בנימין איש-שלום – הבדלי גרסאות

בנימין איש-שלום
לידה	1953 (בן 71 בערך); ירושלים
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
השכלה	ישיבת הר עציון; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מעסיק	ישיבה יוניברסיטי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:33, 24 במרץ 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שותף, שותפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בנימין (בני) איש-שלום (נולד ב-1953) הוא פרופסור למחשבת ישראל, מייסד ונשיא בית מורשה בירושלים ויו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות למבקשים להתגייר.

קורות חייו

איש-שלום נולד בירושלים למשפחה מסורתית. למד לימודים תורניים בישיבת ההסדר הר עציון ורכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה קיבל ב-1985 תואר מוסמך^[1] ולאחר מכן תואר דוקטור במחשבת ישראל. רוב מחקריו עוסקים בניתוח תורת הרב קוק. מראשית שנות השמונים מלמד איש-שלום באקדמיה. בעבר נמנה עם סגל האוניברסיטה העברית ועמד בראש קתדרה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. לימד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1990 הקים את בית מורשה בירושלים, מרכז אקדמי השואף להעמדת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה, ומאז הוא מכהן כנשיאו.

איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "גשר" (1970), ייסוד אמנת "שלום בישראל" (1997) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית (1998). בשנת 1999, בעקבות המלצות ועדת נאמן, ייסד בשיתוף עם הסוכנות היהודית את המכון המשותף ללימודי יהדות, כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. בשנת 2002 הקים יחד עם הרמטכ"ל וקצין חינוך ראשי את "קורס נתיב" בצה"ל, המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת 2004 קיבל איש שלום את פרס אבי חי על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"^[2].

בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך גדעון סער לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.

איש-שלום מתגורר בירושלים, נשוי לרבקה ואב לשישה בנים.

מספריו

חיבורים

הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה, ספרית אופקים, עם עובד, תל אביב תש"ן. רסלינג, 2019.
תחת חופת ברזל, מסכת חייו של דניאל אורליק, בן ישיבת הר עציון, שנפל במלחמת יום הכיפורים.

עריכה

יובל אורות, הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ספריית אלינר ובית מורשה בירושלים, תשס"ה (עם שלום רוזנברג)
בדרכי שלום, עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, בית מורשה בירושלים, תשס"ז
לך לך, עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל, (עם ד"ר דרור בונדי), אדרא, תשע"ט 2019

מאמרים

אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 79–87
בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב' (תשנ"ו, 1996), עמ' 525–556
דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 295–329
החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988), עמ' 39–48
טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 13–24
המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 373–383
הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 151–168
על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 347–381
עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 145–149
השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 821-799
תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 79–101
תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 81-70

קישורים חיצוניים

רשימת המאמרים של בנימין איש-שלום באתר רמב"י
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יאיר שלג, דרך היסורים של בוגרי "המכונים המשותפים", באתר הארץ
בנימין איש שלום, "Purity of Arms" and "Purity of Ethical Judgment", בתוך כתב העת "מאורות", שבט תשס"ז (באנגלית)
לא נוכל להפקיר את עם ישראל - נתנאל עודד מראיין את בנימין איש-שלום, דעות 41, אדר תשס"ט, באתר נאמני תורה ועבודה
שיחות ברוח: יוסף בן שלמה משוחח עם בנימין איש-שלום, בערוץ YouTube של הטלוויזיה החינוכית

הערות שוליים

^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
^ פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004, באתר The Avi Chai Foundation

[1] האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985

[2] פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004, באתר The Avi Chai Foundation

[1]

[2]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 איש-שלום נולד בירושלים למשפחה מסורתית. למד לימודים תורניים ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]] ורכש את השכלתו האקדמית [[האוניברסיטה העברית|באוניברסיטה העברית]] בירושלים, ממנה קיבל ב-1985 תואר מוסמך{{הערה|{{מעריב||האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה|1985/08/22|03300}}}} ולאחר מכן תואר דוקטור במחשבת ישראל. רוב מחקריו עוסקים בניתוח תורת [[הרב קוק]]. מראשית שנות השמונים מלמד איש-שלום באקדמיה. בעבר נמנה עם סגל האוניברסיטה העברית ועמד בראש קתדרה ב[[ישיבה יוניברסיטי]] בניו יורק. לימד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת [[1990]] הקים את [[בית מורשה]] בירושלים, מרכז אקדמי השואף להעמדת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה, ומאז הוא מכהן כנשיאו.
-איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "[[גשר (עמותה)|גשר]]" ([[1970]]), ייסוד אמנת "שלום בישראל" ([[1997]]) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית ([[1998]]). בשנת [[1999]], בעקבות המלצות [[ועדת נאמן]], ייסד בשיתוף עם [[הסוכנות היהודית]] את [[המכון המשותף ללימודי יהדות]], כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים]]. בשנת [[2002]] הקים יחד עם ה[[רמטכ"ל]] ו[[קצין חינוך ראשי]] את "[[קורס נתיב]]" ב[[צה"ל]], המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. תוכנית זו פותחה מתוך ההבנה כי "אם חייל אינו יודע מדוע הוא נלחם ולמה הוא צריך למסור את נפשו למען העם והמקום הוא לא יהיה חייל טוב<ref>דבריו ביום אישור המסמך בפורום מטכ"ל</ref>", וכי לשם הפיכתו לחייל טוב יותר יש להשקיע יותר בחינוכו ולא רק בחיילות שלו.  בשנת [[2004]] קיבל איש שלום את [[פרס אבי חי]] על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"{{הערה|[http://www.avi-chai.org/Static/Binaries/Publications/prize-5764-aish-shalom.pdf פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004], באתר The Avi Chai Foundation }}.
+איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "[[גשר (עמותה)|גשר]]" ([[1970]]), ייסוד אמנת "שלום בישראל" ([[1997]]) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית ([[1998]]). בשנת [[1999]], בעקבות המלצות [[ועדת נאמן]], ייסד בשיתוף עם [[הסוכנות היהודית]] את [[המכון המשותף ללימודי יהדות]], כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים]]. בשנת [[2002]] הקים יחד עם ה[[רמטכ"ל]] ו[[קצין חינוך ראשי]] את "[[קורס נתיב]]" ב[[צה"ל]], המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת [[2004]] קיבל איש שלום את [[פרס אבי חי]] על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"{{הערה|[http://www.avi-chai.org/Static/Binaries/Publications/prize-5764-aish-shalom.pdf פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004], באתר The Avi Chai Foundation }}.
 בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך [[גדעון סער]] לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.