פיג'טינג (תנועתיות עצבנית) – הבדלי גרסאות
| שורה 9: | שורה 9: | ||
יש המתייחסים לתופעת ההתנהגויות המוטוריות הלא פונקציונליות הרפטטיביות (שחוזרות על עצמן) כאל מדד לאיכות ולמידת הרוגע הנפשי של האדם. במצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור [[גרעיני הבסיס]] במוח מגיב בתנעה חזרתית שכזו{{הערה|9={{הארץ|קייט מרפי|יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם|4515487|19 באוקטובר 2017}}}}. |
יש המתייחסים לתופעת ההתנהגויות המוטוריות הלא פונקציונליות הרפטטיביות (שחוזרות על עצמן) כאל מדד לאיכות ולמידת הרוגע הנפשי של האדם. במצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור [[גרעיני הבסיס]] במוח מגיב בתנעה חזרתית שכזו{{הערה|9={{הארץ|קייט מרפי|יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם|4515487|19 באוקטובר 2017}}}}. |
||
למעשה, רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת |
למעשה, רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת ה[[קשב]] בכיתת הלימוד{{הערה|שם=Farley2013}}. בהתאם לכך, נמצא שרמת הקשב של [[סטודנט]]ים ב[[הרצאה]] יורדת במשך הזמן ושבמקביל רמת התנועתיות העצבנית עולה, כך שהיא גבוהה יותר ככל שחלף יותר זמן מתחילת השיעור וככל שרמת הריכוז יותר נמוכה{{הערה|שם=Farley2013|Farley, J., Risko, E., & Kingstone, A. (2013). [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2013.00619/full Everyday attention and lecture retention: the effects of time, fidgeting, and mind wandering]. Frontiers in psychology, 4, 619.|כיוון=שמאל}}. |
||
בעקבות זאת, ניתן להפיק תועלת חינוכית משימוש בפיג'טינג כאינדיקציה לצורך בהתערבות כמו הפסקה או שינוי בקצב ההוראה{{הערה|שם=Farley2013}}. |
בעקבות זאת, ניתן להפיק תועלת חינוכית משימוש בפיג'טינג כאינדיקציה לצורך בהתערבות כמו הפסקה או שינוי בקצב ההוראה{{הערה|שם=Farley2013}}. |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
נמצא שלתנועות העצבניות יש תפקיד בשמירה על הריכוז של ילדים עם היפראקטיביות, בעוד שעבור ילדים ללא הפרעת קשב לא נראתה תגובה כזו{{הערה|שם=Cohen2018}}. |
נמצא שלתנועות העצבניות יש תפקיד בשמירה על הריכוז של ילדים עם היפראקטיביות, בעוד שעבור ילדים ללא הפרעת קשב לא נראתה תגובה כזו{{הערה|שם=Cohen2018}}. |
||
ייתכן שהפיג'טינג משמש כמנגנון פיצוי לצורך ויסות משאבי הקשב ורמת |
ייתכן שהפיג'טינג משמש כמנגנון פיצוי לצורך [[ויסות]] משאבי הקשב ורמת הערנות, כמו גם הגברת רמת ה[[עוררות]] של [[מערכת העצבים המרכזית]] בזמן ביצוע של מטלות מאתגרות{{הערה|שם=Cohen2018}}. |
||
==צעצועי פידג'ט== |
==צעצועי פידג'ט== |
||
גרסה מ־19:29, 2 בינואר 2021
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
פיגֶ'טינְג או תנועתיות עצבנית (באנגלית: Fidgeting) היא הפקה של תנועות קטנות בעקבות תחושה של עצבנות או חוסר סבלנות[1].
דוגמאות לתנועתיות עצבנית (פיג'טינג): למולל פיסת בגד בין האצבעות, לתלתל קווצת שיער, להקיש באצבעות, לשחק בכלי כתיבה. פעולות אלו ודומותיהן נחשבות לתנועות בלתי מוסברות ותת-הכרתיות שנעשות בדרך כלל בזמן ישיבה.
גורמים
תנועות עצבניות יכולות להיות תוצאה של עצבנות, תיסכול, אגיטציה פסיכומוטורית, שעמום, ADHD, התרגשות או שילוב של כל אלה[2].
