רד"ק

רבי דוד קמחי
דוד קמחי, David Kimhi

לידה	1160? ד'תתק"כ נרבון, פרובאנס, צרפת
פטירה	1235? (בגיל 75 בערך) ד'תתקצ"ה צרפת
כינוי	רד"ק
תקופת הפעילות	?–1235
השתייכות	ראשוני פרובאנס
תחומי עיסוק	פרשנות המקרא, דקדוק
רבותיו	אביו, רבי יוסף קמחי; אחיו, רבי משה קמחי
חיבוריו	פירוש על רוב התנ"ך, "מכלול" - ספר דקדוק, "עט סופר" - ספר מסורה, ועוד

"ספר השורשים" עם נימוקים של המדקדק נדפס בדפוס מארקו אנטוניו יושטיניאן, ונציה 1546. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

תולדות חייו

אביו של הרד"ק, רבי יוסף קמחי (הריק"ם), היה בלשן ופרשן מקרא בן ספרד. בעקבות רדיפות המואחידינים נמלטה משפחת קמחי לפרובאנס שבדרום צרפת, והתיישבה בעיר נרבונה. ככל הנראה, שם נולד הרד"ק.

הרד"ק למד תורה ומסורה מפי אביו ומפי אחיו הגדול, רבי משה קמחי, שהתפרסם גם הוא כמדקדק חשוב ופורץ דרך וכפרשן מקרא.

הרד"ק הושפע במיוחד - הן בדקדוק והן בפרשנות - מדרכו של אחיו ר' משה, שגידלו ולימדו. ספריו ופירושיו קיבלו תהודה רחבה והוא נחשב מגדולי הפרשנים וחכמי הלשון של עם ישראל.

בספר הדקדוק שלו, מכלול, שיקע רד"ק רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים כר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. שיטתו העיקרית בספר היא דרכו של אחיו ר' משה, שחידש מספר כללים חשובים בשדה הדקדוק. חלקו הראשון של החיבור ("חלק הדקדוק") הוא ספר דקדוק, וחלקו השני ("חלק העניין") הוא מילון של השפה העברית המסודר בסדר אלפאביתי לפי שורשים, וכונה במשך הזמן בשם "ספר השורשים". בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.

רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים, והושפע מאוד בכך מהאבן עזרא ומהרמב"ם. בעת הפולמוס על כתבי הרמב"ם צידד רד"ק בתומכי הרמב"ם.

כתבי הרד"ק

כתבי הרד"ק הם:

• פירוש הרד"ק לתנ"ך (נדפס לראשונה בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו, ושוב בבזל, שנת 1530, בדפוסו של היינריך פטרי).
• ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהילים). חיבור זה מיוחס לרד"ק, אולם ככל הנראה לא חובר על ידו.
• ספר המכלול, ובו שני חלקים: "ספר הדקדוק", ו"ספר השורשים" (כתב יד קניקוט; נדפס בדפוס דניאל בומברג, ונציה, שנת ה'ש"ה (1544). רבי אליהו בחור הוסיף הערות והסברים לשני חלקי הספר וקראן בשם "נימוקים".
  • החלק הראשון, "ספר הדקדוק", הודפס כמה פעמים תחת השם "ספר המכלול", בתוספת נימוקי ר' אליהו בחור; בדפוס פיורדא ה'תקנ"ג הוסיף לו רבי משה הֶכִים פירוש, ובשנת ה'תרכ"ב ההדיר אותו המשכיל יצחק ריטנברג, הדפיסו בליק והוסיף לו הערות משלו (החתומות בשם יבא"ר - יצחק בן אהרן ריטטענבערג).
  • החלק השני, "ספר השורשים", הודפס תחת שם זה כחיבור עצמאי, לרוב עם נימוקי ר' אליהו בחור. בשנת ה'תר"ז הודפס בברלין על ידי רפאל הירש ביזנטל (מלומד ומהדיר ספרים) ופירכטגוט לברכט (תלמידו של החתם סופר וידידם של צונץ ומשה שטיינשניידר), בתוספת מבוא והערות בגרמנית. מהדורה זו הודפסה שוב במהדורת צילום ירושלים ה'תשכ"ז.
• עט סופר, חיבור על כללי המסורה לכתיבת ספר תורה, כללי הניקוד במקרא, וכללי טעמי המקרא.
• פירוש לפרקי אבות
• ביאור לשמות הנבואה וביאור לי"ג עיקרים

פירוש רד"ק לתנ"ך

רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".

