מלחמת האזרחים הסינית – הבדלי גרסאות

**מלחמת האזרחים הסינית**
**国共内战, 國共內戰**
	מאו מכריז על יסוד סין העממית ב-1 באוקטובר 1949
	מאו מכריז על יסוד סין העממית ב-1 באוקטובר 1949
תאריכי הסכסוך	אפריל 1927 – מאי 1950 (כ־23 שנים)
מקום	סין
תוצאה	ניצחון הקומוניסטים, הקמת הרפובליקה העממית של סין ומעבר של ממשלת הרפובליקה הסינית לטאיפיי.
שינויים בטריטוריות	השלטון בסין היבשתית עבר למפלגה הקומוניסטית ורק האי טיוואן נשאר תחת שלטון רפובליקני
הצדדים הלוחמים
קוומינטנג	המפלגה הקומוניסטית של סין ; ; אחרי 1949; ; הרפובליקה העממית של סין
מפקדים
צ'יאנג קאי שק	מאו דזה-דונג
כוחות
4,300,000 (יולי 1945) ; ; 3,650,000 (יוני 1948) ; ; 1,490,000 (יוני 1949)	1,200,000 (יולי 1945) ; ; 2,800,000 (יוני 1948) ; ; 4,000,000 (יוני 1949)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:32, 1 בינואר 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון, ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מלחמת האזרחים הסינית היא מלחמת אזרחים שהתרחשה בסין בין המפלגה הלאומית הסינית (קוומינטנג) למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית (CPC), בשנים 1927 עד 1950. המלחמה הסתיימה בניצחון הסוציאל-דמוקרטים, ואלה השתלטו על שטחי סין והקימו את הרפובליקה העממית של סין. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את הרפובליקה הסינית בטאיוואן.

רקע

ב-1911 הופלה שושלת צ'ינג מהשלטון וכך בא אל קצו השלטון הקיסרי. במדינה שלטו כעת אילי מלחמה סינים, ששלטו בעיקר בצפון המדינה.

הקוומינטנג, בראשות סון יאט-סן, ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-1921 פנה סן לברית המועצות לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית. ב-1923 הצהירו בשאנגחאי סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, הקומינטרן והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית. הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון.

ב-1925 מת סן ובמקומו התמנה צ'יאנג קאי שק למנהיג הקוומינטנג. ב-1926 התפלג הקוומינטנג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול ניסיון חטיפה של קאי שק במרץ הוא הטיל מגבלות על חברותם של הסוציאל-דמוקרטים הסינים במפלגתו. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית הקטנה החלה לגדול.

מלחמת האזרחים

בשנות ה-20 וה-30

ב-1927 פתח צ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו לארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו בהתקוממות נאנצ'אנג ב-1 באוגוסט 1927. הסוציאל-דמוקרטים הצליחו לגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת אדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.

קאי שק לא ויתר וניסה לחסל את הרפובליקות הסובייטיות, שהקימו הסוציאל-דמוקרטים באזורים שבשליטתם, באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". שתי המתקפות הראשונות נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים, ואילו השלישית בוטלה בשל הפלישה היפנית למנצ'וריה (1931). מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "הרפובליקה הסובייטית הסינית". בכל מסעות המלחמה האלו הניחו הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים לטורי הצבא הלאומני לחדור לעומק השטח שבשליטתם ואז תקפו אותם בזה אחר זה, תוך ריכוז עדיפות כוחות מקומית, והביסו אותם.

