יחסי ישראל–מרוקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:18, 18 בינואר 2021

יחסי ישראל–מרוקו
ישראל	מרוקו


ישראל	מרוקו
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	446,550
אוכלוסייה
9,881,600	38,118,517
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033	134,182
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,829	3,520
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	מונרכיה חוקתית

בין ישראל למרוקו קיימים יחסים דיפלומטיים. על אף שמרוקו שלחה כוחות צבא שנלחמו כנגד ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, לאורך השנים התבלטה מרוקו כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל. המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי, ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. בעקבות הסכם אוסלו בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. אולם בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל.

ב-10 בדצמבר 2020 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי ישראל ומרוקו הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים^[1]. מהודעת חצר המלוכה המרוקאית עלה כי ההסכם יכלול בשלב הראשון פתיחה הדדית של נציגויות ומשרדי מסחר והפעלת טיסות ישירות בין המדינות. ב-22 בדצמבר נחתמו מספר הסכמים וביניהם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים.

היסטוריה

בשנת 1948 בעקבות הכרזת העצמאות של ישראל, הסולטאן מוחמד החמישי נשא נאום אנטי-ציוני חריף, ומיצב את מרוקו כחלק מהצד הערבי בסכסוך הישראלי-ערבי. משלחות של מתנדבים מוסלמים ממרוקו הצטרפו לצבאות ערב שנלחמו בישראל במהלך מלחמת העצמאות. עם זאת, עד שנת 1956 מרוקו הייתה עדיין מדינת חסות של צרפת, ולא ניהלה מדיניות חוץ עצמאית.

בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה מצרפת, ואחת מפעולותיה הראשונות של הממשלה החדשה היה להגביל את העלייה של יהדות מרוקו לישראל. בפקודת הממשלה נסגרה יחידה של הסוכנות היהודית שפעלה בקזבלנקה, ו-13 שליחי הסוכנות גורשו ממרוקו.^[2] שנה לאחר מכן מרוקו אסרה גם על כל פעילות ציונית בשטחה. עקב ההגבלות על העלייה פעלה המחתרת היהודית במרוקו בהנחיית המוסד הישראלי וניהלה מבצעי עלייה חשאית ממרוקו.

בשנת 1961 בעקבות אסון טביעת ספינת אגוז וחילופי השלטון בין המלך מוחמד החמישי לבנו חסן השני, נערך משא ומתן חשאי בין ישראל למרוקו והושגה הסכמה שאפשרה את יציאת היהודים מהמדינה. כחלק מההסכם ישראל התחייבה לשלם לממשלת מרוקו סכום של 250 דולר עבור כל יהודי שממשלת מרוקו תאשר את יציאתו מהמדינה, ובנוסף ישראל התחייבה לסייע למרוקו לשדרג את מנגנוני הביטחון הפנימיים שלה.^[3] בעקבות הסרת המגבלות על עזיבת מרוקו, רוב רובם של בני הקהילה היהודית במדינה עלו לישראל או היגרו לאירופה לאורך השנים הבאות.

ב-1963 נרקמו יחסים בין אנשי שירותי הביטחון של שתי המדינות, אותם הובילו דוד שומרון ויעקב כרוז מהצד הישראלי ומוחמד אופקיר ראש שירות הביטחון המרוקאי. הקשרים הובילו לפגישה בין כרוז יחד עם ראש המוסד וראש אמ"ן מאיר עמית למלך חסן השני ולאחר מכן לפגישה נוספת של כרוז עם המלך, בה גובשה עסקת מכירת נשק למרוקו וכן לסיוע חקלאי שניתן על ידי היועצים לובה אליאב ואפרים שילה.

ישראל ומרוקו המשיכו לנהל יחסים חשאיים מאותה תקופה, ואלה באו לידי ביטוי גם בפרשת בן ברכה. ב-29 באוקטובר 1965 נחטף ונרצח אל-מהדי בן ברכה, פעיל פוליטי אופוזיציוני מרוקאי ומתנגד לבית המלוכה. על פי גילויים שהתפרסמו לאחר מכן, פגעו ביחסי ישראל–צרפת ועוררו סערה פוליטית בישראל, המוסד הישראלי היה זה שסיפק לשירותי הביטחון המרוקאיים את המידע על מקום הימצאו של בן-ברכה. היחסים הביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות נמשכו גם בתקופתו של המלך מוחמד השישי.^[4]

