בנימין איש-שלום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 29843658 של בן עדריאל (שיחה) בהתאם לכתוב בערך, הסרת תווים בלתי נראים, הסרת קישורים עודפים, בקרת זהויות
שורה 33: שורה 33:
איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "[[גשר (עמותה)|גשר]]" ([[1970]]), ייסוד אמנת "שלום בישראל" ([[1997]]) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית ([[1998]]). בשנת [[1999]], בעקבות המלצות [[ועדת נאמן]], ייסד בשיתוף עם [[הסוכנות היהודית]] את [[המכון המשותף ללימודי יהדות]], כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים]]. בשנת [[2002]] הקים יחד עם ה[[רמטכ"ל]] ו[[קצין חינוך ראשי]] את "[[קורס נתיב]]" ב[[צה"ל]], המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת [[2004]] קיבל איש שלום את [[פרס אבי חי]] על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"{{הערה|[http://www.avi-chai.org/Static/Binaries/Publications/prize-5764-aish-shalom.pdf פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004], באתר The Avi Chai Foundation }}.
איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "[[גשר (עמותה)|גשר]]" ([[1970]]), ייסוד אמנת "שלום בישראל" ([[1997]]) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית ([[1998]]). בשנת [[1999]], בעקבות המלצות [[ועדת נאמן]], ייסד בשיתוף עם [[הסוכנות היהודית]] את [[המכון המשותף ללימודי יהדות]], כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים]]. בשנת [[2002]] הקים יחד עם ה[[רמטכ"ל]] ו[[קצין חינוך ראשי]] את "[[קורס נתיב]]" ב[[צה"ל]], המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת [[2004]] קיבל איש שלום את [[פרס אבי חי]] על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"{{הערה|[http://www.avi-chai.org/Static/Binaries/Publications/prize-5764-aish-shalom.pdf פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004], באתר The Avi Chai Foundation }}.


בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך [[גדעון סער]] לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.
בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך [[גדעון סער]] לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.


איש-שלום מתגורר ב[[ירושלים]], נשוי לרבקה ואב לשישה בנים.
איש-שלום מתגורר ב[[ירושלים]], נשוי לרבקה ואב לשישה בנים.
שורה 44: שורה 44:
===עריכה===
===עריכה===
* '''יובל אורות''', הגותו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל, ספריית אלינר ו[[בית מורשה בירושלים]], תשס"ה (עם [[שלום רוזנברג]])
* '''יובל אורות''', הגותו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל, ספריית אלינר ו[[בית מורשה בירושלים]], תשס"ה (עם [[שלום רוזנברג]])
* '''בדרכי שלום''', עיונים בהגות יהודית מוגשים ל[[שלום רוזנברג]], [[בית מורשה בירושלים]], תשס"ז
* '''בדרכי שלום''', עיונים בהגות יהודית מוגשים ל[[שלום רוזנברג]], בית מורשה בירושלים, תשס"ז
*'''לך לך''', עיונים ביצירתו של [[אברהם יהושע השל]], (עם ד"ר [[דרור בונדי]]), אדרא, תשע"ט 2019
*'''לך לך''', עיונים ביצירתו של [[אברהם יהושע השל]], (עם ד"ר [[דרור בונדי]]), אדרא, תשע"ט 2019


