קו K בנגב

קו K מהר רמון להר רומם

מידות
גובה מעל פני הים	1,037 מטר
מיקום
מדינה
מיקום	הפינה הדרום מערבית של מכתש רמון כ35 ק"מ ממצפה רמון בישראל
קואורדינטות	30°30′08″N 34°38′17″E
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   קו K בנגב (למפת צפון הנגב רגילה)   קו K בנגב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קו K בנגב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קו K בנגב

קו K בנגב הוא שמו של אתר קדום מתקופת הברונזה בשמורת הטבע "הר הנגב".

צורתו צורת סוללה ישרה הנמתחת לאורך של כארבעה ק"מ וחצי והוא מורכב מכמאה טון סלעים ואבנים ובכך הוא דומה בהיקפו לאתרים פרה-היסטוריים נוספים בישראל כמו גלגל-רפאים וגל-יתרו. לאורך השנים הועלו השערות שונות באשר לתכליתו – עד כה ללא הסבר חד משמעי.

מבנה האתר ומאפייניו

בשנים 1985–1989 ערך ד"ר מוטי היימן סקר מקיף באזור הר רמון שבו נמצא כי הקו נמשך לאורך של כארבעה ק"מ וחצי, רוחבו כ- 1.8 מטרים וגובהו הממוצע הוא כ־0.7 מטר. ישנם מקטעים רציפים באורך מצטבר של כ-1.5 ק"מ. באזור הר רומם שרד קטע באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם המזכירים מבנה של סולם.

אך לא כל הקו בנוי בצורת סוללה. במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים.

בסמוך לשני קצות הקו נמצאו רגמים (בערבית, רוג'ומים), האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-4,800 שנה).

ניתן למצוא קוים דומים נוספים ברחבי המזרח התיכון, כאשר הקו הארוך ביותר (שבעה ק"מ וחצי) נמצא עד כה בדרום ערב הסעודית. בישראל ישנו מספר רב של קווים בנגב (למשל בסמוך למעלה- עקרבים) ובמדבר יהודה (בסמוך למצפה שלם והר מונטר).

השערות לגבי תכליתו של האתר

תופעה אופטית בעקבות הצל (צילם אסף קמר ynet)

הראשון לחקור את הקו היה יוחנן אהרוני, שהעריך בשנת 1957 שמדובר במבנה מתקופת הברונזה הביניימית, וכי יעודו הוא לשמש כקו גבול או חומה.

אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג נלסון גליק אשר לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני, ואף קבע כי תאוריית החומה אינה מתיישבת עם העובדה שלא נמצאו ישובי קבע שעליהם היה צורך להגן, וכי הסוללה אינה גבוהה דיה. גם ד"ר יעקב ורדי הסכים עם הביקורת.

כיום מקובל לראות באתר מונומנט פולחני, אם כי אופי הפולחן אינו ברור.

השערת לוח השנה

האתר בנוי בצורה ישרה כך שביום הארוך בשנה (21 ביוני, יום ההיפוך) צלו של אדם שעומד בכל מקום על הקו, נופל בדיוק על הסוללה. בדומה לאתרים מגליתיים ברחבי העולם כמו סטונהנג', שנבנה כך שהשמש מגיעה למיקום מדוייק בין אבניו ביום ההיפוך.

פולחני חיים ומוות

ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים ים המלח והערבה, שחקר את אתרי הקבורה הקדומים באזור הנגב, טוען כי "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי - לאמונה המעגלית המודרנית של לידה מחדש, מוות כמצב זמני ותחיית המתים". עם זאת, העובדה שישנם שני רוגמים, אחד בכל קצה של הקו (כלומר רחם-פאלוס-רחם) מערערת על תקיפותה של ההשערה.

מידע לגבי טיולים באזור

קו K נמצא בשמורת הטבע המוכרזת "הר הנגב", אך אין לטייל לאורכו משום שהוא אינו עובר בשביל מסומן. ניתן להשקיף עליו מהר רמון והר רומם.

לקריאה נוספת

• he`K-Lin` at Har Romem in Light of the Survey of the Map of Har Romem (203), Mordechai Haiman ,`Atiqot 39:21-29 יעקב ורדי – מבנים שמהותם אינם ידועה מתקופת הברונזה התיכונה ` מתוך עבודת גמר במדרשת שדה בוקר בהנחיית ד"ר רודולף כהן 3–1992. ראו באתר המדרשה

גלריית תמונות

• 
  גמלים נעים ליד הקו
• 
  קטע מקו K

קישורים חיצוניים

• אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23 ביוני 2017