לדלג לתוכן

עובדה – הבדלי גרסאות

נוספו 5 בתים ,  לפני שנה
מ
קישורים פנימיים
מ (הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג))
מ (קישורים פנימיים)
{{מקורות|רמה=מחפש}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אמירה משקפת מציאות}}
'''עובדה''' (מ[[ארמית]]: '''עובדא''' - מעשה) היא אמירה שהיא [[ערך אמת|אמת]], כלומר אמירה הנתמכת [[הנחת יסודאקסיומה|בהנחת היסוד]] כדי להגיע למסקנה שנכונה לפיה.
 
==בפילוסופיה==
בקשר שבין משפטים לא טריוויאליים (כלומר כאלה שאינם [[הגדרה]] או [[טאוטולוגיה (לוגיקה)|טאוטולוגיה]]) עוסק ענף ה[[פילוסופיה]] הקרוי [[תורת ההכרה|אפיסטמולוגיה]].
 
כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח [[הפשטה]] שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או [[יחס]]ים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "[[פריז]] היא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[צרפת]]" נובע כי:
 
==במדע==
ב[[מדע]], עובדה היא [[תצפית (מדע)|תצפית]] אובייקטיבית הניתנת ל[[אמת (פילוסופיה)|אימות]], להבדיל מ[[תאוריה]], המהווה מסגרת מאגדת עבור העובדות, מתארת ומסבירה את יחסי הגומלין ביניהן. [[פילוסופיה של המדע|פילוסופים של המדע]] עוסקים בשאלה האם עובדות מדעיות הן אכן אובייקטיביות, או שתמיד עומדת תאוריה כלשהי מאחוריהן. [[תומאס קון]] ואחרים הצביעו על כך שההחלטה איזה עובדות ראוי למדוד, ואיך למדוד אותן, מצריכה הנחות מוקדמות כלשהן ("[[פרדיגמה]]").
 
==בבית המשפט==
מרכיב מרכזי בדיון הנערך ב[[בית משפט|בית המשפט]] הוא בירור העובדות הנוגעות לדיון זה. לאחר בירור העובדות, המובאות בפני בית המשפט על ידי [[בעלי דין|בעלי הדין]] באמצעות [[עדעדות|עדים]]ים ו[[דיני הראיות|ראיות]], על בית המשפט לגבש דעתו ביחס לעובדות אלה. בירור העובדות הוא בדרך כלל נחלתה של הערכאה הראשונה, וב[[ערעור]] המוגש לערכאה נוספת, בדרך כלל נדונה משמעותן של העובדות, ולא נעשה בירור נוסף של העובדות עצמן.
 
==ראו גם==