איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים – הבדלי גרסאות
כפילות תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
מ הוספת קישור לתוגרמה (דמות מקראית) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
באיגרת פונה חסדאי אל מלך כזריה ומבקש פרטים על ממלכתו ועל התגיירות הכוזרים. |
באיגרת פונה חסדאי אל מלך כזריה ומבקש פרטים על ממלכתו ועל התגיירות הכוזרים. |
||
נראה שהאגרות היו קיימות כבר במאה ה-11, שכן רבי [[יהודה בן ברזילי הברצלוני]] מתייחס אליהן בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-1105. הוא מפקפק באמינותן וחושש כי הן זיוף, וכותב "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".{{הערה|1=[http://www.faz.co.il/story_682 כוזרים וישראלים], מאמר מאת [[אלי אשד]].}} מקור יהודי נוסף שמזכיר את סיפור ההתגיירות ואת ההתכתבות הוא '''ספר הקבלה''' שנכתב על ידי [[אברהם אבן דאוד]]. |
נראה שהאגרות היו קיימות כבר במאה ה-11, שכן רבי [[יהודה בן ברזילי הברצלוני]] מתייחס אליהן בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-1105. הוא מפקפק באמינותן וחושש כי הן זיוף, וכותב "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני [[תוגרמה (דמות מקראית)|תוגרמה]] או לא".{{הערה|1=[http://www.faz.co.il/story_682 כוזרים וישראלים], מאמר מאת [[אלי אשד]].}} מקור יהודי נוסף שמזכיר את סיפור ההתגיירות ואת ההתכתבות הוא '''ספר הקבלה''' שנכתב על ידי [[אברהם אבן דאוד]]. |
||
מכתב חסדאי ותשובת המלך יוסף פורסמו לראשונה רק בדפוס ב-[[1577]] בידי יצחק עקריש בקובץ "קול המבשר". בין החוקרים יש הסבורים שגם איגרת חסדאי וגם תשובת המלך הכוזרי נכתבו בידי מנחם בן סרוק מזכירו של חסדאי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=א.א. פולק|שם=כזריה - תולדות ממלכה יהודית באירופה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1951|מהדורה=שלישית|עמ=18-20}}</ref> חוקרים אחרים מטילים ספק באותנטיות של המכתבים ומניחים שהם יצירה ספרותית [[פסאודואפיגרפיה|פסבדואפיגרפית.]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shaul Stampfer|שם=Did the Khazars Convert to Judaism?|כתב עת=Jewish Social Studies,|מו"ל=Indiana University Press|שנת הוצאה=2013}}</ref> |
מכתב חסדאי ותשובת המלך יוסף פורסמו לראשונה רק בדפוס ב-[[1577]] בידי יצחק עקריש בקובץ "קול המבשר". בין החוקרים יש הסבורים שגם איגרת חסדאי וגם תשובת המלך הכוזרי נכתבו בידי מנחם בן סרוק מזכירו של חסדאי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=א.א. פולק|שם=כזריה - תולדות ממלכה יהודית באירופה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1951|מהדורה=שלישית|עמ=18-20}}</ref> חוקרים אחרים מטילים ספק באותנטיות של המכתבים ומניחים שהם יצירה ספרותית [[פסאודואפיגרפיה|פסבדואפיגרפית.]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shaul Stampfer|שם=Did the Khazars Convert to Judaism?|כתב עת=Jewish Social Studies,|מו"ל=Indiana University Press|שנת הוצאה=2013}}</ref> |
||
גרסה מ־02:06, 19 בפברואר 2021
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים. | |
איגרת חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חלק מחליפת מכתבים בין יוסף, מלך הכוזרים לחסדאי אבן שפרוט.
ערך מורחב – סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
באיגרת פונה חסדאי אל מלך כזריה ומבקש פרטים על ממלכתו ועל התגיירות הכוזרים.
נראה שהאגרות היו קיימות כבר במאה ה-11, שכן רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהן בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-1105. הוא מפקפק באמינותן וחושש כי הן זיוף, וכותב "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[1] מקור יהודי נוסף שמזכיר את סיפור ההתגיירות ואת ההתכתבות הוא ספר הקבלה שנכתב על ידי אברהם אבן דאוד.
מכתב חסדאי ותשובת המלך יוסף פורסמו לראשונה רק בדפוס ב-1577 בידי יצחק עקריש בקובץ "קול המבשר". בין החוקרים יש הסבורים שגם איגרת חסדאי וגם תשובת המלך הכוזרי נכתבו בידי מנחם בן סרוק מזכירו של חסדאי.[2] חוקרים אחרים מטילים ספק באותנטיות של המכתבים ומניחים שהם יצירה ספרותית פסבדואפיגרפית.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מִכְתַּב ר' חַסְדַּאי בֶּן יִצְחַק אִבְּן שַׁפְּרוּט לְמֶלֶךְ הַכּוּזָרִים, באתר פרויקט בן-יהודה
- כְּתָב יוֹסֵף הַמֶּלֶךְ, באתר פרויקט בן-יהודה
- מכתב רב חסדאי בן יצחק ב"כ למלך אלכזר, בפתיחת ספר הכוזרי, הוצאת הדרן
הערות שוליים
- ^ כוזרים וישראלים, מאמר מאת אלי אשד.
- ^ א.א. פולק, כזריה - תולדות ממלכה יהודית באירופה, שלישית, תל אביב: מוסד ביאליק, 1951, עמ' 18-20
- ^ Shaul Stampfer, Did the Khazars Convert to Judaism?, Jewish Social Studies,, Indiana University Press, 2013