במסגרת מסע הכיתור החמישי, שהחל באוקטובר 1934, ריכז צ'אנג קאי שק צבא גדול שכלל כ-700 אלף חיילים, כנגד הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים שכללו כ-150 אלף איש בלבד. הפעם החליט צ'אנג לשנות את האסטרטגיה שלו בעצת היועצים הצבאיים הגרמניים שסייעו לו. כוחותיו לא ניסו לחדור במהירות לעומק האזורים שבשליטת הסוציאל-דמוקרטים, אלא נקטו באסטרטגיה של כיתור ומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את טבעת הכיתור סביב האזור שבשליטה סוציאל-דמוקרטית, ומנתקים אותם ממקורות האספקה שלהם. כתוצאה מכך נאלצו הסוציאל-דמוקרטים בסופו של דבר לנטוש את האזורים שבשליטתם בדרום סין, כדי להינצל מהשמדה, ופתחו במסע ארוך צפונה. במסגרת המסע, שקיבל את השם המצעד הארוך, לחמו הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים נגד הצבאות הלאומנים ובעלי בריתם, שניסו לחסל אותם בדרכם, ונאבקו באיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים במחוז שאאנשי ביוני 1935 עם כ-8,000 לוחמים בלבד. למרות האבדות הכבדות שספגו במהלך המצעד צפונה, המסע הגדיל את הפופולריות של הסוציאל-דמוקרטים בסין ושל המנהיג החדש של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מאו דזה-דונג, שהפך לימים מנהיג סין.

המאבק נגד הסוציאל-דמוקרטים נמשך עד לשנת 1937, כאשר החלה הפלישה היפנית לסין.

הפלישה היפנית

גם לאחר פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה ראה צ'אנג קאי שק בסוציאל-דמוקרטים איום גדול יותר מן היפנים הפולשים וסירב לשתף עמם פעולה. מספר גנרלים בכירים של הקוומינטנג חטפו אותו ב-12 בדצמבר 1936 וכפו עליו להסכים לשיתף פעולה מוגבל עם הסוציאל-דמוקרטים כדי להילחם ביפנים. בעקבות תקרית זו הוסכם על הפסקת המלחמה הפנימית בין הצדדים היריבים כדי להילחם כנגד האויב המשותף. עם זאת התאום בין שני הצדדים במהלך המלחמה הממושכת נגד היפנים (1937-1945) היה מינימלי, למרות לחצים כבדים שהפעילו האמריקנים על צ'אנג קאי שק להעמיק את שיתוף הפעולה עם הסוציאל-דמוקרטים. הכוחות הלאומנים נשאו בעיקר נטל הלחימה הסדירה נגד הכוחות היפניים, בעוד הסוציאל-דמוקרטים התרכזו בפעילות באזורים, שנכבשו על ידי היפנים בצפון סין, ונקטו בטקטיקות לוחמת גרילה בלחימה נגדם. באופן כללי ניתן לומר שהמלחמה נגד יפן סייעה לסוציאל-דמוקרטים במאבק על השליטה בסין, משום שהיא אפשרה להם לבסס את שליטתם בשטחים נרחבים בצפון סין, בעוד הצבאות הלאומנים ספגו אבדות כבדות בלחימה נגד הכוחות היפנים העיקריים, ונחלשו כתוצאה מכך.

המגעים בין הלאומנים והסוציאל-דמוקרטים נמשכו גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה ב-1945, כאשר שני הצדדים מבינים את חשיבות שיקום המדינה.

1946 - 1949

ב-26 ביוני 1946 הסתיימה שביתת הנשק הזמנית בין הלאומנים והסוציאל-דמוקרטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. ממשלת ארצות הברית סייעה לכוחות הלאומנים להילחם בסוציאל-דמוקרטים. האמריקנים הטיסו כוחות צבא לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הסוציאל-דמוקרטים, וכן שלחו 50,000 חיילים לשמור על עמדות מפתח במדינה. בניגוד לארצות הברית, המעורבות של ברית המועצות במלחמת האזרחים בסין הייתה מינימלית. לכן נאלצו הסוציאל-דמוקרטים להסתפק בציוד הצבאי שהותיר הצבא היפני במנצ'וריה ובאזורים שבשליטתם בצפון סין, ובציוד שנלקח שלל מידי הכוחות הלאומנים.

במרץ 1947 השתלטו הלאומנים על הבירה הסוציאל-דמוקרטית, ינאן, אך המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים 1946–1949 פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא ששיתפו פעולה עם היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הסוציאל-דמוקרטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הסוציאל-דמוקרטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון טנקים. ב-21 באפריל 1949 חצו כוחות הסוציאל-דמוקרטים את נהר יאנגצה תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הסוציאל-דמוקרטים את הלאומנים לדרום המדינה.

