יחידה 8200 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏יחידה 8200: כללי: הוספת פריט לפי מידע מאפרים לפיד
שורה 240: שורה 240:
* [https://css.ethz.ch/content/dam/ethz/special-interest/gess/cis/center-for-securities-studies/pdfs/Cyber-Reports-2019-12-Unit-8200.pdf Trend analysis: The Israeli Unit 8200 –An OSINT-based study] - המרכז למחקרי ביטחון ציריך, דו"ח מבוסס ידיעות גלויות, 2019
* [https://css.ethz.ch/content/dam/ethz/special-interest/gess/cis/center-for-securities-studies/pdfs/Cyber-Reports-2019-12-Unit-8200.pdf Trend analysis: The Israeli Unit 8200 –An OSINT-based study] - המרכז למחקרי ביטחון ציריך, דו"ח מבוסס ידיעות גלויות, 2019
* ניצן סדן, [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3842554,00.html מארב בשחקים: כך למדה ברית המועצות לפחד מחיל האוויר הישראלי], [[כלכליסט]], 1.8.2020
* ניצן סדן, [https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3842554,00.html מארב בשחקים: כך למדה ברית המועצות לפחד מחיל האוויר הישראלי], [[כלכליסט]], 1.8.2020
* רמי רום, [https://www.zman.co.il/196925/ מגיני הגולן], [[The Times of Israel|זמןישראל]], 20.2.2021


===יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה===
===יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה===

גרסה מ־16:02, 28 בפברואר 2021

יחידה 8200
פרטים
כינוי יחידת האיסוף המרכזית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג יחידת איסוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948 כ-"ש.מ. 2" – הווה
מקים היחידה מרדכי אלמוג
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מחשבים ואמצעי האזנה
פיקוד
יחידת אם אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים ראו מפקדי היחידה
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, שנודעה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה באותה עת). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שזהותו חסויה במהלך שירותו.

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.

היסטוריה

הקמת היחידה ושנותיה הראשונות

בראשיתו, נשען המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל על מודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.

החל משנת 1920 החלה פעילות סיגינט נקודתית ביישוב העברי, שקיבלה משנה תוקף בעקבות מאורעות תרפ"ט[3]. הפעילות שכללה האזנה ופענוח צפנים התקיימה במסגרת הש"י ובראשה עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, כששמה "ש.מ. 2" (ראשי תיבות: שירות מודיעין 2). בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות[4], והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[5]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנו ראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשנים יעקב פולוצקי, יהושע בלאו, שלמה מורג וחוקר האסלאם דוד צבי בנעט[6]. יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) שמוכרת היום כיחידה 8200[7].

לאחר הקמת צה"ל מוקמה מפקדת היחידה ב"בית האדום" בתל אביב ולאחר מכן עברה לביתו הנטוש של יוסוף הייכל ביפו. מבנה היחידה כלל חוליית האזנה בירושלים שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. עם ראשי היחידה תקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנו אברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952), אברהם שרוני וד"ר יוסף גיליס. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים, ועברה למבנה נטוש אחר ביפו.

בעקבות חשד של אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונת הצפנה מתוצרת בוריס הגלין (Boris Hagelin) שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישת ציוד לעיבוד נתונים מתוצרת IBM אפשרה להתגבר על קושי זה[8].

בשנת 1952 עברה היחידה למחנה גלילות.

במאי 1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל - ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"ל מאיר שפירא[9]. זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עם מרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידת ממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחיילותיו, ובהם יחידה 515.

בשנת 1966, הוקם ביחידה מרכז דיווח והתרעה שנקרא "שופר"[10], זאת במסגרת שיפור ההערכות לאפשרות של תקיפת פתע של חיל האוויר המצרי על הכור בדימונה, הערכות שנקראה "סנטור"[11].

כשנה לאחר מכן באפריל 1967 הוקם מרכז דיווח דומה במחלקת המחקר באמ"ן ונקרא מד"ת (מרכז דיווח ותיעוד).

קובץ:AharonYarivMateAmanEilat1971.jpg
ראש אמ"ן אהרון יריב ומטה אמ"ן בסיור באילת ב־1965. מימין יעקב קליין מ-8200; אברהם אילוני, מפקד 8200; אלי זעירא, רמ"ח איסוף; מוטי כץ, רל"ש ראש אמ"ן; אלוף יריב; שמואל גורן, מפקד 504; יצחק בר-און, רמ"ח ארגון; ינאי זקס מ-504; יעקב שני מ-8200, צילם: יעקב קליין (דו"צ)

ב-26 בנובמבר 1966, שבועיים אחרי מבצע "מגרסה", נקלט על ידי יחידת הסיגינט של אמ"ן 515 (לימים – 8200) מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזוינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם. ההוראה ניתנה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ל יואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש התפטרות לראש אמ"ן אלוף אהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על אירוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת) הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאוד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות, שנזקה היה מוגבל[12].

