סעדיה הלוי אשכנזי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מיותר |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== קורות חייו == |
== קורות חייו == |
||
נולד ב[[א' בכסלו |
נולד ב[[א' בכסלו]] [[ה'תקט"ו]] באיזמיר. ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו נשא נאום שהפליא את שומעיו בגדולתו כבר בגיל זה<ref>נדפס בסוף ספרו נוה צדק, דרוש א</ref>. בבחרותו למד אצל הרב [[אלישע שוחמי]]<ref>נווה צדק דף פ"ד ע"ג</ref>. |
||
ב[[י"א באייר]] [[ה'תקנ"ג]] נפטרה רעייתו בגיל צעיר, וב[[הספד]] לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"<ref>ספר נווה צדק, דרוש ו להספד דף קג ע"א</ref>. |
ב[[י"א באייר]] [[ה'תקנ"ג]] נפטרה רעייתו בגיל צעיר, וב[[הספד]] לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"<ref>ספר נווה צדק, דרוש ו להספד דף קג ע"א</ref>. |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== השקפתו == |
== השקפתו == |
||
האמין ב[[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]] לצד עיסוק במלאכה, ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה"<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=בהתאסף גיליון ט"ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=[[איגוד עמלי התורה]]|שנת הוצאה=תשפ"א}}</ref>. |
האמין ב[[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]] לצד עיסוק במלאכה, ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה"<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=בהתאסף גיליון ט"ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=[[איגוד עמלי התורה]]|שנת הוצאה=תשפ"א}}</ref>. |
||
כל ימיו התרחק מהכבוד והשררה, וקודם פטירתו השביע את בניו שלא יספרו בשבחיו כלל, ואמר "חוששני מחטאת, מתיירא אני. אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תואר לו ולא הדר, תשמטנה ונטשתה, הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי"<ref>הקדמת בנו לספר נווה צדק</ref>. |
|||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־19:34, 2 במרץ 2021
רבי סעדיה הלוי אשכנזי (נולד בא' בכסלו ה'תקט"ו, נובמבר 1754) המכונה מירקאדו היה פוסק הלכה, ומרבני העיר איזמיר שבטורקיה.
קורות חייו
נולד בא' בכסלו ה'תקט"ו באיזמיר. בבר המצווה שלו נשא נאום שהפליא את שומעיו בגדולתו כבר בגיל זה[1]. בבחרותו למד אצל הרב אלישע שוחמי[2].
בי"א באייר ה'תקנ"ג נפטרה רעייתו בגיל צעיר, ובהספד לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"[3].
תאריך פטירתו לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת ה'תר"א, בה יצא ספרו.
בתו רחל מזל-טוב נישאה לרבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, בנו של רבי חיים פלאג'י. בין המחותנים היה קשר רב שנים, והרב פלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להיזהר שלא לעשות זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב בעש"ט זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"[4].
ספריו
בשנת ה'תר"א 1840 יצא לאור ספרו נווה צדק על יד החזקה לרמב"ם ובסופו לקט חידושים ודרשות, בהשתדלות בנו אברהם חיים אשר נודע כמומחה לענייני טריפות[5].
בשנת 1959 יצא לאור בסלוניקי ספר "שפתי רננות" ובו שירות ותשבחות מאת רבי סעדיה הלוי אשכנזי[6].
השקפתו
האמין בלימוד תורה לצד עיסוק במלאכה, ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה"[7].
קישורים חיצוניים