לדלג לתוכן

מחקר איכותני – הבדלי גרסאות

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות)
'''מחקר איכותני''' הוא שיטת מחקר ב[[מדע|מדעים]]ים, כגון [[מדעי החברה]] ו[[מדעי הרוח]]. מובן שכיח למונח הוא התבוננות ב[[התנהגות]] האנושית במטרה להבין אותה; ובמובנו המצומצם הוא כינוי לסוגי המחקר שאינם משתמשים בנתונים מספריים ובניתוחים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] של אותם הנתונים, וזאת בניגוד ל[[שיטות מחקר כמותיות]]. המחקר האיכותי כולל בתוכו מספר זרמים [[מתודולוגיה|מתודולוגים]], בין השאר - [[אתנוגרפיה]], [[תאוריה מעוגנת בשדה]], מחקר נרטיבי, סיפורי חיים ו[[חקר מקרה]].
 
== הנחות יסוד ==
ד"ר אשר שקדי מציג ארבע הנחות יסוד, אותן הוא בונה מתוך דיון על הפרדיגמה המחקרית הייחודית למחקר האיכותני/איכותי:{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אשר שקדי|שם=מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=אוניברסיטת תל אביב - הוצאת רמות|שנת הוצאה=2003|עמ=23-36}}}}
* '''שאלה [[אונטולוגיה|אונטולוגית]]: מהו אופיה של המציאות?''' המציאות היא לא דבר קבוע שזהה אצל כל האנשים, אלא היא מובנית על ידי כל פרט לפי הפרשנות שהוא מעניק למציאות (גישה [[קונסטרוקטיביזם (למידה)|קונסטרוקטיביסטית]]). זאת, בניגוד ל[[מחקר כמותי|גישה הכמותית]], שהיא פוזיטיביסטית- כלומר, טוענת שהמציאות היא [[אובייקטיביות|אובייקטיבית]] (לא תלויה בפרשנות הפרט).
* '''שאלה [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגית]]: איך האדם יכול להיות בטוח שהוא יודע את מה שהוא יודע?''' הפרט מבין את העולם באמצעות הבנייתו. הדברים שהוא יודע הם תלויי תפיסה, חשיבה, ניתוח, השקפת עולם, וכדומה. כלומר, כדי להבין את העולם עלינו להבין את מחשבותיהם של הפרטים הנחקרים, את ערכיהם ותפיסת עולמם.
* '''שאלה [[מתודולוגיה|מתודולוגית]]: מהן הדרכים באמצעותן אנו מוצאים ידע?''' כאן בוחר החוקר באילו כלים להשתמש על מנת לבצע את המחקר. הדגש הוא על כך שהחוקר עצמו הוא כלי המחקר המרכזי - באמצעות ההבנה שלו, התפיסה שלו והאינטואיציות שלו.
גישה זו גורסת כי סוג מחקר זה הוא משלים למחקר הכמותי, ויש להשתמש בו בשני מקרים - בחקר תחומים שאינם ניתנים ל[[כימות]], למדידה ולניתוח סטטיסטי, וכמחקר משלים למחקר כמותי.
 
ישנם נושאים בהם לא ניתן לחקור בצורה כמותית, בדרך כלל משום שהאוכלוסייה הנחקרת אינה גדולה דיה כדי לאפשר מחקר סטטיסטי. למשל, כאשר [[אנתרופולוג|אנתרופולוגים]]ים חוקרים שבטים קטנים, או כאשר אופי הנתונים הוא כזה שלא ניתן לכמתם, כמו חקר אופנים שונים של [[מנהיגות]].
 
תחום שבו קיימים יתרונות למחקר האיכותני, כמשלים למחקר כמותי, במדעי החברה, הוא למשל תחום ה[[מיקרו היסטוריה]]. תחום זה מאפשר להתמקד בקורותיו של אדם אחד ספציפי, בתוך ההקשר ההיסטורי הגדול, ולקבל דוגמה לתמונה אישית וספציפית, מעבר להבנת המגמות והתהליכים ההיסטוריים.
 