בתקופה שעד מלחמת ששת הימים התחזקה המגמה שהוביל רמ"ח איסוף דאז אל"מ אלי זעירא, שהמודיעין האלקטרוני ובמרכזו הסיגינט ( אז - האזנה ) הוא גורם דומיננטי בסל האיסופי. מערך האיסוף האלקטרוני הוגדל. הורחב כיסוי מקורות סיגינט בעולם הערבי באופן אינטנסיבי, כולל כניסה לתחומים חדשים; נוצרו יכולות מבצעיות שהביאו לידי פריצות דרך איסופיות לתחומים ולהיקפים שלא נודעו עד אז. יחידה 515 (לימים 8200) זכתה לתנופה בשל הערכת מצב מודיעינית שהעמידה בראש הצי"ח את ההתרעה מפני תקיפה אווירית מצרית על הכור בדימונה , היערכות שנקראה "סנטור". כיסוי חיל האוויר המצרי חייב התארגנות חדשה וקשר הדוק מאוד עם ענף המודיעין (ענף 4) במפקדת חיל האוויר . בתקופה זו נכנסו לארצות ערב מערכות רדיו טלפון חדשות, ולמרות מאמץ רב של הערבים לשמור על ביטחון שדה, יחידה 515 התמודדה בהצלחה עם כיסוי אפיקים רבים יותר ועם יותר מידע בדיבור, לא רק במורס. התח"ל ( קשר חו"ל של ארצות ערב עם הנציגויות שלהן בעולם ) היה מקור חשוב למידע מדיני. נזכיר כי בתקופה זו לא היו לוויינים , לא כבלים תת-ימיים וכמובן לא אינטרנט. באותה תקופה גם נכנס גם הכיסוי האלינטי לפעולה - מעקב אחר מכ"מים נייחים ומוטסים. המכ"ן - מגלה הכיוון של מערכות הקשר הערביות - הוסיף מימד חשוב "היכן ערוך האויב". חיל האוויר תרם במלחמה ליכולת הכיסוי של יחידה 515 כאשר פגע בקשר הקווי של המצרים כדי לאלץ אותם להעלות רשתות לאוויר[13]. מבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים התבסס על המודיעין האיכותי שסיפקה יחידה 515 עד שעת ה-ש.

מלחמת ששת הימים

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירו חיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות[14][15].

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יוה"כ סייעה היחידה לשב"כ לאתר פעילות סוכנים משדרים מסיני למודיעין המצרי[16].

מלחמת ההתשה

באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).

ב-1968 הגיעו המצרים להבנה כי עליהם לפתח את נושא הסיגינט והקימו את מנהלת הלוחמה האלקטרונית ששילבה יכולות מודיעיניות עם יכולת חסימה ושיבוש של מערכות תקשורת של האויב, כל זה בסיוע סובייטי[17]. במסגרת פעילות המודיעין המצרי פעלה מג'מועה קרב 39, אשר מיולי 1969 עשתה שימוש בבלון בשדה התעופה באבו טור למטרות איסוף מודיעין מעבר לסוללת העפר שהקים צבא מצרים לאורך תעלת סואץ[18].

מלחמת ההתשה היוותה נקודת זינוק ליחידה בכל התחומים שהובלו על ידי אל"ם שלמה ענבר, אשר הגיע לפקד על היחידה כבחירתו האישית  של ראש אגף המודיעין, האלוף אהרון יריב. בתקופה זו נענה אגף כוח האדם לדרישת יריב לתגבר את היחידה ב-94 גברים לצורכי האזנה בחזית התעלה[19].

בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשב IBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.

במרץ 1970 מעבירה היחידה ידיעה שמחזקת את ההבנה שהכוח הסובייטי שהגיע למצרים נועד לפעול עצמאית. סימן נוסף לכך היה קליטת סוללת SA-3 סובייטית באלכסנדריה במסגרת כיסוי האלינט של היחידה[20].

עד סוף שנות השישים נשען המוסד על היחידה, למעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים . אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים[21].

מבצע תרנגול 53 יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים - סוף המצרי. הלה החליט להציב מכ”ם רוסי P - 12, פעיל מבצעית וכשר למהדרין, באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ. הרעיון היה להטעות את חיל - האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ”מים אמיתיים אחרים. אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל. אלא מאי ? “ההתחכמות” נקלטה בבירור בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והועברה לאמ”ן. האגף הזדרז להציע לרמטכ”ל “לחטוף” את המכ”ם המצרי ולהעלותו ארצה. חיים בר-לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות[22] .

