רוברט נוזיק – הבדלי גרסאות

רוברט נוזיק
Robert Nozick
	רוברט נוזיק
	רוברט נוזיק
לידה	16 בנובמבר 1938; ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	23 בינואר 2002 (בגיל 63); קיימברידג', ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונט אובורן
השקפה דתית	אגנוסטיות
מקום לימודים	אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד
מונחה לדוקטורט	תמר גנדלר, Elijah Millgram
זרם	פילוסופיה אנליטית, ליברטריאניזם
תחומי עניין	אתיקה
עיסוק	פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, חוקר מדע המדינה
הושפע מ	עמנואל קאנט, פרידריך האייק, לוק, קרל המפל, ג'ון סטיוארט מיל, מארי רות'בארד
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	אנרכיה, מדינה ואוטופיה, Socratic Puzzles, The Examined Life, Philosophical Explanations, Invariances, The Nature of Rationality
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1996); פרס ראלף וולדו אמרסון (1982); פרס הספר הלאומי; תוכנית פולברייט

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:44, 2 בדצמבר 2020

רוברט נוזיק (באנגלית: Robert Nozick; ‏16 בנובמבר 1938 - 23 בינואר 2002) היה פילוסוף יהודי-אמריקאי ופרופסור באוניברסיטת הרווארד, ונשיא האגודה הפילוסופית האמריקאית. בין ספריו הידועים: "חקירות פילוסופיות" (1981), ששימש כטיעון-נגד לתאוריה של הידע, ו"אנרכיה, מדינה ואוטופיה" (1974), שסיפק תשובה ליברטריאנית לחיבורו של ג'ון רולס "תאוריה של צדק" ובו הוא הציג את הגרסה שלו לאוטופיה, שהיא לטעמו מקום בו אנשים יכולים בקלות ובחופשיות לבחור את החוקים של החברה שאליה הם בוחרים להיכנס.

בנוסף עסק גם באתיקה, במטאפיזיקה, בתורת ההחלטות ובפילוסופיה של הנפש.

חייו

נולד בברוקלין כבן יחיד. אביו היה יהודי שהגיע מהשטעטל הרוסי וניהל עסק קטן, אימו הגיעה ממשפחת כוהנים. בשנותיו הראשונות בתיכון היה סוציאליסט נלהב והשתלב כחלק מהשמאל החדש. למד באוניברסיטת קולומביה וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה בשנת 1959, ובאותה תקופה הקים את הסניף המקומי של "ליגת הסטודנטים לדמוקרטיה תעשייתית". השלים דוקטורט בפרינסטון בהנחייתו של הפילוסוף קרל המפל בשנת 1963 בנושא תורת ההחלטות. ב-1969, כשהיה בן 30, החל ללמד פילוסופיה בהרווארד, והיה לאחד הפרופסורים הצעירים בתולדות האוניברסיטה.

היה נשוי פעמיים והביא לעולם שני ילדים. נוזיק נפטר בשנת 2002 מסרטן הבטן.

פילוסופיה פוליטית

עבור ספרו "אנרכיה, מדינה ואוטופיה" קיבל נוזיק את "פרס הספר השנתי" בקטגוריית פילוסופיה ודת^[1]. נוזיק טוען שרק ממשל מוגבל שמתעסק בפונקציות כמו הגנה נגד אלימות, הונאה, גנבה ואכיפת חוזים יוכל להיות מוצדק מבלי להפר את הזכויות הטבעיות של האזרחים במדינה. לטענתו, חלוקת העושר יכולה להיחשב כהוגנת וצודקת רק אם נעשתה במסגרת סחר מוסכם של אנשים בוגרים, אפילו במקרה בו חלוקת העושר הביאה לגידול באי-שוויון כתוצאה מהסחר הזה. בהקשר הזה נוזיק פנה אל הרעיון הקאנטיאני בו ראוי להתייחס לאנשים כאל מטרה בפני עצמה ולא כאמצעי לשם השגת שום מטרה אחרת.