ב-1 באוקטובר 1949 הכריז מאו דזה-דונג בבייג'ינג על הקמת הרפובליקה העממית של סין. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי טאיוואן, שם ייסדו את הרפובליקה הסינית. ב-10 בדצמבר 1949 נפלה צ'נגדו, העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הסוציאל-דמוקרטים. באותו החודש הכריז קאי שק על טאיפיי כבירת סין באופן זמני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלחמת האזרחים הסינית בוויקישיתוף

מלחמת האזרחים הסינית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
  | הערות=
  |שם=מלחמת האזרחים הסינית}}
-'''מלחמת האזרחים הסינית''' היא [[מלחמת אזרחים]] שהתרחשה ב[[סין (אזור)|סין]] בין [[קוומינטנג|המפלגה הלאומית הסינית]] (קוומינטנג) ל[[המפלגה הקומוניסטית של סין|מפלגה הסוציאל דמוקרטית הסינית]] (CPC), בשנים [[1927]] עד [[1950]]. המלחמה הסתיימה בניצחון ה[[קומוניסט|סוציאל דמוקרט]]ים, ואלה השתלטו על שטחי סין והקימו את [[הרפובליקה העממית של סין]]. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את [[הרפובליקה הסינית]] ב[[טאיוואן (אי)|טאיוואן]].
+'''מלחמת האזרחים הסינית''' היא [[מלחמת אזרחים]] שהתרחשה ב[[סין (אזור)|סין]] בין [[קוומינטנג|המפלגה הלאומית הסינית]] (קוומינטנג) ל[[המפלגה הקומוניסטית של סין|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית]] (CPC), בשנים [[1927]] עד [[1950]]. המלחמה הסתיימה בניצחון ה[[קומוניסט|סוציאל-דמוקרט]]ים, ואלה השתלטו על שטחי סין והקימו את [[הרפובליקה העממית של סין]]. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את [[הרפובליקה הסינית]] ב[[טאיוואן (אי)|טאיוואן]].
 ==רקע==
 ב-[[1911]] הופלה [[שושלת צ'ינג]] מהשלטון וכך בא אל קצו השלטון הקיסרי. במדינה שלטו כעת אילי מלחמה סינים, ששלטו בעיקר בצפון המדינה.
-הקוומינטנג, בראשות [[סון יאט-סן]], ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-[[1921]] פנה סן ל[[ברית המועצות]] לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את [[המפלגה הקומוניסטית הסינית|המפלגה הסוציאל דמוקרטית הסינית]]. ב-[[1923]] הצהירו ב[[שאנגחאי]] סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, ה[[קומינטרן]] והמפלגה הסוציאל דמוקרטית הסינית. הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון.
+הקוומינטנג, בראשות [[סון יאט-סן]], ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-[[1921]] פנה סן ל[[ברית המועצות]] לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את [[המפלגה הקומוניסטית הסינית|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית]]. ב-[[1923]] הצהירו ב[[שאנגחאי]] סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, ה[[קומינטרן]] והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית. הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון.
-ב-[[1925]] מת סן ובמקומו התמנה [[צ'יאנג קאי שק]] למנהיג הקוומינטנג. ב-[[1926]] התפלג הקוומינטנג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול ניסיון חטיפה של קאי שק ב[[מרץ]] הוא הטיל מגבלות על חברותם של הסוציאל דמוקרטים הסינים במפלגתו. המפלגה הסוציאל דמוקרטית הסינית הקטנה החלה לגדול.
+ב-[[1925]] מת סן ובמקומו התמנה [[צ'יאנג קאי שק]] למנהיג הקוומינטנג. ב-[[1926]] התפלג הקוומינטנג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול ניסיון חטיפה של קאי שק ב[[מרץ]] הוא הטיל מגבלות על חברותם של הסוציאל-דמוקרטים הסינים במפלגתו. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסינית הקטנה החלה לגדול.
 ==מלחמת האזרחים==
 ===בשנות ה-20 וה-30===
