עולה חדש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:49, 28 בדצמבר 2020

עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

משמעות הביטוי במסורת היהודית

אזכור מוקדם של מונח זה מצוי בתנ"ך (בראשית, נ', י"ד), כאשר בני יעקב, שבאו ממצרים לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו בשם "עולים". גם לאחר מכן, ומאז גלותם מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה.

במסורת היהודית מקובל לקרוא ליהודי שהגיע לארץ ישראל, בעיקר אם הגיע כדי להשתקע בה, "עולה". נעשית הבחנה ברורה בין הגירה, שהיא מעבר מארץ לארץ באופן כללי, לבין עלייה המציינת השתקעות של יהודים בארץ ישראל. המסורת היהודית רואה בעלייה לארץ ישראל מצווה גדולה (מצוות יישוב ארץ ישראל), ולפיכך העולה החדש נחשב כמי שקיים מצווה מיוחדת במינה.

הביטוי "עלייה" לא שימש רק לציון הגירתם של יהודים לארץ ישראל מטעמים אידאולוגיים אלא לבואם של יהודים לארץ מכל סיבה, אף שלא לצורך שהיית קבע. באותה מידה, המונח "ירידה", המציין עזיבת ארץ ישראל מכל סיבה, אינו חייב להיות קשור לאידאולגיה כלשהי (כך, נאמר שיעקב ובניו ירדו מצרימה).

מעמד בחוק הישראלי

בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות.^[1] חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים.^[2] לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך לתושב קבע בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, בהקלות מס, בזכות לקבלת שיעורי עברית חינם ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של תושב חוזר, שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.

בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל המשרד לקליטת עלייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר המשרד לקליטת העלייה
עולים, באתר כל זכות
צאלה קוטלר הדרי, ‏"אם אני לא מתאסלם ירצחו אותי": העולים הכי חדשים לישראל, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2018

הערת שוליים

^ סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות צח בן-יהודה, מרכז המחקר והמידע, באתר הכנסת, 1 ביוני 2015
^ חוק השבות, תש"י - 1950 באתר הכנסת

[1] סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות צח בן-יהודה, מרכז המחקר והמידע, באתר הכנסת, 1 ביוני 2015

[2] חוק השבות, תש"י - 1950 באתר הכנסת

[1]

[2]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==מעמד בחוק הישראלי==
-בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע ב[[ישראל]] מכוח [[חוק השבות]].{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Immigration.pdf סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות] צח בן-יהודה, [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת|מרכז המחקר והמידע]], באתר הכנסת, 1 ביוני 2015}} חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים. לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך ל[[תושב קבע]] בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך ל[[אזרח]] ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, ב[[הקלות מס לעולה חדש ולתושב חוזר|הקלות מס]], בזכות לקבלת שיעורי [[עברית]] [[חינם]] ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של [[תושב חוזר]], שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.
+בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע ב[[ישראל]] מכוח [[חוק השבות]].{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Immigration.pdf סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות] צח בן-יהודה, [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת|מרכז המחקר והמידע]], באתר הכנסת, 1 ביוני 2015}} חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים.{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_hashvut.htm חוק השבות, תש"י - 1950] באתר הכנסת}} לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך ל[[תושב קבע]] בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך ל[[אזרח]] ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, ב[[הקלות מס לעולה חדש ולתושב חוזר|הקלות מס]], בזכות לקבלת שיעורי [[עברית]] [[חינם]] ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של [[תושב חוזר]], שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.
 בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם [[הסוכנות היהודית]], המוצבים בקהילות גדולות של יהודים. ב[[קליטה (עלייה לארץ ישראל)|קליטתם]] של עולים חדשים בישראל מטפל [[המשרד לקליטת עלייה]].

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עולה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עולה חדש