יהודה זרחיה אזולאי – הבדלי גרסאות

רבי
**יהודה זרחיה אזולאי**
	אין תמונה חופשית
לידה	מרוקו, מוגדור
פטירה	1870; כ' באב ה'תר"ל; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים	מוגדור; האימפריה העות'מאנית ארץ ישראל ירושלים;
תקופת הפעילות	?–1870
תחומי עיסוק	שד"ר
תפקידים נוספים	שד"ר
חיבוריו	הגהות על שו"ת רדב"ז חלק ה (ליבורנו, תקע"ח); שו"ת בן המלך (אבד);
שם השושלת	אזולאי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־06:33, 20 בינואר 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהודה זרחיה אזולאי חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לארץ ישראל ויצא ממנה מספר פעמים כשד"ר. כן היה אספן ומדפיס ומגיה של כתבים רבניים.

ביוגרפיה

נולד לאביו רבי משה אזולאי, גדל והתחנך בעיר מוגדור שבמרוקו.^[1] בשנת ה'תקע"ב (1812) קיבל המלצות מחכמי עירו ומחכמי מרקש וג'יברלטר לסייע לו לממש את שאיפתו לעלות ולהשתקע בארץ ישראל, בכל ההמלצות הללו הוא מתואר בתאריים רבניים.

בשליחויות ירושלים

בשנת ה'תקע"ד (1814) אנו מוצאים שהוא יוצא כשד"ר מירושלים, כאשר חכמי העיר כותבים בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו. בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה באיזמיר. באותה שנה היגע לתוניס ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק ממזר. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת רדב"ז חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע לליבורנו והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק חמישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את שו"ת מן השמים ותשובה הלכתית בעניין גט מעושה. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב לירושלים. בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוא מקבל המלצה מחכמי ירושלים להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו לתלמוד ירושלמי. הוא נושא לאישה את לאה יפה ממשפחה מיוחסת בקהילה האשכנזית בחברון.

בשנת ה'תק"ץ (1830) הוא יוצא שוב כשד"ר לערי טורקיה וכן לערי מרוקו בה הוא שוהה עד לשנת ה'תקצ"ד (1834), באותה השנה ה'תקצ"ד (1834) נפטרה אשתו במגפה.

בטבת ה'תקצ"ה (1835) הוא נשלח שוב כשד"ר למרוקו ובאותה השנה הוא נמצא גם בקושטא. בשנת ה'תקצ"ט הוא נושא בעיר קושטא לאישה את שרה בת רבי ירוחם הכהן. בשנת ה'ת"ר (1840) הוא מביא לדפוס בסלוניקי את פירושי רבי יעקב בירב על רמב"ם, אך מחמת חוסר באמצעים לא הצליח להשלים את ההדפסה. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא שב לארץ ומתגורר בחברון.

בשנת ה'תר"ח (1843) הוא מקבל הסכמה מחכמי פאס להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו. הוא נושא אישה נוספת בשם רחל ונולד לו ממנה בן בשם חזקיהו. בשנת ה'תרט"ו (1856) ובשנת ה'תרכ"ח (1868) הוא נמצא באלג'יר.

בסוף ימיו שב לירושלים והיה מוטל תקופה על ערש דווי עד לפטירתו בכ' באב ה'תר"ל (1870).

לקריאה נוספת

רבי יעקב משה טולידאנו "תעודות לתולדות ר' יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: ירושלים, שנה ג, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 718 - 720, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"א.
שלמה משה וועאקנין, "תולדות רבי יהודה זרחיה אזולאי", בתוך: קובץ עץ חיים - טז, בני ברק, תשע"ב.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יעקב משה טולידאנו, אוצר גנזים אגרת סא, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"כ, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ כך כותבים חכמי ירולשים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, ירושלים שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.