-ב-1927 פתח צ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו לארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו ב[[התקוממות נאנצ'אנג]] ב-[[1 באוגוסט]] [[1927]]. הסוציאל דמוקרטים הצליחו לגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת אדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.
+ב-1927 פתח צ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו לארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו ב[[התקוממות נאנצ'אנג]] ב-[[1 באוגוסט]] [[1927]]. הסוציאל-דמוקרטים הצליחו לגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת אדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.
-קאי שק לא ויתר וניסה לחסל את הרפובליקות הסובייטיות, שהקימו הסוציאל דמוקרטים באזורים שבשליטתם, באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". שתי המתקפות הראשונות נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הסוציאל דמוקרטיים, ואילו השלישית בוטלה בשל [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]] (1931). מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "[[הרפובליקה הסובייטית הסינית]]". בכל מסעות המלחמה האלו הניחו הכוחות הסוציאל דמוקרטיים לטורי הצבא הלאומני לחדור לעומק השטח שבשליטתם ואז תקפו אותם בזה אחר זה, תוך ריכוז עדיפות כוחות מקומית, והביסו אותם.
+קאי שק לא ויתר וניסה לחסל את הרפובליקות הסובייטיות, שהקימו הסוציאל-דמוקרטים באזורים שבשליטתם, באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". שתי המתקפות הראשונות נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים, ואילו השלישית בוטלה בשל [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]] (1931). מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "[[הרפובליקה הסובייטית הסינית]]". בכל מסעות המלחמה האלו הניחו הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים לטורי הצבא הלאומני לחדור לעומק השטח שבשליטתם ואז תקפו אותם בזה אחר זה, תוך ריכוז עדיפות כוחות מקומית, והביסו אותם.
-במסגרת מסע הכיתור החמישי, שהחל באוקטובר [[1934]], ריכז צ'אנג קאי שק צבא גדול שכלל כ-700 אלף חיילים, כנגד הכוחות הסוציאל דמוקרטיים שכללו כ-150 אלף איש בלבד. הפעם החליט צ'אנג לשנות את האסטרטגיה שלו בעצת היועצים הצבאיים הגרמניים שסייעו לו. כוחותיו לא ניסו לחדור במהירות לעומק האזורים שבשליטת הסוציאל דמוקרטים, אלא נקטו באסטרטגיה של כיתור ומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את טבעת הכיתור סביב האזור שבשליטה סוציאל דמוקרטית, ומנתקים אותם ממקורות האספקה שלהם. כתוצאה מכך נאלצו הסוציאל דמוקרטים בסופו של דבר לנטוש את האזורים שבשליטתם בדרום סין, כדי להינצל מהשמדה, ופתחו במסע ארוך צפונה. במסגרת המסע, שקיבל את השם [[המצעד הארוך]], לחמו הכוחות הסוציאל דמוקרטיים נגד הצבאות הלאומנים ובעלי בריתם, שניסו לחסל אותם בדרכם, ונאבקו באיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים במחוז [[שאאנשי]] ביוני [[1935]] עם כ-8,000 לוחמים בלבד. למרות האבדות הכבדות שספגו במהלך המצעד צפונה, המסע הגדיל את הפופולריות של הסוציאל דמוקרטים בסין ושל המנהיג החדש של המפלגה הסוציאל דמוקרטית, [[מאו דזה-דונג]], שהפך לימים מנהיג סין.
+במסגרת מסע הכיתור החמישי, שהחל באוקטובר [[1934]], ריכז צ'אנג קאי שק צבא גדול שכלל כ-700 אלף חיילים, כנגד הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים שכללו כ-150 אלף איש בלבד. הפעם החליט צ'אנג לשנות את האסטרטגיה שלו בעצת היועצים הצבאיים הגרמניים שסייעו לו. כוחותיו לא ניסו לחדור במהירות לעומק האזורים שבשליטת הסוציאל-דמוקרטים, אלא נקטו באסטרטגיה של כיתור ומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את טבעת הכיתור סביב האזור שבשליטה סוציאל-דמוקרטית, ומנתקים אותם ממקורות