מלחמת יום הכיפורים

אגף המודיעין נכשל בתפקידו במתן התרעה על המלחמה המתקרבת. במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מ-5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, נקבע: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה". קביעה זו מתמצתת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא.

לרשות יחידה 848 עמדו בין היתר "האמצעים המיוחדים" שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"ם יואל בן-פורת וראש מחלקת איסוף, אל"ם מנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[23].

יואל בן-פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[24]. קיימת הערכה שהדיווח על המברק, שלא הופץ בזמן ולא הוערך כראוי, לא היה משנה את הערכת המצב של הרמטכ“ל והסובבים אותו: סגנו, ראש אמ“ן, מפקד חיל האוויר ואחרים, גם לו היה מופץ בזמן, כי לא יכול היה לסדוק את חומת הביטחון העצמי והאמונה ביכולת אמ“ן לתת התרעה צבאית 24 שעות מראש, כפי שלא עשו זאת ידיעות נוספות שהצטברו בימים שלפני המלחמה[25]. מפקד היחידה, תא“ל יואל בן פורת, עשה מאמץ נואש לשכנע כי המלחמה קרבה, אך לא הצליח בכך, אף על פי שהיו הרבה מאוד סימנים מעידים בשטח ובעולם המודיעין שהמלחמה עתידה לפרוץ[26].

הייתה כוונה בתוכנית המלחמה המצרית באוקטובר 1973 לכבוש את רכס אום ח'שיבה עליו ישבו בסיס ההאזנה המרכזי "בבל", החפ"ק הפיקודי "דבלה" ויחידות נ"מ ול"א של חה"א. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[27].

בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נשבה עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחות צנחנים סורים כבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביו מידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר".

לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".

המאה ה-21

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה — הצעה שלא יושמה עד כה[28].

ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים, אמר: "בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים : אמ"ן, מוסד, שב"כ והמועצה לביטחון לאומי . זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות : האחת, מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל, אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן, המוסד, השב"כ והמל"ל ; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך. השנייה : הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב. השלישית : השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו ." [29].

לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציג הסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכירי חזבאללה שהיו יעדים לחיסול[30][31].

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 (בתקופתו של ראש אמ"ן עמוס ידלין), הפכה יחידה 8200 לחוד החנית של לוחמת הסייבר ההתקפי[32].

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[33].

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[34][35].

ב-21 בפברואר 2018 פורסם כי יחידה 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגבי פיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[36]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקה מודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים של דאעש בעולם.

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע של אגף המודיעין ושתוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. במסגרתו פועלים בין השאר גם מידענים ומנתחי מידע מיחידה 8200.

בפברואר 2021 זכו שתי מערכות שפותחו על ידי המרכז לבינה מלאכותית ודאטה סיינס ביחידה לפרס ראמ"ן לחשיבה יוצרת ע"ש אל"ם עוזי יאירי ז"ל. המערכות הן "אלכימאי" שנועדה לטפל בהתרעה שמגיעה מאחד הגבולות, מקטלגת את חשיבותה ואילו כלים יש להפעיל כדי לקבל את כל המידע הנחוץ כדי לנטרל אותה. המערכת יודעת להתחבר לכל פלטפורמות האיסוף וכן לעדכן את הלוחמים בלחיצת כפתור. המערכת השנייה נקראת "צל" (SHADOW) שהיא למעשה ה"גוגל" של 8200. היא מסוגלת לספק תוך זמן קצר את כלל הפרטים של מטרה כלשהי בכל סוגי המדיה[37].

מבנה ארגוני

בסיסים

היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[38], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[39][40].

יחידות משנה

יחידת חצב

ערך מורחב – יחידת חצב

יחידת חצב, עוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. החל מהמאה ה-21 היחידה עוקבת בעיקר אחרי רשתות חברתיות[41]. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל.

