לידה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thmr (שיחה | תרומות)
הרחבה, עריכה,
Thmr (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


במהלך הלידה [[צוואר הרחם]] עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית ל[[אגן|סְפִּינוֹת]], העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. [[שריר]] הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם ה'''צירים''') כתוצאה מהפרשת [[הורמון]] ה[[אוקסיטוצין]] מ[[בלוטה|בלוטת]] ה[[היפופיזה]]. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.
במהלך הלידה [[צוואר הרחם]] עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית ל[[אגן|סְפִּינוֹת]], העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. [[שריר]] הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם ה'''צירים''') כתוצאה מהפרשת [[הורמון]] ה[[אוקסיטוצין]] מ[[בלוטה|בלוטת]] ה[[היפופיזה]]. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.

הלידה מתחלקת לשלושה שלבים:
הלידה מתחלקת לשלושה שלבים:

גרסה מ־11:26, 15 באפריל 2007

לידה היא התהליך שבו מסתיים ההריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם (התהליך המקביל בבעלי חיים קרוי המלטה).

זמן הלידה ותהליכה

לידה מתרחשת כ-40 שבועות בממוצע מתאריך הווסת האחרון.

במהלך הלידה צוואר הרחם עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. שריר הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם הצירים) כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.


הלידה מתחלקת לשלושה שלבים:

שלב ראשון
פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, הפתיחה נמדדת באצבעות (עד לרוחב של 10 אצבעות - כ-10 ס"מ), והמחיקה באחוזים. תחילת הפתיחה והמחיקה אינה מורגשת, שכן הצירים המורגשים יכולים להתחיל גם בפתיחה של 3-4 אצבעות. במהלך שלב זה התינוק יכול כבר להתחיל לרדת בתעלת הלידה, בעיקר בלידות חוזרות. בסוף השלב הראשון של הלידה צוואר הרחם פתוח, מחוק ובשל (רך), ולאחר מספר דקות או שניות מתחיל השלב השני. החלק המורגש של שלב זה יכול להימשך בין מספר דקות לשעות ואפילו ימים, בהתאם למצבה הנפשי של היולדת ולגנטיקה שלה.

שלב שני
נקרא גם צירי לחץ. צירים אלה מאופיינים בתחושה חזקה של צורך להפריש צואה. במהלך השלב השני של הלידה נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ועל ידי לחיצות או נשימות של האם. התקדמות השלב הזה נמדדת באמצעות מיקום ראש התינוק יחסית לספִּינות, החל מ- 5- (מינוס חמש) ועד 5+ (פלוס חמש), מצב הידוע גם בשם crowning (מהמילה האנגלית "כתר"), שבו ראש התינוק נמצא בפתח תעלת הלידה. השלב השני מסתיים עם צאתו של התינוק לאוויר העולם. שלב זה נמשך בין שניות בודדות לבין שעות.

שלב שלישי
שלב לידת השליה. על הרופאים והמיילדות לוודא שהשליה יוצאת שלמה, שאם לא כן יש לבצע תהליכים חודרניים על מנת להוציא את שאריותיה. בסוף השלב הזה מברכים את היולדת ב"מזל טוב". שלב זה אורך כ-15 דקות, ובבתי חולים מזרזים אותו בדרך כלל באמצעות הזרקת פיטוצין לירך, גם אם אין צורך.

כאב בלידה

העונש שקיבלה חוה אימנו על חטא האכילה מעץ הדעת היה בעצב תלדי בנים (בראשית ג:טז). מאז ועד היום, תהליך הלידה כרוך בכאבים קשים.
חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי תרופות מאלחשות שמוזרקות על ידי רופא מרדים, באמצעות מכשיר טנס המזרים פולסים חשמליים קצרים לעצבים המשפעים על תחושת כאב בלידה, או בטכניקות של ניהול כאב המבוססות על היפנוזה או על דמיון מודרך.

סיבוכים בלידה

הלידה הינה באופן כללי תהליך טבעי ובטוח; למרות זאת, לעתים מתרחשים סיבוכים במהלך הלידה:

  • קשיים ביציאת התינוק (התינוק נמצא בזווית לא-נוחה; פתיחת צוואר הרחם אינה מספקת). במקרה ואין אפשרות להוציא את התינוק בדרך הרגילה, מבצעים לעתים ניתוח קיסרי, בו מבוצע חיתוך בבטן האם ודרכו מוצא התינוק.
  • זיהומים העלולים לחדור לגוף האם, אשר בעת הלידה חשוף יותר לסביבה החיצונית.
  • סיבוכים כלליים כתוצאה מתרופות (משככי כאבים, למשל), הרדמה ותהליכים רפואיים נוספים המבוצעים לעתים בעת הלידה.

