קו K בנגב – הבדלי גרסאות
מ החלפות (מדויק), סידור קטגוריות |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
}} |
}} |
||
'''קו K בנגב''' הוא שמו של אתר קדום מתקופת הברונזה בשמורת הטבע "[[הר הנגב]]". |
'''קו K בנגב''' הוא שמו של אתר קדום מתקופת הברונזה בשמורת הטבע "[[הר הנגב]]". |
||
צורתו צורת סוללה ישרה הנמתחת לאורך של כארבעה ק"מ וחצי והוא מורכב מכמאה טון סלעים ואבנים ובכך הוא דומה בהיקפו לאתרים פרה-היסטוריים נוספים בישראל כמו [[גלגל רפאים|גלגל-רפאים]] ו[[גל יתרו – תעלומה בגליל|גל-יתרו]]. לאורך השנים הועלו השערות שונות באשר לתכליתו – |
צורתו צורת סוללה ישרה הנמתחת לאורך של כארבעה ק"מ וחצי והוא מורכב מכמאה טון סלעים ואבנים ובכך הוא דומה בהיקפו לאתרים פרה-היסטוריים נוספים בישראל כמו [[גלגל רפאים|גלגל-רפאים]] ו[[גל יתרו – תעלומה בגליל|גל-יתרו]]. לאורך השנים הועלו השערות שונות באשר לתכליתו – ללא הסבר חד משמעי. |
||
== מבנה האתר ומאפייניו == |
== מבנה האתר ומאפייניו == |
||
בשנים 1985–1989 ערך ד"ר '''מוטי היימן''' סקר מקיף באזור הר רמון שבו נמצא כי הקו נמשך לאורך של כארבעה ק"מ וחצי, רוחבו |
בשנים 1985–1989 ערך ד"ר '''מוטי היימן''' סקר מקיף באזור הר רמון שבו נמצא כי הקו נמשך לאורך של כארבעה ק"מ וחצי, רוחבו כ־1.8 מטרים וגובהו הממוצע הוא כ־0.7 מטר. ישנם מקטעים רציפים באורך מצטבר של כ-1.5 ק"מ. באזור הר רומם שרד קטע באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם המזכירים מבנה של סולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_753|הכותב=יואב אבניאון|כותרת=קו ה-K המסתורי|אתר=באתר של יואב אבניאון}}</ref>. |
||
אך לא כל הקו בנוי בצורת סוללה. במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים. |
אך לא כל הקו בנוי בצורת סוללה. במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים. |
||
בסמוך לשני קצות הקו נמצאו [[רוגם|רגמים]] (בערבית, רוג'ומים), האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-4,800 שנה). |
בסמוך לשני קצות הקו נמצאו [[רוגם|רגמים]] (בערבית, רוג'ומים), האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-4,800 שנה). |
||
ניתן למצוא קוים דומים נוספים ברחבי המזרח התיכון, כאשר הקו הארוך ביותר (שבעה ק"מ וחצי) נמצא |
ניתן למצוא קוים דומים נוספים ברחבי המזרח התיכון, כאשר הקו הארוך ביותר ככל הידוע (שבעה ק"מ וחצי) נמצא בדרום [[ערב הסעודית]]. בישראל ישנו מספר רב של קווים בנגב (למשל בסמוך ל[[מעלה עקרבים]]) ובמדבר יהודה (בסמוך ל[[מצפה שלם]] ו[[הר מונטר]]). |
||
== השערות לגבי תכליתו של האתר == |
== השערות לגבי תכליתו של האתר == |
||
[[קובץ:Kavk12.jpg|ממוזער|תופעה אופטית בעקבות הצל|340x340 פיקסלים]] |
[[קובץ:Kavk12.jpg|ממוזער|תופעה אופטית בעקבות הצל|340x340 פיקסלים]] |
||
הראשון לחקור את הקו היה [[יוחנן אהרוני]], שהעריך בשנת 1957 שמדובר במבנה מ[[תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הביניימית]], וכי יעודו הוא לשמש כקו גבול או חומה. |
הראשון לחקור את הקו היה [[יוחנן אהרוני]], שהעריך בשנת 1957 שמדובר במבנה מ[[תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הביניימית]], וכי יעודו הוא לשמש כקו גבול או חומה. |
||
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג [[נלסון גליק]] אשר לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני, ואף קבע כי תאוריית החומה אינה מתיישבת עם העובדה שלא נמצאו ישובי קבע שעליהם היה צורך להגן, וכי הסוללה אינה גבוהה דיה. גם ד"ר יעקב ורדי הסכים עם הביקורת. |
