לדלג לתוכן

אנדרה מאלרו – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 9 חודשים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
==ביוגרפיה==
 
מאלרו נולד ב[[פריז]] לפרנאן ז'ורז' מאלרו ולברט לאמי. הוריו נפרדו ב-[[1905]] הוריו נפרדו ולבסוף התגרשו. אנדרה גדל אצל סבתו מצד אמו שהייתה בעלת חנות מכולת בעיירה בונדי, כ-11 ק"מ ממרכז פריז. אנדרה הצעיר לא השלים את חינוכו הפורמלי, אבל גילה התעניינות רבה בספרים ובילה את זמנו בספריות ובמוזיאונים של פריז. הוא החל לכתוב בעבור ה[[עיתון]] "אקסיון" (''Action'') ושימש כ[[עורך]] ב[[הוצאת ספרים]] שהוציאה לאור, בין היתר, חלק מספריו של [[המרקיז דה סאד]].
 
ב-[[1922]] נשא לאישה את קלרה גולדשמידט, והם יצאו יחד ל[[קמבודיה]]. הוא השתתף במשלחת שיצאה אל ה[[ג'ונגל]] וכאשר שב נעצר באשמת גנבת [[תבליט]] מ[[מקדש]] בבאנטֶאי סריי (Banteay Srei). התנסויותיו במושבותיה של [[צרפת]] ב[[מזרח אסיה]] גרמו לו לכתוב דברי [[ביקורת]] חריפים נגד המדיניות הקולוניאלית של צרפת, וב-[[1925]] ייסד את העיתון "[[הודו-סין]]".
 
ב-[[1926]], אחרי שובו לצרפת, פרסם את ה[[ספר]] "פיתוייו של ה[[מערב]]" שבו ערך השוואה בין ההיבטים התרבותיים של ציוויליזציות שונות. ב-[[1928]] פרסם את ה[[נובלה]] הראשונה שלו בשם "הכובשים", וב-[[1930]] - את ספרו "דרך המלך" שבו עשה שימוש בהתנסויותיו בקמבודיה. באותה שנה, התאבד אביו, שהיה סוכן מניות, התאבד אחרי שנודע על קריסת שוק המניות ב[[ניו יורק]] בתקופת [[השפל הגדול]].
 
ב-[[1933]] פרסם את הספר "דרך אנוש" שבו התייחס ל[[מרד]] הקומוניסטי שהתרחש ב[[שאנגחאי]] ב-[[1927]], וגילה אהדה ל[[קומוניסטים]]. ספרו זה זיכה אותו ב[[פרס גונקור]]. בשנות השלושים של [[המאה העשרים]] היה פעיל בחזית העממית האנטי פאשיסטית. עם תחילת [[מלחמת האזרחים בספרד]] התגייס לכוחות הרפובליקנים ושירת כ[[טייס]] בחיל האוויר הקטן שלהם. ב-[[1938]] הופיע ספרו "ה[[תקווה]]" שבו תיאר את מאורעותיה של [[מלחמה]] זו.
1,101

עריכות