גיורא גורן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←ביוגרפיה: תיקון קישור |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
גורן (במקור חומסקי), נולד וגדל ב[[קיבוץ]] [[מסילות]]. ב-[[1962]] התגייס לצה"ל והחל ב[[קורס טיס]] מס' 44. לאחר שסיים את הקורס ואת קורס האימון המבצעי מונה למדריך בטייסת מטוסי [[דאסו אוראגן|אוראגן]]. הוא שירת כטייס קרב בשתי טייסות [[דאסו מיסטר|מיסטר]]. באפריל [[1965]] שובץ ב[[טייסת 110]] ("אבירי הצפון") כטייס [[ווטור]]. בשירותו בטייסת השתתף בגיחת תקיפה במהלך [[הקרב על המים]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] החמיץ את התקיפות בגל הראשון של [[מבצע מוקד]] בשל תקלה במטוסו, וגיחתו הראשונה במלחמה הייתה הפצצת [[שדה התעופה קהיר מערב]]. ביום השני של המלחמה נפגע מאש [[נ"מ]] במהלך גיחת הפצצה ב[[רמת הגולן]] ונאלץ לנטוש את מטוסו. |
גורן (במקור חומסקי), נולד וגדל ב[[קיבוץ]] [[מסילות]]. ב-[[1962]] התגייס לצה"ל והחל ב[[קורס טיס]] מס' 44. לאחר שסיים את הקורס ואת קורס האימון המבצעי מונה למדריך בטייסת מטוסי [[דאסו אוראגן|אוראגן]]. הוא שירת כטייס קרב בשתי טייסות [[דאסו מיסטר IV|מיסטר]]. באפריל [[1965]] שובץ ב[[טייסת 110]] ("אבירי הצפון") כטייס [[ווטור]]. בשירותו בטייסת השתתף בגיחת תקיפה במהלך [[הקרב על המים]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] החמיץ את התקיפות בגל הראשון של [[מבצע מוקד]] בשל תקלה במטוסו, וגיחתו הראשונה במלחמה הייתה הפצצת [[שדה התעופה קהיר מערב]]. ביום השני של המלחמה נפגע מאש [[נ"מ]] במהלך גיחת הפצצה ב[[רמת הגולן]] ונאלץ לנטוש את מטוסו. |
||
ב[[מלחמת ההתשה]] השתתף בגיחות מבצעיות רבות בחזית המצרית, בהם [[מבצע בוקסר|מבצע בוקסר 1]] ביולי [[1969]], כטייס [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 117]] ("הסילון הראשונה"). גורן היה ממקימי [[טייסת 110]] כטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק|סקייהוק]]. ב-[[1972]] מונה לסגן מפקד [[טייסת 144]] ("עוף החול"), טייסת מטוסי [[נשר (מטוס)|נשר]] בבסיס [[עציון]]. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כמפקד שלב ראשוני ב[[בית הספר לטיסה]]. הוא חזר לטייסת בבסיס עציון ורשם במלחמה 60 גיחות, במהלכן הפיל מטוס [[סוחוי 17]] סורי ומטוס [[מיג 17]] מצרי. לאחר המלחמה, באוגוסט [[1974]], מונה למפקד הטייסת. ב-[[1977]] חזר לבית הספר לטיסה כמדריך ראשי וסגן מפקד בית הספר, יצא ללימודים במכללת [[חיל האוויר האמריקאי]] באלבמה וב-[[1981]] מונה למפקד בית הספר לטיסה. |
ב[[מלחמת ההתשה]] השתתף בגיחות מבצעיות רבות בחזית המצרית, בהם [[מבצע בוקסר|מבצע בוקסר 1]] ביולי [[1969]], כטייס [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 117]] ("הסילון הראשונה"). גורן היה ממקימי [[טייסת 110]] כטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק|סקייהוק]]. ב-[[1972]] מונה לסגן מפקד [[טייסת 144]] ("עוף החול"), טייסת מטוסי [[נשר (מטוס)|נשר]] בבסיס [[עציון]]. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כמפקד שלב ראשוני ב[[בית הספר לטיסה]]. הוא חזר לטייסת בבסיס עציון ורשם במלחמה 60 גיחות, במהלכן הפיל מטוס [[סוחוי 17]] סורי ומטוס [[מיג 17]] מצרי. לאחר המלחמה, באוגוסט [[1974]], מונה למפקד הטייסת. ב-[[1977]] חזר לבית הספר לטיסה כמדריך ראשי וסגן מפקד בית הספר, יצא ללימודים במכללת [[חיל האוויר האמריקאי]] באלבמה וב-[[1981]] מונה למפקד בית הספר לטיסה. |
גרסה מ־21:02, 2 בדצמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
1944 (בן 80 בערך) קיבוץ מסילות |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | מ-1962 |
דרגה | תת-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל בית התפוצות מנהל ההקמה של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל חבר מועצת מכבים-רעות | |
גיורא גורן (נולד ב-1944) הוא טייס קרב ישראלי בדימוס, כיהן כראש להק המודיעין ונספח חיל האוויר בוושינגטון, השתחרר בדרגת תת-אלוף.