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג [[נלסון גליק]] אשר לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני, ואף קבע כי תאוריית החומה אינה מתיישבת עם העובדה שלא נמצאו ישובי קבע שעליהם היה צורך להגן, וכי הסוללה אינה גבוהה דיה. גם ד"ר יעקב ורדי הסכים עם הביקורת. |
||
מקובל לראות באתר מונומנט פולחני, אם כי אופי הפולחן אינו ברור. |
|||
=== השערת לוח השנה === |
=== השערת לוח השנה === |
||
האתר בנוי בצורה ישרה כך שביום הארוך בשנה (21 ביוני, [[נקודת היפוך|יום ההיפוך]]) צלו של אדם שעומד בכל מקום על הקו, נופל בדיוק על הסוללה<ref>{{ynet|אסף קמר|צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב|4978476|23 ביוני 2017}}</ref>. בדומה לאתרים [[מגלית |
האתר בנוי בצורה ישרה כך שביום הארוך בשנה (21 ביוני, [[נקודת היפוך|יום ההיפוך]]) צלו של אדם שעומד בכל מקום על הקו, נופל בדיוק על הסוללה<ref>{{ynet|אסף קמר|צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב|4978476|23 ביוני 2017}}</ref>. בדומה לאתרים [[מגלית]]יים ברחבי העולם כמו [[סטונהנג']], שנבנה כך שהשמש מגיעה למיקום מדויק בין אבניו ביום ההיפוך. |
||
=== פולחני חיים ומוות === |
=== פולחני חיים ומוות === |
||
ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים ים המלח והערבה, שחקר את אתרי הקבורה הקדומים באזור הנגב, טוען כי "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי |
ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים ים המלח והערבה, שחקר את אתרי הקבורה הקדומים באזור הנגב, טוען כי "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי – לאמונה המעגלית המודרנית של לידה מחדש, מוות כמצב זמני ותחיית המתים". עם זאת, העובדה שישנם שני רוגמים, אחד בכל קצה של הקו (כלומר רחם-פאלוס-רחם) מערערת על תקיפותה של ההשערה. |
||
== מידע לגבי טיולים באזור == |
== מידע לגבי טיולים באזור == |
||
קו K נמצא בשמורת הטבע המוכרזת "הר הנגב", אך אין לטייל לאורכו משום שהוא אינו עובר בשביל מסומן. ניתן להשקיף עליו מהר רמון והר רומם. |
קו K נמצא בשמורת הטבע המוכרזת "הר הנגב", אך אין לטייל לאורכו משום שהוא אינו עובר בשביל מסומן. ניתן להשקיף עליו מהר רמון והר רומם. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
== גלריית תמונות == |
== גלריית תמונות == |
||
<gallery mode="packed" heights=" |
<gallery mode="packed" heights="170"> |
||
קובץ:kavk18.jpg|גמלים נעים ליד הקו |
קובץ:kavk18.jpg|גמלים נעים ליד הקו |
||
קובץ:kavk14.jpg|קטע מקו K |
קובץ:kavk14.jpg|קטע מקו K |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
שורה 56: | שורה 55: | ||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קטגוריה:ארץ ישראל: פרהיסטוריה]] |
[[קטגוריה:ארץ ישראל: פרהיסטוריה]] |
||
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]] |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קטגוריה:תקופת הברונזה]] |
[[קטגוריה:תקופת הברונזה]] |
גרסה מ־19:38, 6 בפברואר 2021
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מידות | |
---|---|
גובה מעל פני הים | 1,037 מטר |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | הפינה הדרום מערבית של מכתש רמון כ35 ק"מ ממצפה רמון בישראל |
קואורדינטות | 30°30′08″N 34°38′17″E / 30.502267°N 34.63805°E |
קו K בנגב הוא שמו של אתר קדום מתקופת הברונזה בשמורת הטבע "הר הנגב".
צורתו צורת סוללה ישרה הנמתחת לאורך של כארבעה ק"מ וחצי והוא מורכב מכמאה טון סלעים ואבנים ובכך הוא דומה בהיקפו לאתרים פרה-היסטוריים נוספים בישראל כמו גלגל-רפאים וגל-יתרו. לאורך השנים הועלו השערות שונות באשר לתכליתו – ללא הסבר חד משמעי.