===מחקר איכותני כתחליף למחקר כמותני===
מאז [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]], המחקר האיכותני קיבל חשיבות מרכזית יותר, תוך כדי תמיכתם של חוקרים כמותניים להשלמת מחקרם.{{הערה|{{צ-ספר|שם=המחקר האיכותי|מו"ל=מודן|שנת הוצאה=1995|מחבר=צבר בן-יהושע, נ'.}}}} חוקרים רבים{{מקור}} ב[[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] שונות במדעי החברה טוענים כי מחקר איכותני יכול לעמוד בפני עצמו וכי הוא עדיף, מסיבות תאורטיות, על מחקר כמותי.
חוקרים אלו יצאו כנגד התפיסה ה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטית]] המאפיינת את המחקר הכמותי. בהתאם הם טענו, כי שינוי תאורטי בצורת פרידה מהפוזיטיביזם מחייב גם שינוי מתודולוגי, לעבר שיטות מחקר המתאימות יותר ל[[פרדיגמה|פרדיגמות]] המחקריות החדשות. על אף שחוקרים אלו יצאו בעיקר כנגד המחקר הכמותי, הרי שהגדרה של הבדל זה לפי קווים תאורטיים ולא לפי קווים מתודולוגיים מביאה לכך שפעמים רבות ההתנגדויות להלן מועלות גם כנגד מחקרים מ[[#מחקר איכותי כמשלים מחקר כמותי|הסוג שתואר לעיל]]. מחקרים שהם איכותיים מבחינת המתודולוגיה, אך פוזיטיביסטיים מההיבט התאורטי.
 
בעיה נוספת במחקר הכמותני היא אי התחשבותו בהקשר בו נאספו הנתונים. הרדוקציה של המחקר לנתונים מספריים מחייבת הכפפתו לקטגוריות מסוימות, וקטגוריות אלו גורמות מוכללות על גורמים שונים בשדה המחקר, גם אם משמעותם שונה עבור קבוצות שונות.
 
לדוגמה, ניסיון להעריך את רמת [[דת|דתיותו]]יותו של [[יהדות|יהודי]] עשויה להסתייע בשאלות מסוג 'האם אתה מדליק [[נרות שבת]] מדי שבוע?'. אולם בעוד באוכלוסיות מסוימות הדלקת נרות שבת נתפסת כסממן מושלם לדתיות, באוכלוסיות אחרות היא נתפסת כסממן של קשר ל'בית אבא' וסממן למסורתיות לא קיצונית. בשאלון עמדות, לעומת זאת, יראו שתי העמדות כזהות.
 
====רפלקסיביות====
==לקריאה נוספת==
* [[נעמה צבר בן-יהושע]], '''מסורות וזרמים במחקר האיכותני'''. תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], 2001.
* ניסים כהן ותמר אריאלי (2013). [https://web.archive.org/web/20130926235445/http://davis.huji.ac.il/.upload/%2020עם%D7%A2%D7%9D%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA20הפניות.pdf סביבת קונפליקט כשדה מחקר: אתגרים ומדגם כדור השלג]. '''פוליטיקה''', 22: 26-2.
* אשר שקדי, '''מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום''', תל אביב: [[הוצאת רמות]], 2003.
* שמחה שלסקי, [[ברכה אלפרט]], '''דרכים בכתיבת מחקר איכותני''': מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, הוצאת מכון מופ"ת, 2007.
* ל' קסן, [[מיכל קרומר-נבו]] (עורכים), '''ניתוח נתונים במחקר איכותני''', באר-שבע: הוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון]], 2010.
* י' חקק, ל' קסן, ו[[מיכלומיכל קרומר-נבו]] (עורכים), '''הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות''', באר-שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010.{{ULI|009797931}}
* יעקב בייאר, מחקר באמצעות סיפורי חיים, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2009.
 
 
{{מנהל עסקים}}
[[קטגוריה:מחקר איכותני|*]]
 
[[קטגוריה:השיטה המדעית]]
[[קטגוריה:פילוסופיה של המדע]]
[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]
[[קטגוריה:מחקר איכותני|*]]