מיקיפסה – הבדלי גרסאות
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) תגית: שוחזרה |
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{בריטניקה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־07:15, 19 בדצמבר 2020
מיקיפסה, (בלטינית: Micipsa; המאה ה-2 לפנה"ס) היה מלך נומידיה בין השנים 149 לפנה"ס-118 לפנה"ס. בנו של מסיניסה, אחיהם של אסטנבעל וגולוסה, ואביהם של היימפסל הראשון ואדהרבעל. לאחר מותו פרצה מלחמת יוגורתה.
ביוגרפיה
הוא נזכר לראשונה במאורעות משנת 151 לפנה"ס, עת יצא לשליחות דיפלומטית יחד עם אחיו גולוסה לקרתגו. השליחות נכשלה ופרצה המלחמה הפונית השלישית, שמיקיפסה נטל בה חלק ככל הנראה. בשנת 148 לפנה"ס מת מסיניסה ובעודו על ערש דווי ביקש מהמצביא הרומאי פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס לחלק את ממלכתו בין בניו. סקיפיו קיים צוואה זו בנאמנות, והממלכה חולקה. אולם גולוסה ואסטנבעל מתו, ככל הנראה ממגפה, ומיקיפסה הפך למלך היחיד של נומידיה. הוא אף אימץ את יוגורתה, בנו של אסטנבעל.
שנות מלכותו של מיקיפסה היו שלוות ורגועות, נומידיה הייתה אז בשיא כוחה. אולם מיקיפסה היה מודאג מבנו המאומץ יוגורתה, שהיה מוכשר ופיקח יותר משני בניו של מיקיפסה, אדהרבעל, והיימפסל.[1] מיקיפסה שלח אותו לסייע לרומאים במלחמת נומאנטיה, בתקווה שימות שם.[2] אולם הוא חזר משם עטור תהילה, ובידו מכתב מהמפקד הרומאי שמשבח את אומץ ליבו ופיקחותו של יוגורתה, כולל רמיזה מהמפקד הרומאי לכך שיוגורתה הוא המתאים לשלטון מבין בניו של מיקיפסה.[3] מיקיפסה התייחס אל יוגורתה בחשש ובכבוד, ולפני מותו ציווה ששני בניו ויוגורתה ישלטו יחד. הוא הפציר ביוגורתה שיזכור את הטובות שהוא גמל לו, וישמור על השלום עם שותפיו לשלטון יוגורתה הסכים.[4]
ההסדר שקבע מיקיפסה לא החזיק מעמד, וזמן קצר לאחר מותו פרצה מלחמת יוגורתה.
לקריאה נוספת
- סאלוסטיוס קריספוס, תרגום: שרה דבורצקי, קאטילינא-יוגורתה - קטעים מדברי הימים, ירושלים: מוסד ביאליק, 1968
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 6.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 7.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 9.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 10.