בהמשך הספר, נוזיק מקשה על המסקנה של "עקרון הצדק השני" של רולס; הטיעון המרכזי בספרו הוא שאי-שוויון נחשב מוצדק וראוי כל עוד התהליכים שהובילו אליו החלו מנקודת פתיחה ראויה והוגנת, ובמהלכם נעשו חליפין הוגנים על ידי בני אדם בוגרים בהסכמה. נוזיק חוזר שוב אל המוסר הקאנטיאני על פיו אין להתייחס לבני האדם כאל אמצעים אלא כאל מטרות בלבד, לדוגמה: היחס לאנשים מסוימים, על פי תאוריות חלוקה אחרות, כאל מקור לכסף, הופך אותם לאמצעים למטרת העל של שוויון. נוזיק קורא תיגר על התאוריה של רולס, הגורסת כי מצב מוסרי יותר הוא רק מצב בו האדם שהיה במצב הגרוע ביותר קודם - משפר את מצבו.

במסקנתו המעוררת מחלוקת ביותר, נוזיק טען שהליכה עקבית עם עקרון אי-התוקפנות תרשה לחברה להתייחס לחוזי השתעבדות מבחירה בין בוגרים שנכנסו אליו בצורה וולונטרית כחוזה חוקי ובעל קונצנזוס, ולכן דחה את הרעיון של זכויות חיוביות ושליליות, בניגוד מוחלט לג'ון לוק ולרוב האקדמאים הליברטריאנים-קפיטליסטיים בזמנו.

עבודתו

ספרו "אנרכיה, מדינה ואוטופיה" מיזג את התאוריה הליברטריאנית אל תוך הזרם המרכזי של המחשבה המדינית.

נוזיק היה ידוע בסגנונו הסקרני והחקרני. לעיתים קרובות פיתח רעיונות בצורה "רציונלית" והשאיר את ההכרעה בעניינם לקוראיו. הוא נודע גם בזכות גישתו החדשנית והבינתחומית (שאב רעיונות מתחומי הכלכלה, הפיזיקה והביולוגיה), שהפכה את משנתו למרעננת ורלוונטית.

ספריו

נוזיק נמנה עם מובילי ההגות הפילוסופית האנגלו-אמריקאית של המאה העשרים, ותרם כמעט לכל תחומי הדיון הפילוסופי.

"Anarchy, State, and Utopia" משנת 1974 - על תפקיד המדינה ועוד.
"Philosophical Explanations" משנת 1981 - על הידע, הרצון החופשי והגדרתו של מושג הערך.
"The Examined Life", משנת 1989 - ספר פופולרי יותר, מדבר על מושגי האהבה, המוות, האמונה ומשמעות החיים.
"The Nature of Rationality" משנת 1993 - מדבר על תאוריות של קבלת החלטות.
"Socratic Puzzles" משנת 1997 - אוסף מאמרים על נושאים מגוונים החל מאיין ראנד וכלכלה אוסטרית וכלה בזכויות בעלי חיים.
"Invariances" משנת 2001 - יישומים של תובנות מתחומי הפיזיקה והביולוגיה על בעיות פילוסופיות כמו אובייקטיביות, הכרח וערכים מוסריים.

קישורים חיצוניים

https://plato.stanford.edu/entries/nozick-political/ - ניתוח פילוסופי של עבודתו באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4074422,00.html - מאמר של ד"ר אושי שהם-קראוס על מיסוי ונוזיק
אושי דרמן, הפילוסוף היהודי שאתגר את "המדינה הסוציאליסטית", בלוג בית התפוצות, נובמבר 2018
רוברט נוזיק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ליאור טל שדה, המדינה כשודדת החירות - על הליברטיאניזם של נוזיק, פודקאסט 'קולות של רוח' בגלי צה"ל, ינואר 2020
רוברט נוזיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ 1975 National Book Awards Winners and Finalists, The National Book Foundation, www.nationalbook.org

[1] 1975 National Book Awards Winners and Finalists, The National Book Foundation, www.nationalbook.org