מבנה האתר ומאפייניו
בשנים 1985–1989 ערך ד"ר מוטי היימן סקר מקיף באזור הר רמון שבו נמצא כי הקו נמשך לאורך של כארבעה ק"מ וחצי, רוחבו כ־1.8 מטרים וגובהו הממוצע הוא כ־0.7 מטר. ישנם מקטעים רציפים באורך מצטבר של כ-1.5 ק"מ. באזור הר רומם שרד קטע באורך 115 מטרים שהיה רציף במקורו ובעל מתאר של שני קירות עם מילוי אדמה בניהם המזכירים מבנה של סולם[1].
אך לא כל הקו בנוי בצורת סוללה. במקרים רבים מדובר בשרשרת של מבנים עגולים בקוטר ממוצע של מטר אחד ומבנים מרובעים בעלי צלעות של כמטר אחד, שבניהם יש מרווח של כמה מטרים.
בסמוך לשני קצות הקו נמצאו רגמים (בערבית, רוג'ומים), האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-4,800 שנה).
ניתן למצוא קוים דומים נוספים ברחבי המזרח התיכון, כאשר הקו הארוך ביותר ככל הידוע (שבעה ק"מ וחצי) נמצא בדרום ערב הסעודית. בישראל ישנו מספר רב של קווים בנגב (למשל בסמוך למעלה עקרבים) ובמדבר יהודה (בסמוך למצפה שלם והר מונטר).
השערות לגבי תכליתו של האתר
הראשון לחקור את הקו היה יוחנן אהרוני, שהעריך בשנת 1957 שמדובר במבנה מתקופת הברונזה הביניימית, וכי יעודו הוא לשמש כקו גבול או חומה.
אחרי אהרוני חקר את האתר בסוף שנות ה-50 הארכאולוג נלסון גליק אשר לא קיבל את התארוך שקבע אהרוני, ואף קבע כי תאוריית החומה אינה מתיישבת עם העובדה שלא נמצאו ישובי קבע שעליהם היה צורך להגן, וכי הסוללה אינה גבוהה דיה. גם ד"ר יעקב ורדי הסכים עם הביקורת.
מקובל לראות באתר מונומנט פולחני, אם כי אופי הפולחן אינו ברור.
השערת לוח השנה
האתר בנוי בצורה ישרה כך שביום הארוך בשנה (21 ביוני, יום ההיפוך) צלו של אדם שעומד בכל מקום על הקו, נופל בדיוק על הסוללה[2]. בדומה לאתרים מגליתיים ברחבי העולם כמו סטונהנג', שנבנה כך שהשמש מגיעה למיקום מדויק בין אבניו ביום ההיפוך.
פולחני חיים ומוות
ד"ר עוזי אבנר, ממרכז מדעים ים המלח והערבה, שחקר את אתרי הקבורה הקדומים באזור הנגב, טוען כי "מעגל האבן נחשב כרחם. הקו משמש כפאלוס ואמור להפרות את הרחם, כדי שהנפטר יוכל להיוולד ממנו. החל מהאלף השישי לפני הספירה אתרים אלו מסמלים את המעבר מהאמונה הקדומה במוות כמצב סופי – לאמונה המעגלית המודרנית של לידה מחדש, מוות כמצב זמני ותחיית המתים". עם זאת, העובדה שישנם שני רוגמים, אחד בכל קצה של הקו (כלומר רחם-פאלוס-רחם) מערערת על תקיפותה של ההשערה.
מידע לגבי טיולים באזור
קו K נמצא בשמורת הטבע המוכרזת "הר הנגב", אך אין לטייל לאורכו משום שהוא אינו עובר בשביל מסומן. ניתן להשקיף עליו מהר רמון והר רומם.
גלריית תמונות
-
גמלים נעים ליד הקו
-
קטע מקו K
לקריאה נוספת
- he`K-Lin` at Har Romem in Light of the Survey of the Map of Har Romem (203), Mordechai Haiman ,`Atiqot 39:21-29 יעקב ורדי – מבנים שמהותם אינם ידועה מתקופת הברונזה התיכונה ` מתוך עבודת גמר במדרשת שדה בוקר בהנחיית ד"ר רודולף כהן 3–1992. ראו באתר המדרשה
קישורים חיצוניים
- אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ יואב אבניאון, קו ה-K המסתורי, באתר של יואב אבניאון
- ^ אסף קמר, צל על הקו: המסתורין של קו K בנגב, באתר ynet, 23 ביוני 2017