לדלג לתוכן

פיג'טינג (תנועתיות עצבנית) – הבדלי גרסאות

מ
תיקון כיווניות להערת שוליים
(לא סיימתי, אבל אני בתקופה עמוסה ורוצה לאפשר לאנשים אחרים לעורך עד שאתפנה להמשיך ;-))
מ (תיקון כיווניות להערת שוליים)
התנועות העצבניות נחשבות לפעולות שלא מכוונות כלפי [[מטרה (תכלית)|מטרה]], משום שהן לא מיועדות להגשים יעד אישי של ה[[אדם]]{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
 
דוגמאות לתנועתיות עצבנית (פיג'טינג): לתופף ב[[אצבע|אצבעות]]ות על השולחן, לסובב או לתלתל קווצת [[שיער]]{{הערה|שם=Perrykkad2020}}, למולל פיסת בגד, לשחק ב[[כלי כתיבה]] ועוד. פעולות אלו נעשות בדרך כלל בזמן [[ישיבה (תנוחה)|ישיבה]] ויכולות להתבצע באופן [[מודעות|מודע]] או [[לא-מודע|לא מודע]]{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
עם זאת, גם עבור מקרים שבהם התנועתיות העצבנית לא החלה בעקבות החלטה מודעת של האדם לעסוק בה, על פי רוב עדיין ניתן להפסיק, לרסן או לאפשר את ההמשכיות שלה באופן מודע ומכוון{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
 
הפיג'טינג מתקשר למצבים קוגניטיביים כמו [[קשב]] ו[[זיכרון]], ולמגוון של מצבים פסיכיאטריים{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
בהתאם לכך, תנועות עצבניות יכולות להיות תוצאה של עצבנות, [[תיסכול]], [[אגיטציה פסיכומוטורית]], [[שעמום]], [[ADHD]], התרגשות או שילוב של כל אלה{{הערה|1={{cite web| url = https://www.nature.com/articles/032174b0| title = The Measure of Fidget Nature 32, 174–175 (1885)| trans-title =| author1 =| author-link1 =| date =| website =| publisher =| language = אנגלית}}}}.
בהקשר זה, ניתן לראות את ה[[חשחוש]] כסוג של תנועות עצבניות{{הערה|שם=Perrykkad2020|Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.|כיוון=שמאל}}.
 
יש המתייחסים לתופעת ההתנהגויות המוטוריות הלא פונקציונליות והחזרתיות הללו כמדד לרמת רוגע הנפשי של האדם. בהתאם לכך, במצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור [[גרעיני הבסיס]] במוח מגיב בתנעה חזרתית שכזו{{הערה|9={{הארץ|קייט מרפי|יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם|4515487|19 באוקטובר 2017}}}}.
===מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים===
[[מערכת העצבים]] היא [[רשת עצבית|רשת תקשורת עצבית]] מפותחת שבאמצעותה פועל הגוף כיחידה מבוקרת ומתואמת.
מערכת העצבים מקבלת מ[[מערכות חישה|מערכות החישה]] [[מידע]] על [[גירוי]]ים ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החיצונית{{הערה|שם=מהפיכתהמוח|רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.}} והפנימית, ומשתמשת במידע זה על מנת לפקח על תהליכי ה[[התנהגות]], ה[[מודעות|מודעת]] והלא מודעת.
ה[[מוח]] שואף למזער את ההבדל בין הצפי שלו כלפי מצבים עתידיים, לבין ההתרחשויות האמתיות בעולם החיצוני והפנימי, כלומר - להקטין ככל הניתן את טעות ה[[חיזוי]]{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
 
 
התנועתיות העצבנית יכולה להתקיים ללא שום חפץ על ידי הזזת גופו של האדם בלבד, או תוך שימוש בחפצים אקראיים בסביבתו של האדם - כמו חוט, כלי כתיבה או נייר{{הערה|שם=Perrykkad2020}}.
למעשה, צורות שונות של פידג'טינג יכולות לערב מניפולציות מוטוריות על עצמים חיצוניים, שבאמצעות [[אימון|חזרתיות מרובה]], מגיעות לרמה [[אוטומטיות (למידה)|אוטומטית]] והופכות לטבע שני של האדם{{הערה|שם=Cohen2018}}.
 
באופן עקרוני כל חפץ שניתן לתפעול מוטורי יכול לשמש לפעולת הפיג'טינג. עם זאת, ישנם גם צעצועים מיוחדים שפותחו לצורך פיג'יטינג וביניהם קוביית הפיג'ט והספינר. כמו כן, ישנם חפצים שעל פי רוב נוחים או נעימים יותר לשימוש מסוג זה, אף על פי שזו לא בהכרח הייתה המטרה המקורית שלשמה יוצרו.
 
==רכישה ופיתוח של מיומנויות==
[[מיומנות]] היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה, באופן יעיל מבחינת משאבי [[זמן]] ו[[אנרגיה]]. רכישת מיומנות היא תהליך של [[למידה]] המשתמר ב[[זיכרון נוהלי|זיכרון הפרוצדורלי]].
 
ישנן מספר סוגים של מיומנויות. התפתחות המיומנויות [[המערכת המוטורית|המוטוריות]] מתחילה ב[[ינקות]] וכוללת את הפיתוח של המוטוריקה הגסה לצורך מיומנויות כגון [[ישיבה (תנוחה)|ישיבה]] ו[[הליכה]]. במהלך ה[[ילדות]] מתפתחות מיומנויות מוטוריות עדינות יותר, אשר הולכות ומשתכללות עם ה[[התבגרות]], למשל [[ציור]], [[כתיבה]], [[הקלדה עיוורת]] ועוד. זאת משום שרכישה של מיומנויות מוטוריות מתקדמות יותר מתאפשרת בהתאם לשלבי [[התפתחות גופנית בינקות|ההתפתחות הגופנית]].
 
כמו כן, לחזרתיות ו[[אימון]] יש חשיבות רבה עבור תהליך הרכישה של המיומנויות המוטוריות{{הערה|שם=Cohen2018|Cohen, E. J., Bravi, R., & Minciacchi, D. (2018). The effect of fidget spinners on fine motor control. Scientific reports, 8(1), 1-9.|כיוון=שמאל}}. בעקבות זאת ניתן להניח שעיסוק במניפולציות חזרתיות על עצמים, יכול להשפיע על השליטה המוטורית ועל הביצועים המוטוריים של האדם{{הערה|שם=Cohen2018}}. משום שצעצועי פיג'ט מעודדים פעולה חזרתית, ייתכן שיוכלו לשמש ככלי מעניין ומהנה לפיתוח השליטה המוטורית והמוטוריקה העדינה{{הערה|שם=Cohen2018}}.
 
==ראו גם==