תקופת חייו של הרב יהודה זרחיה אזולאי על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] כך כותבים חכמי ירולשים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, ירושלים שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות רבנית
 | שם = יהודה זרחיה אזולאי
 | שם בשפת המקור =
 | תואר = רבי
 | תמונה = {{אין תמונה}}
 | כיתוב =
 | כינוי =
 | תאריך לידה =
 | מקום לידה = [[קובץ:Flag of Morocco hexagram.svg|קישור=מרוקו|גבול|22x16pxpx|מרוקו]] [[מרוקו]], [[מוגדור]]
 | תאריך פטירה = [[1870]]
 | מקום פטירה =
 | סיבת המוות =
 | מקום קבורה =
 | השכלה =
 | מקום מגורים = * מוגדור
 * {{דגל|האימפריה העות'מאנית (1453-1844)}} [[האימפריה העות'מאנית]] [[ארץ ישראל]] [[ירושלים]]
 | מדינה =
 | תאריך לידה עברי =
 | תאריך פטירה עברי = [[כ' באב]] [[ה'תר"ל]]
 | מקום פעילות =
 | שנות הפעילות =
 | השתייכות =
 | תחומי עיסוק = [[שד"ר]]
 | תפקידים נוספים =
 | רבותיו =
 | תלמידיו =
 | בני דורו =
 | חיבוריו = * הגהות על שו"ת רדב"ז חלק ה (ליבורנו, תקע"ח)
 * שו"ת בן המלך (אבד)
 | חתימה =
 | אב =
 | אם =
 | בת זוג =
 | צאצאים =
 | פרסים והוקרה =
 | שם השושלת = אזולאי
 }}
 '''יהודה זרחיה אזולאי''' חכם [[מרוקו|מרוקאי]] בן [[המאה ה-19]], שעלה ל[[ארץ ישראל]] ויצא ממנה מספר פעמים כ[[שד"ר]]. כן היה אספן ומדפיס ומגיה של כתבים רבניים.
 ==ביוגרפיה==
 נולד לאביו רבי משה אזולאי, גדל והתחנך בעיר [[מוגדור]] שב[[מרוקו]].{{הערה| כך כותבים חכמי ירולשים בהמלצתם: "דאתי ממערבא ממתא אצווירא לשכון כבוד בארצנו". ראו: יעקב משה טולידאנו, '''ירושלים''' שנה ג, עמוד קמא, מוסד הרב קוק, תשי"א.}} בשנת [[ה'תקע"ב]] ([[1812]]) קיבל המלצות מחכמי עירו ומחכמי [[מרקש]] ו[[ג'יברלטר]] לסייע לו לממש את שאיפתו לעלות ולהשתקע ב[[ארץ ישראל]], בכל ההמלצות הללו הוא מתואר בתאריים רבניים.
 ===בשליחויות ירושלים===
-בשנת ה'תקע"ד (1814) אנו מוצאים שהוא יוצא כ[[שד"ר]] מ[[ירושלים]], כאשר חכמי העיר כותבים בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו. בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה ב[[איזמיר]]. באותה שנה היגע ל[[תוניס]] ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק [[ממזר]]. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת [[רדב"ז]] חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע ל[[ליבורנו]] והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק חמישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את [[שו"ת מן השמים]] ותשובה הלכתית בעניין [[גט מעושה]]. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב ל[[ירושלים]]. בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוא מקבל המלצה מחכמי ירושלים להדפיס את פירושי רבי [[שלמה סיריליו]] ל[[תלמוד ירושלמי]]. הוא נושא לאישה את לאה יפה ממשפחה מיוחסת בקהילה האשכנזית ב[[חברון]].
+בשנת ה'תקע"ד (1814) אנו מוצאים שהוא יוצא כ[[שד"ר]] מ[[ירושלים]], כאשר חכמי העיר כותבים בהמלצתם כי הוא ניסה בכל כוחו להשתקע בירושלים ולישא שם אישה וכי הדבר לא הסתייע בידו. בשנת ה'תקע"ו (1816) שהה ב[[איזמיר]]. באותה שנה היגע ל[[תוניס]] ושם הוא כתב תשובה הלכתית בנושא ספק [[ממזר]]. חכמי המקום כתבו לו הסכמה לשו"ת [[רדב"ז]] חלק חמישי שאותו הגיה. בשנת ה'תקע"ח (1818) הגיע ל[[ליבורנו]] והדפיס שם מכתב יד את שו"ת הרדב"ז חלק חמישי בתוספות הגהותיו הרבות, כשבסוף הכרך הוא הדפיס את [[שו"ת מן השמים]] ותשובה הלכתית בעניין [[גט מעושה]]. הוא רכש בליבורנו מספר כתבי יד. לאחר מכן שב לירושלים. בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוא מקבל המלצה מחכמי ירושלים להדפיס את פירושי רבי [[שלמה סיריליו]] ל[[תלמוד ירושלמי]]. הוא נושא לאישה את לאה יפה ממשפחה מיוחסת בקהילה האשכנזית ב[[חברון]].
 בשנת ה'תק"ץ (1830) הוא יוצא שוב כ[[שד"ר]] לערי [[טורקיה]] וכן לערי מרוקו בה הוא שוהה עד לשנת ה'תקצ"ד (1834), באותה השנה ה'תקצ"ד (1834) נפטרה אשתו ב[[מגפה]].
 בטבת ה'תקצ"ה (1835) הוא נשלח שוב כשד"ר למרוקו ובאותה השנה הוא נמצא גם ב[[איסטנבול|קושטא]]. בשנת ה'תקצ"ט הוא נושא בעיר קושטא לאישה את שרה בת רבי ירוחם הכהן. בשנת ה'ת"ר (1840) הוא מביא לדפוס ב[[סלוניקי]] את פירושי רבי [[יעקב בירב]] על [[רמב"ם]], אך מחמת חוסר באמצעים לא הצליח להשלים את ההדפסה. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא שב לארץ ומתגורר בחברון.
 בשנת ה'תר"ח (1843) הוא מקבל הסכמה מחכמי [[פאס]] להדפיס את פירושי רבי שלמה סיריליו. הוא נושא אישה נוספת בשם רחל ונולד לו ממנה בן בשם חזקיהו. בשנת ה'תרט"ו (1856) ובשנת ה'תרכ"ח (1868) הוא נמצא ב[[אלג'יר]].