לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "בלוסטוקינג"

נוספו 30 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Portraits in the Characters of the Muses in the Temple of Apollo by Richard Samuel.jpg|ממוזער|"תשע ה[[מוזה|מוזות]] החיות של אנגליה במקדש של [[אפולו]]" מאת [[ריצ'רד סמואל]] ([[1788]]). הציור מציג את חברות מעגל הבלוסטוקינג. משמאל לימין בעמידה: אליזבת קרטר, אנה ברבולד, אליזבת שרידן (לינלי), חנה מור ושרלוט לנוקס. משמאל לימין בישיבה: אנג'ליקה קאופמן, קתרין מקולי, אליזבת מונטגיו, ואליזבת גריפית'.{{הערה|Elizabeth Eger, '''Bluestockings: Women of Reason from Enlightenment to Romanticism''', (Palgrave: 2010), pp. 2}}]]
 
'''מעגל הבלוסטוקינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Bluestocking''' או '''Blue Stocking'''; "כחולות-הפוזמק") היה רשת של קשרים חברתיים ו[[אינטלקטואל]]ים, שנוצרה סביב קבוצה של נשים משכילות ב[[אנגליה]] החל מאמצע [[המאה ה-18]].{{הערה|שם=ODNB}} חברות וחברי המעגל נפגשו תכופות על מנת לדון על נושאים שונים, כגון [[ספרות]], [[השכלה]] ו[[פילוסופיה]], באופן דומה ל[[סלון ספרותי|סלונים]] ה[[צרפת]]ים של [[עידן האורות|תקופת ההשכלה]]. בנוסף ניהלו חליפת [[מכתב]]ים עשירה ועסקו בפעילות יצירתית ו[[נדבנות|נדבנית]]. רוב חברות המעגל היו נשים אמידות שהיו קשורות למעמד הגבוה ולמעמד בעלי המקצועות החופשיים באנגליה. הן קידמו מעורבות של נשים בעולם הספרות, למידה ו[[שיחה]] רציונלית, כתחליף לעיסוקים חברתיים אחרים שנחשבו להולמים עבור נשים, כגון [[משחק קלפים]] ו[[סריגה]]. הדמות הבולטת ביותר במעגל הייתה [[אליזבת מונטגיו]] {{אנ|Elizabeth Montagu}}. היא, אליזבת ווסי ופרנסס בוסקוון ארחו את רוב מפגשי המעגל בבתיהן שב[[לונדון]], [[באת']] ו[[דבלין]]. מלבדן לקחו חלק במעגל אינטלקטואליות רבות אחרות, כגון [[אליזבת קרטר]] {{אנ|Elizabeth Carter}}, [[הסטר ת'רייל]] ו[[קתרין מקולי]].
 
המעגל כלל גם גברים, כגון [[סמואל ג'ונסון]], [[אדמונד בורק]] ו[[דייוויד גריק]], אך הבולטות של הנשים משכה את תשומת הלב הציבורית, ומאמצע שנות ה-70 המונח "בלוסטוקינג" החל להתייחס לנשים בלבד.{{הערה|Elizabeth Eger, '''Bluestockings: Women of Reason from Enlightenment to Romanticism''', (Palgrave: 2010), pp. 12-13}} פעילות הקבוצה דעכה לקראת סוף המאה. בשנות ה-90, עם התחזקות הפוליטיקה ה[[שמרנות|שמרנית]] ושינוי האקלים האינטלקטואלי בתגובה ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], המונח "בלוסטוקינג" הפך לכינוי גנאי כנגד נשים ששאפו ללמוד ולהרחיב את עולמן והאינטלקטואלי.
[[קובץ:ElizabethCarter.jpg|ממוזער|אליזבת קרטר, מאת ג'ון פיירם (בין 1735 ל-1741).]]
'''אליזבת קרטר''' ('''Elizabeth Carter''';{{כ}} [[1717]] – [[1806]]) -{{ש}}
{{ערך מורחב|אליזבת קרטר}}
קרטר הייתה המלומדת, ה[[מתרגם|מתרגמת]] והמחברת הפורה ביותר מדור הבלוסטוקינג הראשון (לצד שרה סקוט), ואחת המלומדות הבולטות בזמנה. היא נולדה ב[[קנט]]. אביה היה איש כנסייה, והוא לימד אותה [[לטינית]], [[יוונית עתיקה|יוונית]] ו[[עברית]]. מאוחר יותר למדה גם [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]] ו[[ערבית]] וקראה בנושאים כמו [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]] עתיקה, [[היסטוריה]] ו[[מוזיקה]]. אביה היה חבר של אדוארד קייב, עורך המגזין ''Gentleman's Magazine'', ובגיל צעיר היא החלה לתרום למגזין בשם העט "אלייזה". קייב הכיר לה את [[סמואל ג'ונסון]] ופרסם חלק מעבודותיה. קרטר בחרה לא להתחתן, והיא נסמכה על הפטרונות של מונטגיו ואחרים לצורך עבודתה כמחברת ועל מנת שתוכל לבקר ללונדון ולתור ערים אחרות באירופה. החיבור שהקנה לה מעמד של מחברת מוכרת ומוערכת הוא ה[[תרגום]] הראשון לאנגלית של "השיחות של [[אפיקטטוס]]", ולאחר מכן של כל כתבי אפיקטטוס. היא כתבה גם פואמות ("Poems on Particular occasions") וביקורתותרגמה ביקורת בשני כרכים על "מסה על האדם" של [[אלכסנדר פופ]] ({{משמאל לימין|"Examination of Mr Pope's 'An Essay on Man'"}}). היא תרגמה ספר לימוד לנשים על הפילוסופיה של [[אייזק ניוטון]] מאת [[פרנצ'סקו אלגרוטי]] ("Sir Isaac Newton’s Philosophy Explain’d for the Use of the Ladies") ועבודות של ז'אן-פייר דה קרוסאז. הייתה מאמינה אדוקה והחזיקה בעמדות שמרניות יחסית.{{הערה|Anna Miegon, 2002, "Biographical Sketches of Principal Bluestocking Women", '''Huntington Library Quarterly''' 65(1/2): pp. 26-27}}
 
[[קובץ:Millenium Hall2.jpg|ממוזער|"תיאור של מילניום הול וסביבתו", נובלה מאת שרה סקוט]]