לדלג לתוכן

פס ייצור – הבדלי גרסאות

הוסרו 7 בתים ,  לפני 15 שנים
מ (רובוט מוסיף: fr:Ligne de montage)
עד [[המאה ה-19]], מומחה אחד או מספר מומחים יכלו ליצור את כל החלקים של מוצר מסוים לחוד, ולהרכיב אותם למוצר יחיד, תוך עשיית שינויים קלים בחלקים כך שיתאימו ביחד. שיטה היא כביכול [[השיטה הבריטית לייצור|השיטה הבריטית]] לייצור. [[אלי ויטני]] פיתח את [[השיטה האמריקאית לייצור|השיטה האמריקאית]] לייצור בשנת [[1799]], על ידי שימוש ברעיונות [[חלוקת העבודה]] ו[[כוח סבל הנדסי|כוח הסבל ההנדסי]], על מנת ליצור הרכבה מחלקים באופן עקבי. תהליך ההרכבה הקווי הזה, או פס הייצור, אפשר באופן יחסי לעובדים לא מיומנים לחבר חלקים פשוטים למוצר מסוים. מכיוון שכל החלקים כבר יוצרו (בפס ייצור פשוט ודומה אחר), כל שהיה צריך לעשות הוא לחבר את החלקים יחדיו.
 
בעוד שבתחילה למוצרי עבודת יד לא היה איכות גבוהה, עיצובים שעוצבו בפס ייצור הצריכו עובדים מיומנים פחות ולכן יוצרו בעלות קטנה יותר. בתחילה, כל החלקים נעו על רצועה או שרשרות, והעובדים היו עומדים בשורה ומרכיבים את המוצרים. מכאן השם "פס ייצור". פסי ייצור מודרניים מורכבים לעתים מתלות הדדית מורכבת יותר. בתחילת תקופת התעשייה, פס הייצור רץ בצורה חלקה, אך כאשר התחרות גברה, העובדים נאלצו לעבוד מהר יותר ולמשך יותר שעות, ובכך הגבירו את קצב תקריות הפציעה בעבודה. רבים מהעובדים היו לא אהבו את פס הייצור, שכן רובם לא חשו את שביעות הרצון מראיית המוצר הסופי (במושגים [[סוציולוגיה|סוציולוגים]], הם חשו ניכור מתוצרת עבודתם), וכן הם היו מתוסכלים מ[[תנאי עבודה|תנאי העבודה]] המעייפים ולא בטוחים. בגלל שהעובדים נאלצו לעמוד באותו המקום במשך זמן רב לחזור על אותה פעולה מאות פעמים ביום, הם סבלו ליתים ממה שנקרא כיום [[פציעת מתח חוזרת]].
 
 
משתמש אלמוני