זירוז והשראת לידה

לרוב מבקשים הרופאים והיולדת ללדת לידה טבעית, ללא התערבות רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים מבקשים הרופאים או היולדת להשרות או לזרז את הלידה. זירוז הוא תהליך שמאיץ לידה לאחר תחילת הצירים, בעוד שהשראת לידה מתבצעת כדי להתחיל את תהליך הלידה. שני ההליכים נקראים בפי העם זירוז לידה.

מספר סיבות עלולות להביא להשראת לידה:

  • חשש סכנה לאם מחמת הסתבכות ההריון.
  • בתום שבועיים או יותר מתאריך הלידה המוערך, היות ובתקופה זו השליה אינה מתפקדת כראוי.
  • סיבוכים במהלך ההריון, הגורמים לכך שהארכת ההריון עלולה להביא נזק.
  • אימות באמצעות בדיקות כי התינוק אינו מתפתח כראוי.
  • אי ספיקה של השליה.
  • מחלות שונות של האם, המחמירות את מצבו של העובר עם התפתחות ההריון.
  • נוחות הרופא או המיילדת, בעיקר בלידה פרטית עם רופא זמין ביום מסוים.
  • מטעמי דת - רצון שלא ללדת בשבת, לידה הכורכת בעקבותיה בעיות הלכתיות שונות.
  • טעמי נוחות - היולדת מבקשת ללדת בעיתוי המתוכנן והנוח מבחינתה.

השראת לידה רפואית מתבצעת באופנים שונים, כמו הפרדת קרומי השק העוברי (סטריפינג), מתן פיטוצין, פקיעת קרומים (הגורמת ל"ירידת מים") ועוד. הטכניקה האחרונה משמשת גם לזירוז לידה שכבר התחילה.

כאשר צוואר הרחם כבר החל להיפתח, ניתן להשרות לידה גם באופן טבעי. השראת לידה טבעית יכולה להיעשות על ידי מעסה מוסמך באמצעות לחיצה על נקודות לחיצה מתאימות, באמצעות מזונות ומשקאות מסוימים, על ידי צחוק, או באמצעות פעילות גופנית כגון הליכה, יחסי מין (שמשרים לידה הן בזכות חומרים הנמצאים בנוזל הזרע והן בגלל האורגזמה).
אפשר לגרום לפתיחה של צוואר הרחם גם בדמיון מודרך, אולם מדריך אחראי יעשה זאת רק מהטעמים הבריאותיים ולא מטעמי נוחות, ורק כשהתינוק בשל.

כאשר השראת הלידה או זירוזה נכשלים, יש צורך בהמתנה נוספת, או בניתוח קיסרי.

זירוז לידה בהלכה

ספרות ההלכה דנה בזירוזי לידה בחשש רב, מתוך מגמה של שמרנות, ואוסרת את הזירוז מטעמים שונים.

הטעמים לאיסור הם:

  • הלידה היא מצב של סכנה, ואין ראוי לאשה להכנס למצב של סכנה מעצמה (ר' משה הרשלר, הלכה ורפואה פ"ח).
  • לידה טבעית אינה סכנה, כיון שכך הוא דרכו של עולם, ואם האל ברא את העולם כדי שיפרו וירבו מסתבר שלא ברא אותו במצב המביא לסיכונים. לעומת זאת, לידה שאין בה סכנה לא הבטיח האל שלא תהיה בה סכנה (הגר"מ פיינשטיין, אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד).
  • סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מהזירוז: התכווצויות בלתי סדירות, יילוד פג בטעות (ר"מ הרשלר, שם).
  • סכנות וצרות משונות, וגרימת מוות לוולד לפני זמנו (דברי תורה ח"ג אות ל, על פי האר"י בשער רוה"ק תקון ד).
  • שמא יוולד הרך הנולד במזל רע. לפי האסטרולוגיה מצב המזלות בזמן לידתו של האדם קובע את מזלו לטוב ולרע, וקיים חשש שזירוז יגרום לו להולד במזל רע (רוקח קהלת ג יא; הקדמת ספר יצירה; ובארוכה בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד).

כך למעשה פוסקים כל גדולי פוסקי דורנו: הגר"מ פיינשטיין (כנ"ל), הגר"ע יוסף (טהרת הבית עמ' נט), ושבט הלוי (ח"ו סי' רכח). רק במקום סכנה הם מתירים לבצע זירוז.

ראו גם

קישורים חיצוניים