האספקה שלהם. כתוצאה מכך נאלצו הסוציאל-דמוקרטים בסופו של דבר לנטוש את האזורים שבשליטתם בדרום סין, כדי להינצל מהשמדה, ופתחו במסע ארוך צפונה. במסגרת המסע, שקיבל את השם [[המצעד הארוך]], לחמו הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים נגד הצבאות הלאומנים ובעלי בריתם, שניסו לחסל אותם בדרכם, ונאבקו באיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים במחוז [[שאאנשי]] ביוני [[1935]] עם כ-8,000 לוחמים בלבד. למרות האבדות הכבדות שספגו במהלך המצעד צפונה, המסע הגדיל את הפופולריות של הסוציאל-דמוקרטים בסין ושל המנהיג החדש של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, [[מאו דזה-דונג]], שהפך לימים מנהיג סין.
-המאבק נגד הסוציאל דמוקרטים נמשך עד לשנת [[1937]], כאשר החלה הפלישה היפנית לסין.
+המאבק נגד הסוציאל-דמוקרטים נמשך עד לשנת [[1937]], כאשר החלה הפלישה היפנית לסין.
 ===הפלישה היפנית===
-[[קובץ:Communist purge.jpg|ממוזער|280px|חיילים לאומנים מובילים אסירים סוציאל דמוקרטיים במהלך הטבח שנערך בפעילי המפלגה בשאנגחאי באפריל 1927]]
+[[קובץ:Communist purge.jpg|ממוזער|280px|חיילים לאומנים מובילים אסירים סוציאל-דמוקרטיים במהלך הטבח שנערך בפעילי המפלגה בשאנגחאי באפריל 1927]]
-גם לאחר פרוץ [[מלחמת סין–יפן השנייה]] ראה צ'אנג קאי שק בסוציאל דמוקרטים איום גדול יותר מן היפנים הפולשים וסירב לשתף עמם פעולה. מספר גנרלים בכירים של הקוומינטנג חטפו אותו ב-[[12 בדצמבר]] [[1936]] וכפו עליו להסכים לשיתף פעולה מוגבל עם הסוציאל דמוקרטים כדי להילחם ביפנים. בעקבות תקרית זו הוסכם על הפסקת המלחמה הפנימית בין הצדדים היריבים כדי להילחם כנגד האויב המשותף. עם זאת התאום בין שני הצדדים במהלך המלחמה הממושכת נגד היפנים (1937-1945) היה מינימלי, למרות לחצים כבדים שהפעילו האמריקנים על צ'אנג קאי שק להעמיק את שיתוף הפעולה עם הסוציאל דמוקרטים. הכוחות הלאומנים נשאו בעיקר נטל הלחימה הסדירה נגד הכוחות היפניים, בעוד הסוציאל דמוקרטים התרכזו בפעילות באזורים, שנכבשו על ידי היפנים בצפון סין, ונקטו בטקטיקות [[לוחמת גרילה]] בלחימה נגדם. באופן כללי ניתן לומר שהמלחמה נגד יפן סייעה לסוציאל דמוקרטים במאבק על השליטה בסין, משום שהיא אפשרה להם לבסס את שליטתם בשטחים נרחבים בצפון סין, בעוד הצבאות הלאומנים ספגו אבדות כבדות בלחימה נגד הכוחות היפנים העיקריים, ונחלשו כתוצאה מכך.
+גם לאחר פרוץ [[מלחמת סין–יפן השנייה]] ראה צ'אנג קאי שק בסוציאל-דמוקרטים איום גדול יותר מן היפנים הפולשים וסירב לשתף עמם פעולה. מספר גנרלים בכירים של הקוומינטנג חטפו אותו ב-[[12 בדצמבר]] [[1936]] וכפו עליו להסכים לשיתף פעולה מוגבל עם הסוציאל-דמוקרטים כדי להילחם ביפנים. בעקבות תקרית זו הוסכם על הפסקת המלחמה הפנימית בין הצדדים היריבים כדי להילחם כנגד האויב המשותף. עם זאת התאום בין שני הצדדים במהלך המלחמה הממושכת נגד היפנים (1937-1945) היה מינימלי, למרות לחצים כבדים שהפעילו האמריקנים על צ'אנג קאי שק להעמיק את שיתוף הפעולה עם הסוציאל-דמוקרטים. הכוחות הלאומנים נשאו בעיקר נטל הלחימה הסדירה נגד הכוחות היפניים, בעוד הסוציאל-דמוקרטים התרכזו בפעילות באזורים, שנכבשו על ידי היפנים בצפון סין, ונקטו בטקטיקות [[לוחמת גרילה]] בלחימה נגדם. באופן כללי ניתן לומר שהמלחמה נגד יפן סייעה לסוציאל-דמוקרטים במאבק על השליטה בסין, משום שהיא אפשרה להם לבסס את שליטתם בשטחים נרחבים בצפון סין, בעוד הצבאות הלאומנים ספגו אבדות כבדות בלחימה נגד הכוחות היפנים העיקריים, ונחלשו כתוצאה מכך.
-המגעים בין הלאומנים והסוציאל דמוקרטים נמשכו גם לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1945]], כאשר שני הצדדים מבינים את חשיבות שיקום המדינה.
