סופגנייה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=סופגניות קלאסיות}} |
|כיתוב=סופגניות קלאסיות}} |
||
[[קובץ:Picswiss BL-57-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה]] |
[[קובץ:Picswiss BL-57-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה]] |
||
אמשך סופגניה |
|||
'''סֻפְגָּנִיָּה''' (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "'''סֻפְגָּנִית'''") היא מאכל [[בצק]] [[טיגון בשמן עמוק|מטוגן בשמן עמוק]], המהווה את אחד המאכלים ה[[מסורת (יהדות)|מסורתיים]] וה[[סמל יהודי|סמליים]] של [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[חנוכה]]. |
|||
==אטימולוגיה== |
|||
המילה '''סופגנייה''' [[תחדיש|נהגתה]], כנראה, על ידי [[דוד ילין]] בשנת [[1896]], על ידי הוספת [[מוספית|סיומת]] [[צורת הקטנה|ההקטנה]] "-יה" אל המילה "סוּפְג{{ריק}}ּ{{ריק}}ָן"{{הערה|{{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|שלא יצ'קלפו עליכם (הזירה הלשונית)|827/374|18 בדצמבר 2008|47|1}}}}{{הערה|נורית אלרואי, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/Hanuka.pdf רגע של עברית: על הסופגנייה], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}. סופגן נזכרת ב[[משנה]] – ב[[מסכת כלים]]: {{ציטוטון|משיסיק את [התנור?] כדי לאופות בישן סיפגנים}}{{הערה|{{משנה|כלים|ה|א}}}}, וב[[מסכת חלה]]{{הערה|שתי המובאות על פי כתב יד קאופמן}}: {{ציטוטון|והסיפגנין והדיבשנים והאיסקריטים}}{{הערה|{{משנה|חלה|א|ד}}}}, שרבי [[עובדיה מברטנורא]] [[S:ברטנורא על חלה א#משנה ד|מפרש]]: {{ציטוטון|הסופגנים – לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ"א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין}}. [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] הסתייג מצורת ההקטנה "-יה". במקומה, הציע '''אספוג''' (במשקל [[אתרוג]]) ובריבוי '''אספוגים''', ואף עשה במילה שימוש בשיריו{{הערה|{{הארץ|שמואל אבנרי|מי פרץ את הלשון לשדים ולמלאכי חבלה? ביאליק נגד אליעזר בן-יהודה|1.1163412|17 בדצמבר 2010}}.}}. |
|||
[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] השם, ספ"ג, מותאם למהותה של הסופגנייה, הסופגת לתוכה שמן [[טיגון]] רב. [[אטימולוגיה|מקור המילה]] "סופגן" במילה ה[[יוונית]] σπόγγος (סְפּוֹנְגוֹס), ומשמעותה "[[ספוג]]". ב[[יידיש]], בהשפעת [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]], נקראות הסופגניות "פּאָנטשקעס" ([[הגייה|נהגה]]: "פּוֹנצ'קֶס"). |
|||
==הסבר לאכילתה בחנוכה== |
|||
ההסבר המקובל לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ו[[לביבה|לביבות]], בחנוכה, הוא כזכר ל[[נס פך השמן]] שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך, והוא הספיק להדלקת [[מנורת המקדש]] במשך שמונה ימים{{הערה|1=שמואל פנחס גלברד, [http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/gelbard36.pdf אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט]; [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=890&ArticleID=6347 סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?], הערה 1}}. |
ההסבר המקובל לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ו[[לביבה|לביבות]], בחנוכה, הוא כזכר ל[[נס פך השמן]] שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך, והוא הספיק להדלקת [[מנורת המקדש]] במשך שמונה ימים{{הערה|1=שמואל פנחס גלברד, [http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/gelbard36.pdf אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט]; [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=890&ArticleID=6347 סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?], הערה 1}}. |
||
שורה 68: | שורה 62: | ||
[[קטגוריה:מאכלי חנוכה]] |
[[קטגוריה:מאכלי חנוכה]] |
||
[[קטגוריה:מאכלים שברכתם שנויה במחלוקת]] |
[[קטגוריה:מאכלים שברכתם שנויה במחלוקת]] |
||
__לחיפוש__ |
|||
__יצירת_הערה__ |
גרסה מ־13:34, 2 במרץ 2021
סופגניות קלאסיות | |
מאכלים | |
---|---|
סוג | לחם מתוק |
מטבח | המטבח הישראלי |
מוצא | תחום המושב |
ברכתו | ראו בהמשך |
אמשך סופגניה
ההסבר המקובל לאכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כמו סופגניות ולביבות, בחנוכה, הוא כזכר לנס פך השמן שבו שרתה ברכה במעט השמן שהיה בפך, והוא הספיק להדלקת מנורת המקדש במשך שמונה ימים[1].