מרוקו לקחה חלק במאמצי התיווך בין ישראל למצרים לאורך השנים, וכן בתיווך בין ישראל לפלסטינים. כחלק ממאמצי תיווך אלה מרוקו הייתה מהמדינות הערביות הראשונות שאפשרו למנהיגים ישראלים לבקר בהן. במהלך כהונתו כשר הפגיש חסן מלך מרוקו את דיין, עם ד"ר חסן תוהאמי, שליחו ויועצו האישי של נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1977. פגישה זו הייתה בבחינת פריצת דרך מדינית, שהובילה למגעים ישירים בין ישראל ומצרים, ששיאם בביקורו ההיסטורי של סאדאת במדינת ישראל. בספטמבר 1977, מעט לפני ביקור סאדאת בכנסת ישראל, נפגש שליחו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, עם שר החוץ הישראלי משה דיין במרוקו. בדצמבר נפגשו השניים שוב, בארמון המלך במרקש, בהשתתפות המלך חסן השני. ב-22 ביולי 1986 ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ערך ביקור במרוקו ונפגש עם המלך חסן השני בעיירת הנופש איפראן. בשנת 1995 בעקבות הסכם אוסלו כוננו יחסים דיפלומטים בין המדינות. באותה השנה, אירחה את ועידת הפסגה הכלכלית בקזבלנקה אשר דיוניה עסקו במיוחד בכינון פרויקטים ושיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לשכנותיה.^[5] בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה הרשמיים עם ישראל, אך מעבר תיירים עדיין התאפשר.^[6] ב-10 בדצמבר 2020 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על השבת היחסים. בנוסף, הוחלט על הקמת משרדי אינטרסים דיפלומטיים בתל אביב-יפו וברבאט, וכי בעתיד יאושרו טיסות ישירות בין המדינות. בתמורה, ארצות הברית הכירה בשליטת מרוקו בסהרה המערבית^[7].^[8]

ב-22 בדצמבר נחתמו מספר הסכמים וביניהם הסכם מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי. שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה הודיע כי ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות.^[9]

לאורך השנים מרוקו התאפיינה בכך שהיא אחת ממדינות ערב היחידות שנחשבת לידידותית לתייר הישראלי ומהווה יעד תיירות עבור ישראלים. תיירים ישראלים ביקרו במרוקו עוד משנות ה-70 וה-80.

יחסים כלכליים

בשנות ה-90 עם כינון יחסים דיפלומטים בין המדינות התקיים מסחר גלוי בין ישראל למרוקו. בשנת 1994 המכון הישראלי ליצוא העריך שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון חקלאות, הייטק ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.^[10] אולם עם ניתוק היחסים ועצירת המסחר הגלוי בין המדינות היצוא הישראלי למרוקו פחת, ונכון לשנת 2012 הוא עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. על פי ההערכות חברות ישראליות מייצאות מוצרים למרוקו גם דרך מדינות צד-שלישי וללא שתווית "יוצר בישראל" מופיעה עליהם.^[11] מספר התיירים הישראלים שנוסעים למרוקו מדי שנה נע בין 30–45 אלף איש.^[12] לפי משרד הכלכלה והתעשייה, בשנת 2020 התקיים סחר מזערי עם מרוקו שהסתכם במאות אלפי שקלים בשנה.^[13]

בפברואר 2020 משרד החוץ הישראלי פרסם סרטון שבו קרא לאנשי עסקים מרוקאים להשקיע בישראל, לאחר פרסום הסרטון התקבלו במשרד החוץ פניות ממרוקאים אשר הביעו שמחה על פרסום הסרטון והביעו רצון לשיתוף פעולה בין המדינות.^[14]

באפריל 2020 פורסם כי מרוקו רכשה מישראל מל"טים מסוג "הרון" בעסקה בשווי של כ-50 מיליון דולר.^[15]

יחס החברה המרוקאית לישראל

מרוקו היא גם בעלת קהילה יהודית בת כ-2,000 נפשות, הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה ערבית. בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל ולישראלים. מצד אחד, גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים עמה קשרים ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. דוגמה לכך הוא ביקורה בישראל בינואר 2017 של משלחת שהורכבה מאנשי עסקים ואינטלקטואלים מוסלמים ממרוקו.^[16] מצד שני, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטיניים העוינים לישראל, תומכים בחרם עליה ומתנגדים לקשרים מדיניים, תרבותיים או כלכליים. במרוקו פעילים מספר ארגונים הפועלים ברוח זו, שמקיימים לעיתים הפגנות נגד סימנים פומביים לקשרים בין ישראל למרוקו, כגון הופעות של אמנים מישראל.^[17]

ראו גם

הסכם ישראל–מרוקו

לקריאה נוספת

שמואל שגב, הקשר המרוקני: המגעים החשאיים בין ישראל למרוקו, מטר הוצאה לאור, 2008.