+המגעים בין הלאומנים והסוציאל-דמוקרטים נמשכו גם לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1945]], כאשר שני הצדדים מבינים את חשיבות שיקום המדינה.
 ===1946 - 1949===
 [[קובץ:Cina1948.JPG|ממוזער|280px|סין בשנת 1948]]
-ב-[[26 ביוני]] [[1946]] הסתיימה שביתת הנשק הזמנית בין הלאומנים והסוציאל דמוקרטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. ממשלת [[ארצות הברית]] סייעה לכוחות הלאומנים להילחם בסוציאל דמוקרטים. האמריקנים הטיסו כוחות צבא לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הסוציאל דמוקרטים, וכן שלחו 50,000 חיילים לשמור על עמדות מפתח במדינה. בניגוד לארצות הברית, המעורבות של [[ברית המועצות]] במלחמת האזרחים בסין הייתה מינימלית. לכן נאלצו הסוציאל דמוקרטים להסתפק בציוד הצבאי שהותיר הצבא היפני במנצ'וריה ובאזורים שבשליטתם בצפון סין, ובציוד שנלקח שלל מידי הכוחות הלאומנים.
+ב-[[26 ביוני]] [[1946]] הסתיימה שביתת הנשק הזמנית בין הלאומנים והסוציאל-דמוקרטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. ממשלת [[ארצות הברית]] סייעה לכוחות הלאומנים להילחם בסוציאל-דמוקרטים. האמריקנים הטיסו כוחות צבא לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הסוציאל-דמוקרטים, וכן שלחו 50,000 חיילים לשמור על עמדות מפתח במדינה. בניגוד לארצות הברית, המעורבות של [[ברית המועצות]] במלחמת האזרחים בסין הייתה מינימלית. לכן נאלצו הסוציאל-דמוקרטים להסתפק בציוד הצבאי שהותיר הצבא היפני במנצ'וריה ובאזורים שבשליטתם בצפון סין, ובציוד שנלקח שלל מידי הכוחות הלאומנים.
-במרץ [[1947]] השתלטו הלאומנים על הבירה הסוציאל דמוקרטית, [[ינאן]], אך המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים [[1946]]–[[1949]] פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא ששיתפו פעולה עם היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הסוציאל דמוקרטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הסוציאל דמוקרטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון [[טנק]]ים. ב-[[21 באפריל]] [[1949]] חצו כוחות הסוציאל דמוקרטים את נהר [[יאנגצה]] תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הסוציאל דמוקרטים את הלאומנים לדרום המדינה.
+במרץ [[1947]] השתלטו הלאומנים על הבירה הסוציאל-דמוקרטית, [[ינאן]], אך המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים [[1946]]–[[1949]] פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא ששיתפו פעולה עם היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הסוציאל-דמוקרטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הסוציאל-דמוקרטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון [[טנק]]ים. ב-[[21 באפריל]] [[1949]] חצו כוחות הסוציאל-דמוקרטים את נהר [[יאנגצה]] תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הסוציאל-דמוקרטים את הלאומנים לדרום המדינה.
-ב-[[1 באוקטובר]] [[1949]] הכריז [[מאו דזה-דונג]] בבייג'ינג על הקמת [[הרפובליקה העממית של סין]]. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי [[טאיוואן]], שם ייסדו את [[הרפובליקה הסינית]]. ב-[[10 בדצמבר]] [[1949]] נפלה [[צ'נגדו]], העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הסוציאל דמוקרטים. באותו החודש הכריז קאי שק על [[טאיפיי]] כבירת סין באופן זמני.
+ב-[[1 באוקטובר]] [[1949]] הכריז [[מאו דזה-דונג]] בבייג'ינג על הקמת [[הרפובליקה העממית של סין]]. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי [[טאיוואן]], שם ייסדו את [[הרפובליקה הסינית]]. ב-[[10 בדצמבר]] [[1949]] נפלה [[צ'נגדו]], העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הסוציאל-דמוקרטים. באותו החודש הכריז קאי שק על [[טאיפיי]] כבירת סין באופן זמני.
 ==קישורים חיצוניים==

