חמציץ נטוי – הבדלי גרסאות
←פולשנות בישראל
אין תקציר עריכה |
|||
מחקר שבוצע ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] שב[[אנגליה]] על אוכלוסיית החמציץ הנטוי בישראל, הראה שלמרות שאין ייצור זרעים באוכלוסייה זו, יש בה [[מגוון גנטי|שונות גנטית]] משמעותית, שמקורה ככל הנראה בהצטברות של [[מוטציה|מוטציות]] סומטיות (Rottneberg and Parker 2004). קיומם של פרטים בעלי פרחים מרובי עלי-כותרת, לצד פרטים בעלי פרחים במופע הרגיל, במקומות רבים בישראל, מעיד על התופעה הנ"ל. כמו כן, ב[[שטחים פתוחים]] בפאתי העיר ובשולי [[פרדס]]ים נפוצים חמציצים בהם הפרח הוא בצבע קרם-[[צהוב]]-חיוור, שבהיר וחיוור באופן ניכר מהמופע הצהוב הרגיל.{{הערה|ראו בתמונות הבאות ב[[פליקר]]: [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16943155622/ פרח חיוור וברקע פרח רגיל] ו[https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16757030770/ חמציצים חוורים].}}
מעבר להיותו מטרד בגינות נוי, החמציץ הנטוי [[מין פולש|פולש]] בהדרגה אל תוך שטחים טבעיים בישראל. במקומות אליהם פלש הוא יוצר לרוב מרבדי צמיחה צפופים, וכך הוא דוחק את הצומח המקומי. דוגמאות לתופעה ניתן לראות בוואדיות שבין שכונות העיר [[חיפה]], ב[[פארק הכרמל]] באזור הקרוב ל[[אוניברסיטת חיפה]], וב[[שמורת חרוצים]] ב[[השרון|שרון]]. בשל כושר הרבייה הווגטטיבית הגבוה של המין, הטיפול במוקדי הפלישה בעייתי. עקירה של הצמחים אינה מחסלת אותם, משום ששורשי הצמח מפתחים מספר רב של
עם כל זאת, ניתן לבצע חיסול של מוקד פלישה באמצעות אחת מהדרכים הבאות:
|