יש המתייחסים לתופעת ההתנהגויות המוטוריות הלא פונקציונליות הרפטטיביות (שחוזרות על עצמן) כאל מדד לאיכות ולמידת הרוגע הנפשי של האדם. במצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור גרעיני הבסיס במוח מגיב בתנעה חזרתית שכזו[3]. למעשה, רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת הקשב בכיתת הלימוד[4]. בהתאם לכך, נמצא שרמת הקשב של סטודנטים בהרצאה יורדת במשך הזמן ושבמקביל רמת התנועתיות העצבנית עולה, כך שהיא גבוהה יותר ככל שחלף יותר זמן מתחילת השיעור וככל שרמת הריכוז יותר נמוכה[4]. בעקבות זאת, ניתן להפיק תועלת חינוכית משימוש בפיג'טינג כאינדיקציה לצורך בהתערבות כמו הפסקה או שינוי בקצב ההוראה[4].
פיג'טינג והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[5] שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר), ואימפולסיביות[6][7][8]. התנועתיות העצבנית היא אחד המאפיינים העיקריים של הפרעת קשב[1].
נמצא שלתנועות העצבניות יש תפקיד בשמירה על הריכוז של ילדים עם היפראקטיביות, בעוד שעבור ילדים ללא הפרעת קשב לא נראתה תגובה כזו[1]. ייתכן שהפיג'טינג משמש כמנגנון פיצוי לצורך ויסות משאבי הקשב ורמת הערנות, כמו גם הגברת רמת העוררות של מערכת העצבים המרכזית בזמן ביצוע של מטלות מאתגרות[1].
צעצועי פידג'ט
כאמור, התנועתיות העצבנית יכולה להתקיים ללא שום חפץ או באמצעות חפצים אקראיים בסביבתו של האדם. בהתאם לכך, צורות שונות של פידג'טינג יכולות לערב מניפולציות מוטוריות על עצמים חיצוניים, שבאמצעות חזרתיות מרובה, מגיעות לרמה אוטומטית והופכות לטבע שני של האדם[1].
באופן עקרוני כל חפץ שניתן לתפעול מוטורי יכול לשמש לפעולת הפיג'טינג. עם זאת, ישנם גם צעצועים מיוחדים שפותחו לצורך פיג'יטינג וביניהם קוביית הפיג'ט והספינר. כמו כן, ישנם חפצים שעל פי רוב נוחים או נעימים יותר לשימוש מסוג זה, אף על פי שזו לא בהכרח הייתה המטרה המקורית שלשמה יוצרו.
קוביית פידג'ט
- ערך מורחב – קוביית פידג'ט
קוביית פידג'ט (Fidget Cube) היא מכשיר ידני קטן המכונה צעצוע פידג'ט או צעצוע ממריץ, שתוכנן על ידי מת'יוו ומארק מקלאצ'לן, אחים ומייסדים של סטודיו העיצוב של מעבדות אנצ'י[9]. לקובייה כלים חושיים מכל הצדדים: מתג, הילוכים, כדור מתכתי מתגלגל, ג'ויסטיק קטן העשוי מפלסטיק, דיסק מסתובב, "אבן דאגה" וחמישה כפתורים. הקובייה נועדה לספק דרך קלה להעסקת הידיים והחושים האחרים, במיוחד עבור הרגעה-עצמית או עבור ילדים שיש להם נטייה להתעצבן (ומכאן הגיע לקובייה השם "Fidget")[10][11].
ספינר
- ערך מורחב – ספינר
ספינר (Fidget spinner) הוא צעצוע שלרוב מגיע בצורת ארבעה עיגולים היוצרים משולש מעוגל. הספינר מעוצב כמסב העשוי ממגוון של חומרים כגון נירוסטה, טיטניום, נחושת ופלסטיק[12]. הספינר הפך לצעצוע פופולרי ב-2017[12]. הצעצוע נפוץ מאוד בקרב ילדי בית ספר מכל הגילאים.
הספינרים משווקים כמכשירים שיוכלים לסייע לריכוז ולהפגת מתחים[1].
כדור לחץ
- ערך מורחב – כדור לחץ
כדור לחץ, המכונה גם "כדור מתח", "כדור להפגת מתחים" או "כדור עצבים" הוא צעצוע גמיש, לרוב קטן יחסית (בדרך כלל בקוטר של עד 7 ס"מ), אשר ניתן למחוץ ביד בעזרת מניפולציה שנעשית על ידי האצבעות. הוא מיועד לרוב כדי להקל על דחק ומתח בשרירים, או כדי להפעיל את שרירי היד. השפעתו של כדור הלחץ על שרירי כף היד דומה מאוד להשפעתם של כדורים סיניים שאוחזים בכף היד ומגלגלים אותם בין האצבעות. מאחר שיש כעת צורות רבות לכדור זה שאינן-כדוריות, כדורים אלו ידועים באופן כללי כמסייעים בהפחתת מתחים ולחצים[13].
