לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "בית הספר תחכמוני (ירושלים)"

תמונה, עריכה ותיקונים, בית הספר העירוני לבנים ברחוב הרב קוק הוא מוסד אחר.
מ (הוספת קישור לשנות ה-30 של המאה ה-20)
(תמונה, עריכה ותיקונים, בית הספר העירוני לבנים ברחוב הרב קוק הוא מוסד אחר.)
 
[[קובץ:tachkemoni 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית ספר תחכמוני ברחוב הרב קוקאתיופיה בראשית שנות ה-20]]
[[קובץ:גברת לבנון כמורה בתחכמוני ברחוב החבשים בירושלים שנה א תרפב. סמול מקורי 9-9-1-PHAL-1416723.png|250px|ממוזער|המורה דבורה לבנון ותלמידיה בתחכמוני ב[[רחוב אתיופיה|רחוב החבשים]] בשנת [[תרפ"ב]]]]
[[קובץ:Tachkemoni 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20]]
[[קובץ:מרדכי צבי אילן.JPG|שמאל|ממוזער|120px|המנהל, מרדכי צבי אילן]]
'''בית הספר "תחכמוני"''' ב[[ירושלים]], הוקם בשנת [[1909]] ברחוב הרב קוק, ליד ב[[רחוב הנביאיםאתיופיה|רחוב החבשים]], ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "[[תורה עם דרך ארץ]]", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם [[הגימנסיה העברית רחביה]]. הקמת בית הספר עוררה את זעמה של עדת החרדים ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]]{{הערה|{{החרות ירושלים|ד"ר יצחק מירקין|ע"ד חדר תורה|1914/01/25|00204}}{{ש}}{{החרות ירושלים||מכתבים אל המערכת|1914/02/02|00304}}}} בירושלים, ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו [[חילול הקודש]].
 
==היסטוריה==
בית הספר תחכמוני הוקם בסתיו 1909 תחת השם "חדר תורה". בבית הספר למדו תלמידים מגיל 10 ומעלה בעלי "ידיעה כל שהיא בעברית וגמרא". במודעות של בית הספר נכתב שמטרת בית הספר: "לתת לילדים חנוך עברי דתי לאומי ברחב מובנה של מילה זו. ואת ההשכלה הנחוצה לפי תנאי המקום". שפת הדיבור של בית הספר היה עברית ולמדו בו גמרא, תנ"ך, תפילה, דינים, עברית ודקדוקה, חשבון, מדעים, היסטוריה של עם ישראל ושל אומות העולם, וידיעת הארץ{{הערה|{{החרות ירושלים||הנהלת חדר תורה בירושלים|1910/04/06|00408}}}}. מנהל בית הספר היה ד"ר יהודה מהרשק, והיה בו ארבע שכבות גיל. בית הספר פעל בשכונת [[זיכרון משה]]{{הערה|{{מוריה||חדר תורה|1911/09/12|00102}}}} במבנה ששימש קודם לכן את בית היתומים של [[אלעזר הלוי גרינהוט]]{{הערה|{{החרות ירושלים||חדר תורה|1913/03/28|00403}}}}. בשנת תשעתרע"ב למדו בבית הספר 75 תלמידים{{הערה|{{הצבי||ירושלם יום יום - חדר תורה|1912/09/01|00304}}}}. בית הספר קיבל סיוע תקציבי מ[[מנחם אוסישקין]]{{הערה|{{הצבי||ירושלם יום יום - חזוק לעברית|1912/12/26|00302}}}}.
 
באפריל 1914 עבר ד"ר מהרשק לנהל את תחכמוני ביפו{{הערה|{{מוריה||בחדר תורה|1914/04/20|00202}}}}{{הערה|{{מוריה||ברכת פרידה|1914/04/23|00105}}}}. באותה תקופה החדלה [[חברת עזרה]] מתמיכתה בבית הספר והוא קיבל סיוע מועד החינוך בראשות [[דוד ילין]]{{הערה|שם=בחינות16|{{החרות ירושלים||בחינות בחדר תורה תחכמוני|1916/04/09|00204}}}}.
 
פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקשה על פעילות בית הספר{{הערה|{{החרות ירושלים||בחדר תורה|1914/10/22|00304}}}}. הוא פעל זמן מה מ[[בית היתומים הספרדי]]{{הערה|{{החרות ירושלים||חדר תורה|1915/04/08|00101}}}}. לקראת שנת הלימודים תשעתרע"ו שונה שם בית הספר ל"חדר תחכמוני"{{הערה|{{החרות ירושלים||החדר תחכמוני|1915/09/22|00205}}}}. בית הספר הורחב לשמונה כיתות{{הערה|שם=בחינות16}} ולצד בית הספר הוקם גן ילדים לבנים שבו למדו הילדים קריאה וכתיבה{{הערה|{{החרות ירושלים||חדר תחכמוני|1915/10/03|00105}}}}.
 
מנהל בית הספר סיפר על קורות בית הספר בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|{{דואר היום||חלוקת התעודות בתחכמוני|1925/08/18|00501}}}}:
 
ביוזמת המנהל [[מרדכי צבי אילן]]{{הערה|{{הצופה||ר' מרדכי אילן ז"ל|1957/08/08|00426}}}}, המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת [[ה'תרפ"ט]] (1929) לשכונת [[מקור ברוך]] לבניינים שאמורים היו לאכלס את [[בית היתומים דיסקין]]. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם "אהל שם" אשר שימש ל[[בית כנסת]] ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל המוסד כיובל שנים מרדכי צבי אילן{{הערה|[http://www.202.org.il/family/pages/synagogs/tachkemoni_lemel.php תחכמוני] באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"}}.
 
מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב "בית ספר עירוני לבנים" הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל [[בית הרב קוק]].
 
בית הספר תחכמוני היה מעוז [[הפועל המזרחי]] ו[[הציונות הדתית]] בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, ב[[פלורליזם]] חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, [[מסורתיים]] ודתיים כאחד. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת [[המכבי הצעיר]]{{הערה|{{הארץ1||מקור ברוך|1936/08/07|00501}}}}. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי{{הערה|{{מעריב|חיים באר|אם תחנה עלי מחנה|1980/04/06|03502}}}} והיום הוא משמש את [[תלמוד תורה המסורה]] של [[ליטאים (זרם)|החרדים-הליטאים]].