Michael M. Laskier, Israel and the Maghreb, From Statehood to Oslo, University Press of Florida, 2004.
Bruce Maddy-Weitzman, Israel and Morocco: A Special Relationship, The Maghreb Review, Vol. 21, Nos. 1-2 (1996), pp. 36-48.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–מרוקו בוויקישיתוף

ברק רביד, המלך ניתק, המלך יחדש?, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
יעל אקשטיין, צדקה במרוקו: הישראלים שמחלקים מזון למוסלמים, באתר ynet, 2 ביולי 2017
עינת לוי ממכון מתוים, ישראל ומרוקו: שיתופי פעולה עם שורשים
אהוד יערי, ‏מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2020
איתמר אייכנר, המגעים, המתנגדים והתמורה: כך חודשו יחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 11 בדצמבר 2010

הערות שוליים

^ טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-10
^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1956
^ 'Israel paid $250 per Jew from Morocco', France24, 2001-06-25.
^ שמעון איפרגן, אליסה שודייב, ‏תשע התעלומות של מוחמד השישי, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2021
^ התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020 - מכון מיתווים, באתר Haaretz הארץ
^ עינת לוי, במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל", באתר ynet, 28 ביולי 2018
^ טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-10
^ N12 - מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף, באתר N12, ‏2020-12-10
^ איתמר אייכנר, נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, ‏22 בדצמבר 2020
^ מסמך של מכון המחקר של משרד המודיעין, 15 בספטמבר 2020
^ משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
^ עינת לוי, שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה, מכון מיתווים, ‏מרץ 2020
מיכל רז-חיימוביץ', ‏טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2020
^ גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו", באתר ynet, ‏10 בדצמבר 2020
^ איתמר אייכנר, מל"טים וסרטון לעידוד משקיעים: התחממות ביחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 3 בפברואר 2020
^ דיווח: מרוקו רכשה מישראל מל"טים בשווי עשרות מיליוני דולרים, באתר וואלה!‏
^ רויטל עמירן,משלחת מרוקאית מוסלמית: "לא מפחדים להראות אהבה לישראל", מעריב און-ליין,16/01/2017
^ Manifestation à Casablanca contre le chanteur Enrico Macias, accusé de sionisme, France24, Fevrier 15 2019

תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של מרוקו

[:0-1] טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-10

[2] ישראל 50 בעמוד על שנת 1956

[3] 'Israel paid $250 per Jew from Morocco', France24, 2001-06-25.

[4] שמעון איפרגן, אליסה שודייב, ‏תשע התעלומות של מוחמד השישי, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2021

[5] התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020 - מכון מיתווים, באתר Haaretz הארץ

[6] עינת לוי, במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל", באתר ynet, 28 ביולי 2018

[:02-7] טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-12-10

[8] N12 - מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף, באתר N12, ‏2020-12-10

[9] איתמר אייכנר, נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, ‏22 בדצמבר 2020

[10] מסמך של מכון המחקר של משרד המודיעין, 15 בספטמבר 2020

[11] משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000

[12] עינת לוי, שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה, מכון מיתווים, ‏מרץ 2020
מיכל רז-חיימוביץ', ‏טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2020

[13] גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו", באתר ynet, ‏10 בדצמבר 2020

[14] איתמר אייכנר, מל"טים וסרטון לעידוד משקיעים: התחממות ביחסי ישראל-מרוקו, באתר ynet, 3 בפברואר 2020

[15] דיווח: מרוקו רכשה מישראל מל"טים בשווי עשרות מיליוני דולרים, באתר וואלה!‏

[16] רויטל עמירן,משלחת מרוקאית מוסלמית: "לא מפחדים להראות אהבה לישראל", מעריב און-ליין,16/01/2017