היבטים רפואיים ותועלת בריאותית
אורח חיים בלתי פעיל יכול לתרום לבריאות לקויה ולעלות את הסיכון להיווצרות של גורמי מוות שונים[14]. עם זאת, עיסוק בפעילות גופנית לא בהכרח מספיק כדי להגן מפני סיכונים אלו. זאת משום שהתנהגויות נייחות כמו ישיבה, עלולות לפגוע בתוחלת החיים ללא קשר לרמת הפעילות של האדם[15].
למשל, ישיבה ממושכת ללא תנועה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כמו leg endothelial dysfunction[16]. כלומר, ישיבה ממושכת יכולה לגרום לפגיעה באנדותל - רקמת התאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה ומגשרת בין תוכן הכלי לסביבתו. עם זאת, נמצא שתנועות קטנות של הרגליים כמו אלו המאפיינות את התנועתיות העצבנית, יכולות למנוע נזקים מסוג זה, על ידי צמצום הירידה בזרימת הדם ומאמץ הגזירה במהלך הישיבה[16].
מעבר לכך, נמצא שפיגטינג יכול להוריד את הסיכון לתמותה באופן כללי עבור כל הגורמים המקושרים לישיבה ממושכת[15]. למעשה, באמצעות השקעה של אנרגיה נמוכה יחסית, תנועת אלו יכולות לתרום באופן משמעותי לשמירה על בריאותם של אנשים שנמצאים בתנוחה נייחת כמו ישיבה או עמידה למשך פרקי זמן ארוכים[15].
רכישה ופיתוח של מיומנויות
מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה, באופן יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה. רכישת מיומנות היא תהליך של למידה המשתמר בזיכרון הפרוצדורלי.
ישנן מספר סוגים של מיומנויות. התפתחות המיומנויות המוטוריות מתחילה בינקות וכוללת את הפיתוח של המוטוריקה הגסה לצורך מיומנויות כגון ישיבה והליכה. במהלך הילדות מתפתחות מיומנויות מוטוריות עדינות יותר, אשר הולכות ומשתכללות עם ההתבגרות, למשל ציור, כתיבה, הקלדה עיוורת ועוד. זאת משום שרכישה של מיומנויות מוטוריות מתקדמות יותר מתאפשרת בהתאם לשלבי ההתפתחות הגופנית.
כמו כן, לחזרתיות ואימון יש חשיבות רבה עבור תהליך הרכישה של המיומנויות המוטוריות[1]. בעקבות זאת ניתן להניח שעיסוק במניפולציות חזרתיות על עצמים, יכול להשפיע על השליטה המוטורית ועל הביצועים המוטוריים של האדם[1]. משום שצעצועי פיג'ט מעודדים פעולה חזרתית, ייתכן שיוכלו לשמש ככלי מעניין ומהנה לפיתוח השליטה המוטורית והמוטוריקה העדינה[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Cohen, E. J., Bravi, R., & Minciacchi, D. (2018). The effect of fidget spinners on fine motor control. Scientific reports, 8(1), 1-9.
- ^ "The Measure of Fidget Nature 32, 174–175 (1885)" (באנגלית).
- ^ 9=
קייט מרפי, יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 3 Farley, J., Risko, E., & Kingstone, A. (2013). Everyday attention and lecture retention: the effects of time, fidgeting, and mind wandering. Frontiers in psychology, 4, 619.
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579-589
- ^ Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37-45.
- ^ Ashinoff, B. K., & Abu-Akel, A. (2019). Hyperfocus: the forgotten frontier of attention. Psychological research, 1-19.
- ^ "Are fidget toys legitimately good for your brain, or pseudoscientific snake oil?". Digital Trends. 8 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2017.
- ^ "This bizarre 'fidget' toy can help you focus at work". Mail Online. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2017.
- ^ "Fidget Cubes Awkward Relationship to Autistic Stimming". 6 בפברואר 2017.
- ^ 1 2 זהירות, ספינר: כל מה שצריך לדעת על הלהיט שכבש את הילדים, באתר הידברות
- ^ "Stress Balls". Bongo (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-05-17.
- ^ "2018 Physical Activity Guidelines Advisory Committee Scientific Report". 18 פבר' 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hagger-Johnson, G., Gow, A. J., Burley, V., Greenwood, D., & Cade, J. E. (2016). Sitting time, fidgeting, and all-cause mortality in the UK women’s cohort study. American Journal of Preventive Medicine, 50(2), 154-160.
- ^ 1 2 Morishima, T., Restaino, R. M., Walsh, L. K., Kanaley, J. A., Fadel, P. J., & Padilla, J. (2016). Prolonged sitting-induced leg endothelial dysfunction is prevented by fidgeting. American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology, 311(1), H177-H182.
