לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "צבי הירש אשכנזי"

נוספו 17 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
מ (עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג))
 
==חייו ופעליו==
נולד בעיר [[טרביטש]] שב[[מוראביה]], לרב יעקב בן בנימין ז"ק{{הערה|ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין}} ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר [[בודה (עיר)|בודהאובן]] (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את [[בודפשט]] המודרנית), בירת [[הונגריה]], ולמד אצל סבו, הרב [[אפרים הכהן]] (רב קהילת אוביןאובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים [[אפרים פיש]] (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי [[אליהו בעל שם מחלם]]){{הערה|{{HebrewBooks|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017|עמוד=12}}}}. כמו כן נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.
 
בהמשך חזר לאוביןלאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "[[מגילת ספר]]" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת [[1686]] ([[ה'תמ"ו]]) כאשר בעת המצור של צבא [[אוסטריה]] על העיר פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], שם כיהן כרב [[יהדות סרייבו|הקהילה]] עד [[1689]]. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה|וונציה]], ועבר גם ב[[אנסבך|אנשבך]], ב[[פיורדה]] וב[[פראג]].
 
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב [[משולם זלמן מירלש]] נוימרק [[אב"ד]] [[קהילות אה"ו]]. אחר נישואיו ישב בעיר [[אלטונה]] 18 שנים, ייסד שם [[ישיבה]], ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, ב[[הסכם רוטציה]] של 6 חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד{{הערה|מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "[[מרה שחורה]]", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.}}. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים ב[[אמסטרדם]]. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 [[גילדן]] לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.