ברית המועצות (1955–1980) המלחמה הקרה ארצות הברית
ברית המועצות • הגוש המזרחי • ברית ורשה \| ארצות הברית • הגוש המערבי • נאט"ו
שנות ה-40	מבצע מהדק נייר • ההתנגדות האנטי-קומוניסטית בפולין • שיטת הסלמי • משבר איראן • מלחמת האזרחים הסינית • מלחמת הודו-סין הראשונה • מלחמת האזרחים ביוון • מצב החירום המלאי • הפיצול היוגוסלבי-סובייטי • הסגר על ברלין • בריחת המוחות מגרמניה המזרחית
שנות ה-50	מלחמת קוריאה • בהלת הלבנדר • המרד המזרח גרמני • משפטי פראג • הפיצול האלבני–סובייטי • המרד ההונגרי • משבר סואץ • משבר הספוטניק • משבר ברלין השני • ויכוח המטבח • הפיצול הסיני-סובייטי • מלחמת וייטנאם
שנות ה-60	משבר קונגו • משבר מטוס הריגול U-2 • מלחמת האזרחים בגואטמלה • הפלישה למפרץ החזירים • משבר הטילים בקובה • מלחמת האזרחים של צפון תימן • האביב של פראג • הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה
שנות ה-70	ביקור ניקסון בסין • מלחמת יום הכיפורים • משבר האנרגיה העולמי • מבצע מוקינגברד • המהפכה האתיופית • מלחמת האזרחים באנגולה • מבצע קונדור • מבצע טוקאן • מלחמת האזרחים במוזמביק • מלחמת אוגדן • סכסוך לוב–צ'אד • מלחמת אפגניסטן
שנות ה-80	החרם על אולימפיאדת מוסקבה • החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס • יוזמת ההגנה האסטרטגית • אייבל ארצ'ר 83 • תקרית הנגיחות בים השחור • אירועי כיכר טיין-אן-מן • סתיו העמים • נפילת חומת ברלין • מהפכת הקטיפה • המהפכה הרומנית • הפיקניק הפאן-אירופי
שנות ה-90	איחוד גרמניה מחדש • איחוד תימן • התפרקות צ'כוסלובקיה • התפרקות ברית המועצות • התפרקות יוגוסלביה • תקרית הטיל הנורווגי
מושגי יסוד	הגוש המזרחי • הגוש המערבי • מסך הברזל • קומוניזם • קפיטליזם • מרוץ חימוש • המרוץ לחלל • מלחמה גרעינית • השמדה הדדית מובטחת • הקו החם מוסקבה-וושינגטון • המלחמה הקרה השנייה
מדיניות	דוקטרינת טרומן • תורת הבלימה • מקארתיזם • דוקטרינת אולבריכט • דוקטרינת הלשטיין • דוקטרינת ברז'נייב • דוקטרינת אייזנהאואר • דטאנט • אוסטפוליטיק • דוקטרינת רייגן • גלאסנוסט • פרסטרויקה • דוקטרינת סינטרה
דיפלומטיה	פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה • ועידת טהראן • ועידת יאלטה • ועידת פוטסדאם • הסכמי פריז ולונדון • הסכמי הלסינקי • סאל"ט • האמנה למניעת ניסויים גרעיניים • פסגת מלטה
כלכלה	תוכנית מרשל • קומקון • הנס הכלכלי בגרמניה • הקהילה הכלכלית האירופית
ארגונים	נאט"ו • ברית ורשה • CIA • ק.ג.ב. • שטאזי • ברית בגדאד • המדינות הבלתי-מזדהות • תנועת "סולידריות" בפולין
גרמניה	חומת ברלין • ברלין המערבית • ברלין המזרחית • הגבול בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית • צ'ק פוינט צ'ארלי • מחנה המעבר מריינפלדה • אני ברלינאי • מר גורבצ'וב, הפל חומה זו!
רשימת ערכים מלאה