ביוגרפיה
גורן (במקור חומסקי), נולד וגדל בקיבוץ מסילות. ב-1962 התגייס לצה"ל והחל בקורס טיס מס' 44. לאחר שסיים את הקורס ואת קורס האימון המבצעי מונה למדריך בטייסת מטוסי אוראגן. הוא שירת כטייס קרב בשתי טייסות מיסטר. באפריל 1965 שובץ בטייסת 110 ("אבירי הצפון") כטייס ווטור. בשירותו בטייסת השתתף בגיחת תקיפה במהלך הקרב על המים. במלחמת ששת הימים החמיץ את התקיפות בגל הראשון של מבצע מוקד בשל תקלה במטוסו, וגיחתו הראשונה במלחמה הייתה הפצצת שדה התעופה קהיר מערב. ביום השני של המלחמה נפגע מאש נ"מ במהלך גיחת הפצצה ברמת הגולן ונאלץ לנטוש את מטוסו.
במלחמת ההתשה השתתף בגיחות מבצעיות רבות בחזית המצרית, בהם מבצע בוקסר 1 ביולי 1969, כטייס מיראז' 3 בטייסת 117 ("הסילון הראשונה"). גורן היה ממקימי טייסת 110 כטייסת מטוסי סקייהוק. ב-1972 מונה לסגן מפקד טייסת 144 ("עוף החול"), טייסת מטוסי נשר בבסיס עציון. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד שלב ראשוני בבית הספר לטיסה. הוא חזר לטייסת בבסיס עציון ורשם במלחמה 60 גיחות, במהלכן הפיל מטוס סוחוי 17 סורי ומטוס מיג 17 מצרי. לאחר המלחמה, באוגוסט 1974, מונה למפקד הטייסת. ב-1977 חזר לבית הספר לטיסה כמדריך ראשי וסגן מפקד בית הספר, יצא ללימודים במכללת חיל האוויר האמריקאי באלבמה וב-1981 מונה למפקד בית הספר לטיסה.
ב-1985 מונה למפקד בסיס חצור ואחר כך שירת כראש להק המודיעין בדרגת תת-אלוף. תפקידו האחרון בשירות היה נספח אווירי בוושינגטון. השתחרר ב-1991. סך הכל רשם כ-350 גיחות מבצעיות ומעל 6,000 שעות טיסה.
בשנים 1992 עד 1997 כיהן כמנכ"ל בית התפוצות ואחר כך מונה למנהל ההקמה של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל. כיהן בחבר מועצת מכבים-רעות, חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון וחבר המועצה הציבורית של תנועת עתיד כחול לבן הדוגלת בעמדת שתי מדינות לשני עמים.
קישורים חיצוניים
- דני שלום, כרעם ביום בהיר – כך הושמדו חילות האויר הערביים במלחמת ששת הימים, באויר פרסומי טיסה, 2002, עמ' 346, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
ראשי להק המודיעין בחיל האוויר | |
---|---|
|