יחידה מבצעית 8200

עד מבצע סיני (1967) היו מחלקות "ביקורת קשר" במסגרת מחלקות המודיעין הפיקודיות (צפון, מרכז, דרום), כאשר הכלים (זחל"מים ו-נ"נים) היו בימ"ח הפיקודי והחיילים היו אנשי יחידה 515 (לימים 8200) שהוכשרו על על ידה, והצטוותו לכלים שבפיקוד, בעת חירום או במלחמה. אחד מלקחי המלחמה היה להעביר את האחריות על המסגרות הפיקודיות הללו ליחידה 848 (לימים 8200) שתאכסן את הכלים (זחל"דים ונ"נים), תאמן ותכשיר את הצוותות המאיישים אותם במסגרתה. בעת חירום או במלחמה היחידה תספח אותם לפיקודים ולאוגדות בהתאם לתוכניות המבצעיות. כך הוקם ביחידה הגדוד הנייד (גנ"ד) בפיקוד סא"ל שמחה ביברמן. לראשונה פעל הגדוד, במתכונת החדשה, במלחמת יום הכיפורים (1973). מחלקות ההאזנה הוכפפו לאוגדות הלוחמות וליוו אותם לאורך המלחמה. דוגמאות בולטות לתרומתן היה בצוות הגנ"ד באוגדה 36 שאיתר את הכח העיראקי שהגיע לתגבור הסורים ברמה"ג בפיקודו של דייב הרמן, ובצוות הגנ"ד בפיקודו של ברוך כמיל באוגדה 162 שסייע להשמיד את חטיבה 25 שריון המצרית בסיני במארב שריון באזור האגם המר הקטן. בהמשך הקרבות, נהרג הקב"ר סרן אבישי בן צבי לאחר שהעביר התרעה על הפגזת חפ"ק מפקד האוגדה בג'בל ג'ניפה. במלחמת של"ג (1982) מח' הגנ"ד באוגמ"ר 91 קלט מידע חיוני שהביא לחילוצו של החייל אפי טלבי שנקלע בטעות למחנה פליטים בצור ונחשב נעדר או שבוי עד שחולץ[42]. מח' גנ"ד חברה לאוגדה 96 שנחתה בשפך האוולי, ובנוסף חוליית האזנה שפעלה גם מסטי"ל בלב ים קלטה ודיווחה למודיעין האוגדה על רשת ניהול אש של הפת"ח. בהמשך הלחימה הסתייעה חטיבה 35 בדו"חות האזנה ממח' הגנ"ד שבאוגדה[43].

בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה (2006) אורגן מחדש הגנ"ד והפך ליחידת המשנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[44]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"ח חיל האיסוף הקרבי במחנה מגן סיירים שבערבה. בשלהי העשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עם גדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרת רובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[45]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[46].

מקומן של נשים ביחידה

שיעור הנשים ב-8200 הינו מעל לממוצע בצה"ל. לאורך שנים מילאו נשים (לצד גברים) תפקידים מקצועיים בתחומי ההפעלה, בעיקר כחיילות בדרגות שעד רס"ן, וכן בתפקידים ה"מסורתיים" בתחומי השלישות, הרווחה ומה שנקרא כיום "משאבי אנוש". אבל בשנים האחרונות מאז 2008 מונו נשים לתפקידים בכירים גם במערכים הטכנולוגיים, הפיקודיים והמודיעיניים של היחידה. בשנת 2008 מנתה קבוצת הנשים בדרגת סא"ל ביחידה שבע נשים, המוצבות בכל נדבכי העשייה: במרכז לאיסוף מודיעין ולהתרעה, במרכזים הטכנולוגיים, במטה המקצועי ובמערכי ההדרכה ומשאבי האנוש. חלקן ממלאות בהצלחה כבר תפקיד שני בדרגת סא"ל. ב-2010 מונתה סא"ל רונית לבבי מורד לתפקיד מפקדת "חצב". חייהן של הנשים ביחידה אינם שונים מאלה של הגברים המכהנים בה. בתקופת מלחמת לבנון השנייה עמדה סא"ל ש' בראש אחת מזירות העימות. במשך 33 ימים ולילות, להוציא הפסקות קצרות, שהתה ש' מתחת לפני האדמה, שעה שהמכלול שבאחריותה עקב בדריכות אחר היערכות הצד האחר תחת אש. ש' ניצחה על איסוף המודיעין ועשתה זאת עם עמיתה מפקד המרחב, סא"ל ד'[47]. כמו כן מונתה לראשונה ב-2014 לתפקיד רמ"ט היחידה אל"ם רונית לבבי מורד[48].

מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה הערות
מרדכי אלמוג מייסד היחידה
אברהם אילוני 1952–1957
עמינדב פרי 1957–1959
אברהם אילוני 1959–1961
ראובן בלום 1961–1966
אברהם אילוני 1966–1969
אל"ם שלמה ענבר 1969–1972 לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון
אל"ם יואל בן-פורת 1972–1976 מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה בן טוב 1976–1980
תא"ל ראובן ירדור 1980–1984
תא"ל מוטי דוראון 1984–1987
תא"ל אלי בר 1987–1990
תא"ל אהרן זאבי-פרקש 1990–1993 לימים ראש אמ"ן
תא"ל חנן גפן 1993–1997
תא"ל פנחס בוכריס 1997–2001 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל יאיר כהן [49] 2001–2004
תא"ל דני הררי[50] 2004–2009
תא"ל נדב צפריר 2009–2013 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[51]
תא"ל אהוד שניאורסון[52] 2013–2017
תא"ל כ'[53] 2017–

פעילות היחידה בקהילה ועמותת הבוגרים

היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[54]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.

בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989 עמותה בשם "ש.מ.2"[55]. בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. בשנים האחרונות החלה העמותה להעניק מלגות לימודים לחיילים מצטיינים, בולטים בשירותם ביחידה שנזקקים לעזרה כלכלית העומדים על סף שחרורם, וכן נותנת מתנות בחגים לחיילים בודדים. את המלגות והמתנות מממנים חברי חוג ידידי העמותה – בוגרי היחידה שתורמים סכומים נאים מדי שנה. עוד פועלת העמותה על מנת לעודד את התקשורת בין חברי העמותה למטרות חיפוש עבודה, בחינת רעיונות עסקיים, ותמיכה ביוזמות עסקיות ואחרות[56]. העמותה פועלת בקרב חיילי היחידה הסדירה בהנחלת מורשת היחידה ואף משקיעה מאמץ בתיעוד המורשת למען הדורות הבאים. בראש עמותת ש.מ 2 עומד ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד היחידה. קדמו לו יואל בן-פורת (ממקימי העמותה), יומי עיני, אפרים לפיד ואלי בר.

מזה שנים מספר מתמודדת יחידה 8200 עם פערים הולכים ומעמיקים בתחום השפה הערבית. עיקר הפער מורגש בדור הביניים. לצורך זה בנתה היחידה את תוכנית "עתיד". התכנית משותפת ליחידה ולרשת בתי הספר "ברנקו וייס". התכנית כוללת אימוץ כיתות משני בתי ספר בפריפריה, בהדגשת תלמידי מב"ר (מסלול בגרות רגיל) וליווי תוכני הלימודים בגישה הוליסטית, כשבמרכזם לימודי ערבית ברמה של חמש יחידות לימוד (יח"ל ) ואף מעבר לכך. המטרה היא לאפשר לתלמידים להשיג תעודת בגרות איכותית, להתגייס ליחידה ולשרת בה בתחומי הליבה. במסגרת התכנית זוכים התלמידים גם לשיעורי עזר מחיילי היחידה, העושים זאת בהתנדבות נוסף על עבודתם האינטנסיבית ומגיעים לבתי הספר שלוש פעמים בשבוע. התכנית כוללת: מסלול לימודים מובנה מכיתה י' עד י"ב, במסגרתו הכנה לשירות הצבאי, במגמת מזרחנות, המשלבת את לימוד השפה הערבית ברמה של חמש יח"ל, פעילויות מיוחדות בזמן הלימודים ובחודשי הקיץ, סיוע וליווי צמוד של היחידה להצלחה מרבית בבחינות הבגרות, אפשרות לשירות קבע ופתיחת אפיקים לבניית העתיד[57] .

כחלק מהפעילות בקהילה, ובשילוב עם פעילויות הנטוורקינג, הקימה העמותה בשנת 2011 את התוכנית לקידום יזמות וחדשנות, שההשתתפות בה אינה מוגבלת ליוצאי יחידה 8200 בלבד. חזון התוכנית הוא למנף את רשת הבוגרים של היחידה, אותם ניתן למצוא במגוון תחומים ותפקידים בכירים במשק, כדי לעזור ליזמים צעירים לממש את חלומותיהם. התוכנית מקדמת יזמים ממגוון תחומים, כמו אינטרנט, טלקום, מובייל, אנרגיה ירוקה ומכשור רפואי. בכל מחזור של התוכנית נבחרים ומשתתפים כ-20 יזמים. לב התוכנית הוא סדנה של כ-15 ימים מלאים, המכסים כל היבט של יזמות - מהמשפטי ועד ניהול משאבי אנוש. שיאה של הסדנה הוא ה-Demo Day במהלכו מציגים היזמים את החברות שלהם למיטב המשקיעים במשק. בנוסף, התוכנית כוללת מספר הרצאות לקהל הרחב, ומתן הזדמנות ליזמים להשתתף באירועים של תעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בארץ.

אותות הערכה והצטיינות

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013).

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על ”יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם”.