[17] Manifestation à Casablanca contre le chanteur Enrico Macias, accusé de sionisme, France24, Fevrier 15 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==יחסים כלכליים==
 [[קובץ:American-Israeli delegation visit to Morocco, December 2020 4335P (50749223147).jpg|ממוזער|[[הסכם ישראל–מרוקו|ההצהרה המשותפת]] הקובעת את חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, חתומה על ידי נציגי [[ארצות הברית]], [[ישראל]] ו[[מרוקו]], 22 בדצמבר 2020|233x233 פיקסלים]]
-ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] עם כינון יחסים דיפלומטים בין המדינות התקיים מסחר גלוי בין ישראל למרוקו. בשנת [[1994]] המכון הישראלי ליצוא העריך שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון [[חקלאות]], [[הייטק]] ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.{{הערה|[https://besttv232-ynet-images1-prod.cdn.it.best-tv.com/picserver5/wcm_upload_files/2020/12/10/rk72kylhP/1600155166602_____________________________2020.pdf פוטנציאל שיתופי הפעולה בין ישראל למרוקו בהינתן הסכם מדיני -
+ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] עם כינון יחסים דיפלומטים בין המדינות התקיים מסחר גלוי בין ישראל למרוקו. בשנת [[1994]] המכון הישראלי ליצוא העריך שסך היצוא הישראלי למרוקו בתחומים כגון [[חקלאות]], [[הייטק]] ושירותים עסקיים מגיע ל-220 מיליון דולר בשנה.{{הערה|[https://besttv232-ynet-images1-prod.cdn.it.best-tv.com/picserver5/wcm_upload_files/2020/12/10/rk72kylhP/1600155166602_____________________________2020.pdf מסמך] של מכון המחקר של [[משרד המודיעין]], 15 בספטמבר 2020}} אולם עם ניתוק היחסים ועצירת המסחר הגלוי בין המדינות היצוא הישראלי למרוקו פחת, ונכון לשנת [[2012]] הוא עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. על פי ההערכות חברות ישראליות מייצאות מוצרים למרוקו גם דרך מדינות צד-שלישי וללא שתווית "יוצר בישראל" מופיעה עליהם.{{הערה|{{ynet||משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו|203050|24 באוקטובר 2000}}}} מספר ה[[תייר]]ים הישראלים שנוסעים למרוקו מדי שנה נע בין 30–45 אלף איש.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=עינת לוי|כותרת=שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה|כתובת=https://mitvim.org.il/publication/שיתוף-הפעולה-בין-ישראל-למרוקו-ב-2019-התחממ/|תאריך=מרץ 2020|מידע נוסף=מכון [[מיתווים]]}}{{ש}}{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?|1001352847|10 בדצמבר 2020}}}} לפי [[משרד הכלכלה והתעשייה]], בשנת [[2020]] התקיים [[סחר]] מזערי עם מרוקו שהסתכם במאות אלפי [[שקל חדש|שקל]]ים בשנה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5858037,00.html|כותרת=גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו"|אתר=ynet|תאריך=10 בדצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-11}}}}
-מיפוי ראשוני] באתר מכון המחקר של [[משרד המודיעין]], 15 בספטמבר 2020}} אולם עם ניתוק היחסים ועצירת המסחר הגלוי בין המדינות היצוא הישראלי למרוקו פחת, ונכון לשנת [[2012]] הוא עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. על פי ההערכות חברות ישראליות מייצאות מוצרים למרוקו גם דרך מדינות צד-שלישי וללא שתווית "יוצר בישראל" מופיעה עליהם.{{הערה|{{ynet||משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו|203050|24 באוקטובר 2000}}}} מספר ה[[תייר]]ים הישראלים שנוסעים למרוקו מדי שנה נע בין 30–45 אלף איש.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=עינת לוי|כותרת=שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה|כתובת=https://mitvim.org.il/publication/שיתוף-הפעולה-בין-ישראל-למרוקו-ב-2019-התחממ/|תאריך=מרץ 2020|מידע נוסף=מכון [[מיתווים]]}}{{ש}}{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|טיסות למרוקו יימשכו חמש שעות. כמה הן יעלו?|1001352847|10 בדצמבר 2020}}}} לפי [[משרד הכלכלה והתעשייה]], בשנת [[2020]] התקיים [[סחר]] מזערי עם מרוקו שהסתכם במאות אלפי [[שקל חדש|שקל]]ים בשנה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5858037,00.html|כותרת=גורמים במשרד הכלכלה ל-ynet: "אין ציפייה לעלייה בהיקף המסחר עם מרוקו"|אתר=ynet|תאריך=10 בדצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-11}}}}
 ב[[פברואר]] [[2020]] [[משרד החוץ הישראלי]] פרסם סרטון שבו קרא לאנשי עסקים מרוקאים להשקיע בישראל, לאחר פרסום הסרטון התקבלו במשרד החוץ פניות ממרוקאים אשר הביעו שמחה על פרסום הסרטון והביעו רצון לשיתוף פעולה בין המדינות.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|מל"טים וסרטון לעידוד משקיעים: התחממות ביחסי ישראל-מרוקו|5671448|3 בפברואר 2020}}}}