סדר כתיבת פירושו לתנ"ך, לפי עיון בפירושיו^{[דרוש מקור]}:

1. דברי הימים
2. תהילים
3. נביאים אחרונים
4. נביאים ראשונים
5. בראשית

גדולתו של הרד"ק כפרשן מקרא היא בשלימותו ובקפדנותו של הפירוש: הוא מקיף את הכתובים מכל צדדיהם, מבחינות שונות - מהבחינה הפרשנית, ההקשרית, הכרונולוגית, הדקדוקית והנקדנית, ומבחינת המסורה. הוא עוסק גם בשאלות כרונולוגיות, היסטוריות וגאוגרפיות.

פירוש רד"ק לתנ"ך זכה למהדורות רבות והפך לחלק בלתי נפרד ממהדורות מקראות גדולות לדורותיהם. הוא התחבב ביותר על כל שכבות העם והפך לאהוד על הכול.

דרכו בפירושיו

הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.

בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור: "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; וכן "לא מצאתי לו טעם נכון".

כמו אביו, הרבה רד"ק להתפלמס עם פרשנות הנוצרים למקרא, ובייחוד עם פרשנותם הכריסטולוגית. בעיקר בולטת מגמה זו בפירושו לתהילים וישעיהו, ספרים שהיו חביבים על הנוצרים; בשל כך צונזרו פירושיו לספרים אלו במקומות רבים ביותר (ראו לדוגמה ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד וספר ישעיהו, פרק נ"ג). לאחרונה הוצאו לאור מחדש פירושיו לספרים אלו בשלימותם במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן, ובהוצאת מוסד הרב קוק: רד"ק, הפירוש השלם על תהלים בעריכת אברהם דרום, הוצאה חדשה, ירושלים תש"ע.

בספר בראשית נוטה רד"ק לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאל – מעשה מרכבה.

קישורים חיצוניים

• דוד קמחי, רד"ק, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• רד"ק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ספריו

• ספר השרשים לרד"ק, ויניציאה שו, באתר היברובוקס
• ספר השורשים, קושטא, שנת ה'רע"ג, מתוך אוצר הספרים הסרוק של הספריה הלאומית
• פירוש רד"ק על התנ"ך באתר מקראות גדולות הכתר
• פירוש הרד"ק על בראשית - טקסט מלא באתר Sefaria
• פירוש רד"ק על ישעיה, חלק א', ניו יורק תרפ"ו, באתר היברובוקס
• ספר תהלים עם פירושו הארוך של רבנו דוד קמחי (יצ"ל על ידי ישראל נתן בריקנשטיין), תל אביב, תש"ו, באתר היברובוקס
• פירוש רד"ק על תהלים - ספר חמישי - ק"ז - ק"ן (מהדורת ד"ר יעקב בסניאק), ניו-יורק, תשי"ד, באתר היברובוקס
• פירוש רד"ק השלם על תהלים (אברהם דרום), ירושלים, תשל"א, באתר היברובוקס
• תשובות הרד"ק להנוצרים, באתר "דעת"
• תהילים עם פירוש הקמחי, בולוניה, מיישטר יוסף ונדיה חיים מרדכי וחזקיה מונטרו, כ' אלול ה'רל"ז
• כתב יד, פירוש מעשה בראשית לרד"ק, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

על ספריו

• פירוט בהרחבה על פרשנותו של הרד"ק, באתר "דעת"
• אליעזר דניאל יסלזון, ‏על פירוש הרד"ק לספר בראשית, המעין תשרי תשע"ב
• יהודה לנדמן, ‏עיונים בספר מכלול לרד"ק, המעין תמוז תשע"ד

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רד"ק על ציר הזמן
ציר הזמן