[1]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == חייו ==
-נולד בברוקלין כבן יחיד. אביו היה יהודי שהגיע [[שטעטל|מהשטעטל]] הרוסי וניהל עסק קטן, אימו הגיעה ממשפחת כוהנים. בשנותיו הראשונות בתיכון היה סוציאליסט נלהב והשתלב כחלק   מ[[השמאל החדש]]. למד ב[[אוניברסיטת קולומביה]] וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה בשנת 1959, ובאותה תקופה הקים את הסניף המקומי של "ליגת הסטודנטים לדמוקרטיה תעשייתית". השלים דוקטורט ב[[אוניברסיטת פרינסטון|פרינסטון]] בהנחייתו של הפילוסוף [[קרל המפל]] בשנת 1963 בנושא תורת ההחלטות. ב-1969, כשהיה בן 30, החל ללמד פילוסופיה ב[[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]], והיה לאחד הפרופסורים הצעירים בתולדות האוניברסיטה.
+נולד בברוקלין כבן יחיד. אביו היה יהודי שהגיע [[שטעטל|מהשטעטל]] הרוסי וניהל עסק קטן, אימו הגיעה ממשפחת כוהנים. בשנותיו הראשונות בתיכון היה סוציאליסט נלהב והשתלב כחלק מ[[השמאל החדש]]. למד ב[[אוניברסיטת קולומביה]] וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה בשנת 1959, ובאותה תקופה הקים את הסניף המקומי של "ליגת הסטודנטים לדמוקרטיה תעשייתית". השלים דוקטורט ב[[אוניברסיטת פרינסטון|פרינסטון]] בהנחייתו של הפילוסוף [[קרל המפל]] בשנת 1963 בנושא תורת ההחלטות. ב-1969, כשהיה בן 30, החל ללמד פילוסופיה ב[[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]], והיה לאחד הפרופסורים הצעירים בתולדות האוניברסיטה.
-היה נשוי פעמיים עם שני ילדים. נוזיק נפטר בשנת [[2002]] מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הבטן.
+היה נשוי פעמיים והביא לעולם שני ילדים. נוזיק נפטר בשנת [[2002]] מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הבטן.
 == פילוסופיה פוליטית ==
 עבור ספרו "אנרכיה, מדינה ואוטופיה" קיבל נוזיק את "פרס הספר השנתי" בקטגוריית פילוסופיה ודת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nationalbook.org/nba1975.html#.WlNaT7-geUk|כותרת=1975 National Book Awards Winners and Finalists, The National Book Foundation|אתר=www.nationalbook.org|תאריך_וידוא=2018-01-08}}}}. נוזיק טוען שרק ממשל מוגבל שמתעסק בפונקציות כמו הגנה נגד אלימות, הונאה, גנבה ואכיפת חוזים יוכל להיות מוצדק מבלי להפר את הזכויות הטבעיות של האזרחים במדינה. לטענתו, חלוקת העושר יכולה להיחשב כהוגנת וצודקת רק אם נעשתה במסגרת סחר מוסכם של אנשים בוגרים, אפילו במקרה בו חלוקת העושר הביאה לגידול באי-שוויון כתוצאה מהסחר הזה. בהקשר הזה נוזיק פנה אל הרעיון הקאנטיאני בו ראוי להתייחס לאנשים כאל מטרה בפני עצמה ולא כאמצעי לשם השגת שום מטרה אחרת.