צל"ש הרמטכ"ל

בשנת 1972 קבל סא"ל שאול שמאי, מפקד בכיר ביחידה, לאחר מותו, ציון לשבח מהרמטכ"ל דוד אלעזר על תרומתו ועל הישגיו המובהקים בתחום חיוני לפעולות של צה"ל. ”בכל פעלו הצטיין במסירות ללא סייג, בכושר המצאה, במחשבה מקורית ובדבקות במשימה, שהיו לברכה ולתועלת לבטחון המדינה.”

פרס ביטחון ישראל

אנשי היחידה זכו מספר פעמים בפרס ביטחון ישראל על הישגים בתרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה. בחלק מהמקרים לא מוזכרים שמות האנשים והיחידה. הם נכללים בטבלת מקבלי פרס ביטחון ישראל:

  • בשנת 1961 - שולה ויעקב אינגרמן[58]
  • בשנת 1961 - מאיר שפירא, מ' סטרנין, י' מאירי, ש' שרייבר[58]
  • בשנת 1963 - צוות המורכב מאברהם שרוני, שאול שמאי, יצחק עמבר, עזרא סופר, וזאב חוסני - "הודות לעבודתם המסורה, זכתה מערכת הביטחון להישגים חשובים"[59]
  • בשנת 1972 - ששון (ששי) יצחקי (יצחייק) - על הישגים מרשימים בתחום פיענוח צפנים[60]
  • בשנת 1973 -
  • בשנת 1975 - צוות המורכב מסרג'יו הרט, מיכה שריר ונתן צימרמן
  • בשנת 1980 - צוות[61] המורכב מדורון אידלמן[62], יהודה הרטמן וחיים הלד - על הישגים מרשימים בתחום חיוני לביטחון המדינה
  • בשנת 1984 - צוות שכלל את נוגה אלון
  • בשנת 1986 -
  • בשנת 1996 -
  • בשנת 2000 - צוות שכלל את יאיר דמבינסקי ואת סיגל פלד לויתן

פרס ישראל על מחקר השפה הערבית

בשנת 1976 זכה אל"ם עזרא מני בפרס ישראל לבלשנות ערבית על מפעל חייו במחקר השפה הערבית במסגרת יחידה 8200. התוצר העיקרי של מחקר זה היה מילון למונחים צבאיים ושימושיים ערביים, המקיף מספר עצום של מונחים בכל תחומי החיים שמשמשים במדינות ערב השונות[63]. על בסיס המורשת המחקרית הזאת נערך גם המילון המקיף הערבי-עברי של אברהם שרוני שהופיע בשנת 1987[64].

יחידה 8200 בתרבות

בשנת 1983 יצא לאור ספרו של דויד גרוסמן "רץ" - קובץ סיפורים קצרים ובהם הסיפור "יאני על ההר" המתרחש בסיני, בסביבה הדומה מאוד לבסיס ההאזנה המרכזי שהיה ליחידה באום ח'שיבה "בבל" (בסיפור מוזכר בסיס "לבב").

בשנת 2000 יצא לאור ספרה של דאה הדר "נומי, נומי עיסאוויה", ובו תיאור של עיסאוויה מנקודת התצפית של בסיס המודיעין שהיה ליחידה 8200 בהר הצופים.

בשנת 2008 יצא לאור ספרו של דויד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" ובה חוויותיו של אילן במלחמת יום הכיפורים במעוז בנויות על האירועים שקרו לחייל מיחידה 848 דאז (לימים יחידה 8200) רס"ל דודו כנען שנשלח ערב המלחמה ב-1973 למעוז פורקן למשימת האזנה, ונחלץ מהמעוז יחד עם 32 חיילי הפלוגה מהחטיבה הירושלמית ב-8 באוקטובר 1973.

בשנת 2016 יצא לאור מותחן ריגול מאת דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.

בשנת 2018 הופיעה הנובלה "שפן" מאת שמעון ריקלין, על חייל המשרת בבסיס היחידה בסיני בזמן מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2020 פרסם חגי דגן את "רואים בחושך", מותחן ריגול על בוגר היחידה החוזר, אחרי שנים ארוכות, להתעמת עם פרשה ביטחונית מתקופת שירותו הצבאי[65].