גם בפירוש המיוחס לרבי מיימון הדיין, אביו של הרמב"ם, נכתב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה[2][3]:
מאכלים דומים בעולם
בקרב עמי אירופה קיימים מספר מאפים דומים לסופגנייה, בהם ה"בֶּרְלִינֶר" (Berliner) הגרמני (בדרום גרמניה: קראפפן, Krapfen), הנמכר לקראת סוף השנה, ה"פּוֹנְצֶ'ק" (Pączek) הפולני, ה"קרוף" (Krof) הסלובני, ה"קובליהה" (Kobliha) הצ'כית.
בצפון אפריקה מוכרים הספנז והספינג', ובלבנון מוכרים סופגניות זעירות הנקראות עוואמה.
בניו אורלינס שבארצות הברית, קיים מאכל דומה בשם "Beignet", המבוסס על בצק שמרים מטוגן בשמן עמוק.
מרכיבים ואופן הכנה
את הסופגניות יוצרים מכדורי בצק שמרים קטנים המטוגנים בשמן עמוק לאחר תפיחתם. בדרך כלל הסופגנייה ממולאת בריבת תות שדה, אך ניתן למצוא סופגניות במילויים נוספים, כגון שוקולד וריבת חלב. לאחר טיגון ומילוי הסופגנייה, בוזקים מעליה אבקת סוכר. בשנים האחרונות, בהשפעת הדונאטס (סופגניות אמריקאיות), יש המצפים את הסופגניות בציפויים שונים כמו זיגוג לבן או צבעוני.
ישנם מתכונים של סופגניות המכילים מוצרי חלב, כמו לבן, ככל הנראה כתוצאה מזיקת הסופגנייה לחג החנוכה והמנהג לאכול בו מאכלי חלב, זכר למעשה יהודית שהשקתה את הולופרנס בחלב.
הסופגנייה ידועה כמאכל עשיר באנרגיה: סופגנייה בינונית מכילה לפחות כ-350 קלוריות.
ברכתה
- ערך מורחב – ברכת הסופגנין
ברכתה של סופגנייה אפויה היא המוציא לחם מן הארץ (אם לא עשו את הבצק מתוק מאד). נחלקו הפוסקים האם ברכתה של הסופגנייה המטוגנת בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ, מכיוון שלא נאפתה בתנור אלא נתבשלה בנוזל. להלכה נפסק שברכתה בורא מיני מזונות אולם בשולחן ערוך כתוב שירא שמים יקפיד לאכלה בתוך הסעודה[5]. המנהג הוא לברך בורא מיני מזונות על סופגנייה, גם כשאוכל ממנה כמות רבה[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לביבות וסופגניות, באתר האקדמיה ללשון העברית
- נורית אלרואי, הסופגנייה, מתוך "רגע של עברית" באתר האקדמיה ללשון העברית
- מתאילנד עד אתיופיה - מסביב לעולם בארבע סופגניות, באתר ynet, 17 בדצמבר 2006
- מנחם הורוביץ, מנחם הולך לאכול סופגנייה, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2009
- שלב אחר שלב בהכנת הסופגניות - מאפיית ברמן, באתר כיכר השבת
- שיפי חריטן, כיצד הפכה הסופגנייה למאכל גורמה, באתר הידברות, 21 בדצמבר 2014
- אלעד בר-נוי, משוחה בשמן: ההיסטוריה המפתיעה של הסופגנייה, באתר בית אבי חי, 20 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' שלט; סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?, הערה 1
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 7–8, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר היברובוקס - ^ כלומר, זכר לנס שאירע בפך השמן
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קס"ח, סעיף י"ג.
- ^ שולחן ערוך שם, הלכות ברכות הנהנין על פי פסקי הרב מרדכי אליהו, עמוד 44.