-בהמשך הספר, נוזיק מקשה על המסקנה של "עקרון הצדק השני" של רולס; הטיעון המרכזי בספרו הוא שאי-שוויון נחשב מוצדק וראוי כל עוד התהליכים שהובילו אליו החלו מנקודת פתיחה ראויה והוגנת, ובמהלכם נעשו חליפין הוגנים על ידי בני אדם בוגרים בהסכמה. נוזיק חוזר שוב אל המוסר ה[[קאנט]]יאני על פיו אין להתייחס לבני האדם כאל אמצעים אלא כאל מטרות בלבד. לדוגמה: היחס לאנשים מסוימים, על פי תאוריות חלוקה אחרות, כאל מקור ל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], הופך אותם לאמצעים למטרת העל של שוויון. נוזיק קורא תיגר על התאוריה של רולס, הגורסת כי מצב [[מוסר]]י יותר הוא רק מצב בו האדם שהיה במצב הגרוע ביותר קודם - משפר את מצבו.
+בהמשך הספר, נוזיק מקשה על המסקנה של "עקרון הצדק השני" של רולס; הטיעון המרכזי בספרו הוא שאי-שוויון נחשב מוצדק וראוי כל עוד התהליכים שהובילו אליו החלו מנקודת פתיחה ראויה והוגנת, ובמהלכם נעשו חליפין הוגנים על ידי בני אדם בוגרים בהסכמה. נוזיק חוזר שוב אל המוסר ה[[קאנט]]יאני על פיו אין להתייחס לבני האדם כאל אמצעים אלא כאל מטרות בלבד, לדוגמה: היחס לאנשים מסוימים, על פי תאוריות חלוקה אחרות, כאל מקור ל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], הופך אותם לאמצעים למטרת העל של שוויון. נוזיק קורא תיגר על התאוריה של רולס, הגורסת כי מצב [[מוסר]]י יותר הוא רק מצב בו האדם שהיה במצב הגרוע ביותר קודם - משפר את מצבו.
-במסקנתו הכי מעוררת מחלוקת, נוזיק טוען שהליכה עקבית עם [[עקרון האי-תוקפנות|עקרון אי-התוקפנות]] תרשה לחברה להתייחס לחוזי השתעבדות מבחירה בין בוגרים שנכנסו אליו בצורה [[התנדבות|וולונטרית]] כחוזה חוקי ובעל קונצנזוס, ולכן דחה את הרעיון של זכויות חיוביות ושליליות, בניגוד מוחלט [[ג'ון לוק|לג'ון לוק]] ולרוב האקדמאים הליברטריאנים-קפיטליסטיים בזמנו.
+במסקנתו המעוררת מחלוקת ביותר, נוזיק טען שהליכה עקבית עם [[עקרון האי-תוקפנות|עקרון אי-התוקפנות]] תרשה לחברה להתייחס לחוזי השתעבדות מבחירה בין בוגרים שנכנסו אליו בצורה [[התנדבות|וולונטרית]] כחוזה חוקי ובעל קונצנזוס, ולכן דחה את הרעיון של זכויות חיוביות ושליליות, בניגוד מוחלט [[ג'ון לוק|לג'ון לוק]] ולרוב האקדמאים הליברטריאנים-קפיטליסטיים בזמנו.
 == עבודתו ==
-נוזיק הכניס את התאוריה ה[[ליברטריאניזם|ליברטריאנית]] אל תוך הזרם המרכזי של [[מחשבה מדינית|המחשבה המדינית]] כשפרסם את ספרו "אנרכיה, מדינה ואוטופיה" בשנת 1974.
+ספרו "אנרכיה, מדינה ואוטופיה" מיזג את התאוריה ה[[ליברטריאניזם|ליברטריאנית]] אל תוך הזרם המרכזי של [[מחשבה מדינית|המחשבה המדינית]].
-נוזיק היה ידוע בסגנונו הסקרני והחקרני. לעיתים קרובות פיתח רעיונות בצורה "[[רציונליזם|רציונלית]]", במנותק מהמציאות, והשאיר את ההכרעה בעניינם לקוראיו. הוא נודע גם בזכות גישתו החדשנית והבינתחומית (שאב רעיונות מתחומי ה[[כלכלה]], ה[[פיזיקה]] וה[[ביולוגיה]]), שהפכה את משנתו למרעננת ורלוונטית.
+נוזיק היה ידוע בסגנונו הסקרני והחקרני. לעיתים קרובות פיתח רעיונות בצורה "[[רציונליזם|רציונלית]]" והשאיר את ההכרעה בעניינם לקוראיו. הוא נודע גם בזכות גישתו החדשנית והבינתחומית (שאב רעיונות מתחומי ה[[כלכלה]], ה[[פיזיקה]] וה[[ביולוגיה]]), שהפכה את משנתו למרעננת ורלוונטית.
 ==ספריו==