===מאמרים===
===מאמרים===
* אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 79–87
* אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 79–87
* בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב' (תשנ"ו, 1996), עמ' 525–556
* בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב' (תשנ"ו, 1996), עמ' 525–556
* דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 295–329
* דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 295–329
* החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988), עמ' 39–48
* החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988), עמ' 39–48
* טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 13–24
* טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 13–24
* המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 373–383
* המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 373–383
* הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 151–168
* הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 151–168
* על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 347–381
* על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 347–381
* עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
* עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
* ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 145–149
* ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 145–149
שורה 65: שורה 65:
* {{רמב"י|איש שלום בנימין}}
* {{רמב"י|איש שלום בנימין}}
* {{הארץ|יאיר שלג|דרך היסורים של בוגרי "המכונים המשותפים"|1.869163}}
* {{הארץ|יאיר שלג|דרך היסורים של בוגרי "המכונים המשותפים"|1.869163}}
* בנימין איש שלום, [http://www.edah.org/backend/coldfusion/journal_images/Meorot%20Complete%20Version-Jan%202007.pdf "Purity of Arms" and "Purity of Ethical Judgment"], בתוך כתב העת "מאורות", שבט תשס"ז (באנגלית)
* בנימין איש שלום, [http://www.edah.org/backend/coldfusion/journal_images/Meorot%20Complete%20Version-Jan%202007.pdf "Purity of Arms" and "Purity of Ethical Judgment"], בתוך כתב העת "מאורות", שבט תשס"ז (באנגלית)
* {{דעות||לא נוכל להפקיר את עם ישראל - נתנאל עודד מראיין את בנימין איש-שלום|1543|41, אדר תשס"ט}}
* {{דעות||לא נוכל להפקיר את עם ישראל - נתנאל עודד מראיין את בנימין איש-שלום|1543|41, אדר תשס"ט}}
* {{שיחות ברוח|N_GfsHFtJjw}}
* {{שיחות ברוח|N_GfsHFtJjw}}
שורה 72: שורה 72:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:איש-שלום, בנימין}}
{{מיון רגיל:איש-שלום, בנימין}}
[[קטגוריה:ציונות דתית: מייסדי ארגונים ומוסדות]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: מייסדי ארגונים ומוסדות]]
שורה 80: שורה 81:
[[קטגוריה:סגל ישיבה יוניברסיטי]]
[[קטגוריה:סגל ישיבה יוניברסיטי]]
[[קטגוריה:בוגרי מדרשיית נעם]]
[[קטגוריה:בוגרי מדרשיית נעם]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]



גרסה מ־06:14, 30 בנובמבר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בנימין איש-שלום
לידה 1953 (בן 71 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין איש-שלום (נולד ב-1953) הוא פרופסור למחשבת ישראל, מייסד ונשיא בית מורשה בירושלים ויו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות למבקשים להתגייר.

קורות חייו

איש-שלום נולד בירושלים למשפחה מסורתית. למד לימודים תורניים בישיבת ההסדר הר עציון ורכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה קיבל ב-1985 תואר מוסמך[1] ולאחר מכן תואר דוקטור במחשבת ישראל. רוב מחקריו עוסקים בניתוח תורת הרב קוק. מראשית שנות השמונים מלמד איש-שלום באקדמיה. בעבר נמנה עם סגל האוניברסיטה העברית ועמד בראש קתדרה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. לימד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1990 הקים את בית מורשה בירושלים, מרכז אקדמי השואף להעמדת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה, ומאז הוא מכהן כנשיאו.

איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "גשר" (1970), ייסוד אמנת "שלום בישראל" (1997) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית (1998). בשנת 1999, בעקבות המלצות ועדת נאמן, ייסד בשיתוף עם הסוכנות היהודית את המכון המשותף ללימודי יהדות, כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. בשנת 2002 הקים יחד עם הרמטכ"ל וקצין חינוך ראשי את "קורס נתיב" בצה"ל, המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת 2004 קיבל איש שלום את פרס אבי חי על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"[2].

בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך גדעון סער לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.

איש-שלום מתגורר בירושלים, נשוי לרבקה ואב לשישה בנים.

מספריו

חיבורים

עריכה

מאמרים

  • אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 79–87
  • בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב' (תשנ"ו, 1996), עמ' 525–556
  • דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 295–329
  • החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988), עמ' 39–48
  • טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 13–24
  • המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 373–383
  • הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 151–168
  • על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 347–381
  • עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
  • ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 145–149
  • השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 821-799
  • תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 79–101
  • תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 81-70

קישורים חיצוניים

הערות שוליים