בשנת 2020 גם שודרה בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי הסדרה "טהרן", בה הגיבורה היא תמר - קצינה בוגרת יחידה 8200. בהמשך אותה שנה שודרה בערוץ זה הסדרה "שעת נעילה", ובה מתואר בסיס היחידה במוצב החרמון עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידה 8200 בוויקישיתוף

יחידה 8200: כללי

יכולות יחידה 8200: מודיעין וטכנולוגיה

מעורבות 8200 ובוגריה בחברה ובסקטור העסקי בישראל

הערות שוליים

  1. ^ איתן הבר, זאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
  2. ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  3. ^ יוסי דגן, מבט מלמ גליון 87 אוקטובר 2020 עמ' 37 ארץ ישראל של האזנות וצפנים - סיכום העשורים 1920-1940
  4. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 34), באתר kotar.cet.ac.il, יחידת ההאזנה המרכזית, לימים 8200 הוקמה באופן רשמי רק במאי 1948 כחמישה חודשים לפני כיבוש באר שבע . כיאה ליחידה בעלת תפיסה כוללת, כבר יומיים לאחר כיבוש העיר היה ברור שכדי לתת מענה ראוי להמשך הלחימה בדרום צריך למקם בסיס קבע להאזנה למרחב הדרום . ואכן, סא"ל ( מיל ' ) מוטקה בן-צור, שהיה אז מפקדן של שלוש מחלקות ההאזנה הניידות שפעלו במרחב הדרומי, ניגש עם הכוחות יחד, לפי עדותו, למח"ט הנגב, וביקש את אישורו לקבל לידיו את מבני תחנת הרכבת הטורקית כדי להקים במקום את בסיס ההאזנה הקבוע הראשון של מרחב הדרום . בקשתו אושרה ובתום חודש של הכנות, בנובמבר 1948 החל הבסיס את פעילותו המבצעית . בראייה היסטורית, זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הקימה או פרסה בסיס קליטה קדמי להספקת מודיעין מלווה לכוחות הלוחמים . זה קרה שוב רק עוד פעמיים : ב -1973- במלחמת יום הכיפורים, עם פריסת בסיס "מאור" בג'בל עתקה שממערב לתעלת סואץ ; וב- 1982- במבצע של"ג, עם הקמת בסיס "שירה" בג'בל ברוך שבלבנון .
  5. ^ אורי דרומי, מסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
  6. ^ יוסי דגן, ‏ירושלים של האזנות וצפנים, מבט מל"מ 81, יולי 2018, עמ' 14
  7. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 30 (עמ' 6 ו-23), באתר kotar.cet.ac.il, על דוד מנצור שהיה במשך שנים רבות סגן ראש יחידת ההאזנה המרכזית 8200, נמנה על מקימיה ומעמודי התווך שלה.
  8. ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 205
  9. ^ הוענק פרס בטחון ישראל, למרחב, 12 במאי 1961
  10. ^ צמ"ח שנבט לפני המלחמה (עמ' 11), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  11. ^ יגאל שפי, מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה-60 (עמ' 5), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  12. ^ אפרים לפיד, ה"רובד" המודיעיני בעקבות המבצע בסמוע, באתר ישראל דיפנס, ‏17.11.2016
  13. ^ אפרים לפיד, מערך האיסוף במלחמת ששת הימים (עמ' 16), באתר מבט מל"מ, גיליון 49, ‏יוני 2007
  14. ^ יריב פלג, האיש ששמע הכל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
  15. ^ יוסף ארגמן, מילטון מילר הלך לעולמו בגיל 98: האיש שקלט והקליט את שיחת ההונאה בין נאצר למלך חוסיין בבוקר היום הראשון של מלחמת ששת הימים (עמ' 66), באתר מבט מל"מ, גיליון 85, ‏דצמבר 2019
  16. ^ רפי קיטרון, "דור המדבר של השב"כ בוגרי נפת סיני בדיון נוסטלגי" (עמ' 6 - 10), באתר מבט מל"מ, גיליון 65, ‏פברואר 2013
  17. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 25), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  18. ^ פסח מלובני, המודיעין הצבאי המצרי במלחמת ההתשה (עמ' 26–27), באתר מבט מל"מ, גיליון 84 (במקור יש תצלום של הבלון המצרי), ‏אוגוסט 2019
  19. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 8–9), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  20. ^ עמוס גלבוע, אמ"ן במלחמת ההתשה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 84, ‏אוגוסט 2019
  21. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 20), באתר kotar.cet.ac.il
  22. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86 (עמ' 39), באתר kotar.cet.ac.il
  23. ^ אמיר אורן, אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
  24. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר 2010
  25. ^ גדי זהר, דיון אחד ב-5 באוקטובר (עמ' 51), באתר מבט מל"מ, גיליון 82, ‏אוקטובר 2018
  26. ^ אפרים הלוי, תזת הגיבור המצרי סביב אשרף מרוואן (עמ' 53), באתר מבט מל"מ, גיליון 82, ‏אוקטובר 2018
  27. ^ פסח מלובני, ג'בל אום ח'שיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10–12), באתר מבט מל"מ, גיליון 80, ‏פברואר 2018
  28. ^ גדעון אלון, דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, באתר הארץ, 27 במרץ 2004
