יצחק בן מרון הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:15, 14 בינואר 2021

יצחק בן מרון הלוי היה מחכמי פרובנס בתחילת המאה ה-12.

אביו, מרון הלוי, היה מנכבדי קהילת נרבונא ומעשיריה. רבי יצחק, "הגדול שבתלמידי רבי יהודה בן משה הדרשן", היה "חכם גדול והרביץ תורה בנרבונה והעמיד תלמידים הרבה".^[1] בין תלמידיו הרבים היו משה בן יוסף ומאיר בן יוסף (בני אחיו, יוסף בן מרון), רבי אברהם אב בית דין מנרבונא (ראב"ד השני - מחבר ספר האשכול) ומשה בן יעקב הנשיא.

לדעת הרב צבי בנימין אויערבך בהקדמתו לספר האשכול, נפטר רבי יצחק בן מרון בערך בשנת ד'תת"ץ (1130) ובוודאי קודם שנת ד'תתק"א (1141).^[2] בספר התרומות (שער י"ד, סעיף ה) מובא פסק שיצא מבית דינו של בעל האשכול בקשר עם ירושתו של רבי יצחק. מתיאור המקרה עולה שרבי יצחק מת ללא צאצאים ואחיו רבי יוסף בן מרון בא לפני בית הדין לדון בעניין הירושה.^[3]

פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם ר"י מיגאש, "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו אברהם בן דוד מפושקירה (ראב"ד השלישי), הרז"ה^[4], בעל "ספר העיטור" והרמב"ן.

קישורים חיצוניים

ריצ'רד גוטהייל ו-A. Peiginsky, ‏MERWAN HA-LEVI, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ג' (למקורותיו ראו הערה ג')
^ צבי בנימין אוירבך, מבוא לספר האשכול, הלברשטאדט תרכ"ח, עמ' IX, עמ' XXI
^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ח'
^ לדוגמא בספר המאור למסכת ביצה פרק שלישי (דף יג עמוד א) מובא פסק הלכה משמו

[1] שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ג' (למקורותיו ראו הערה ג')

[2] צבי בנימין אוירבך, מבוא לספר האשכול, הלברשטאדט תרכ"ח, עמ' IX, עמ' XXI

[3] שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ח'

[4] לדוגמא בספר המאור למסכת ביצה פרק שלישי (דף יג עמוד א) מובא פסק הלכה משמו

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 לדעת הרב [[צבי בנימין אויערבך]] בהקדמתו לספר האשכול, נפטר רבי יצחק בן מרון בערך בשנת [[ד'תת"ץ]] ([[1130]]) ובוודאי קודם שנת [[ד'תתק"א]] ([[1141]]).{{הערה|1=צבי בנימין אוירבך, מבוא לספר האשכול, [[הלברשטאדט]] תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31466_7.pdf עמ' IX], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31466&pgnum=19 עמ' XXI]}} ב[[ספר התרומות]] (שער י"ד, סעיף ה) מובא פסק שיצא מבית דינו של בעל האשכול בקשר עם ירושתו של רבי יצחק. מתיאור המקרה עולה שרבי יצחק מת ללא צאצאים ואחיו רבי יוסף בן מרון בא לפני בית הדין לדון בעניין הירושה.{{הערה|1=[[שלום אלבק|שלום]] ו[[חנוך אלבק]], מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&pgnum=14 פרק א', עמ' ח']}}
-פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם [[ר"י מיגאש]], "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (ראב"ד השלישי), ה[[רז"ה]], בעל "[[ספר העיטור]]" וה[[רמב"ן]].
+פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם [[ר"י מיגאש]], "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (ראב"ד השלישי), ה[[רז"ה]]{{הערה|לדוגמא בספר המאור ל[[מסכת ביצה]] פרק שלישי (דף יג עמוד א) מובא פסק הלכה משמו}}, בעל "[[ספר העיטור]]" וה[[רמב"ן]].
 ==קישורים חיצוניים==