  29. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 37 (עמ' 10-14), באתר kotar.cet.ac.il
  30. ^ יוסי מלמן, ‏מסמך אמריקאי חושף: ישראל "הייתה נואשת" למידע מודיעיני במלחמת לבנון השנייה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
  31. ^ "ישראל הייתה נואשת למודיעין מארה"ב בזמן מלחמת לבנון השנייה", באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2019
  32. ^ אילן כפיר, " "סופה" בדרך לאיראן ", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמ' 88.
  33. ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה;
    אמיר בוחבוט‏, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה!‏, 12 ביולי 2013;
    יואב זיתון, אות הוקרה ל-8200: "מענה מודיעיני איכותי", באתר ynet, 11 יולי 2013
  34. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200 באתר צה"ל
  35. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק ליחידה 8200, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    יחידה 8200, באתר הגבורה
  36. ^ יואב זיתון, צה"ל חושף: 8200 סיכלה פיצוץ מטוס באוסטרליה על ידי דאעש, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
  37. ^ חנן גרינווד, מודיעין עילית (עמ' 18), באתר ישראל היום, ‏26.2.2021
  38. ^ דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2006
  39. ^ Nicky Hager, Israel’s omniscient ears, Le Monde diplomatique, Septembre 2010 (באנגלית)
  40. ^ בסיס ההאזנה הגדול בנגב, כתבה בערוץ "רוסיה היום" (באנגלית);
    יוסי מלמן, חשיפה נדירה: בסיס ההאזנות הלווייני יחידה 8200, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010
  41. ^ רונן שיביאק, סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
  42. ^ אפרים לפיד, על המאמר המודיעין הקרבי במלחמת שלום הגליל (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 64, ‏אוקטובר 2012
  43. ^ דני אשר, המודיעין הקרבי במלחמת "שלום הגליל" (עמ' 43), באתר מבט מל"מ, גיליון 63, ‏מאי 2012
  44. ^ יואב לימור, הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  45. ^ יואב זיתון, היחידה בלי השם: הצצה נדירה ללוחמים של 8200 בשטח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
  46. ^ יוחאי עופר, לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2014
  47. ^ סא"ל עינת א., האחת והיחידה (עמ' 7), באתר מבט מל"מ, גיליון 51, ‏פברואר 2008
  48. ^ לא מצוין, רונית לבבי מורד, באתר פורום דבורה, ‏ללא תאריך
  49. ^ קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 41 (עמ' 25), באתר kotar.cet.ac.il, תא"ל יאיר כהן בדברים לסיום תפקידו כמפקד 8200
  50. ^ פורום צבא-חברה: צה"ל כמנוף לפיתוח הנגב, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בדצמבר 2007
  51. ^ יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, באתר הגבורה, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  52. ^ מפקד יחידת 8200 לשעבר תת-אלוף (במיל.) אהוד שניאורסון, מדבר לראשונה בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, באתר "טלנירי", 29 ביוני 2017
  53. ^ מפקד חדש ליחידת 8200, אתר צה"ל
  54. ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
  55. ^ עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2), באתר "גיידסטאר ישראל"
  56. ^ אור הירשאוגה, 8200: מכונה של נטוורקינג, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2010
  57. ^ ירון מינה, התרומה של תכנית "עתיד" (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 55, ‏ינואר 2010
  58. ^ 1 2 הוענקו פרסי ביטחון ישראל, מעריב, 12 במאי 1961, עמוד 2
  59. ^ פרס ביטחון ישראל למפתחי "נשק חשוב", דבר, 5 במאי 1963, עמוד 2
  60. ^ המשפחה, חיבור משמיים (עמ' 39), באתר מבט מל"מ, גיליון 70, ‏ספטמבר 2014
  61. ^ טובה צימוקי, חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 16 ביוני 1980עמוד 5
  62. ^ דורון אידלמן מונה למשנה למנכ"ל אודיוקודס, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  63. ^ אפרים לפיד, עמותת ש"מ 2 - "פתחו את עזרא מני" (עמ' 38), באתר מבט מל"מ, גיליון 41, ‏יוני 2005
  64. ^ שלמה גזית, אברהם שרוני (ע), הקדמה למילון המקיף ערבי-עברי, כרך א', תל אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור, 1987, עמ' א'
  65. ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, רומן בדיוני המספק הצצה לעולם המסווג של ההאזנות ופענוח הצפנים, באתר הארץ, 16 ביוני 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחידה_8200&oldid=30764142"