לא אד"ו ראש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aryehse (שיחה | תרומות)
←‏מטרת הכלל: הוספת טעם לכך שכיפור לא יחול בסמיכות לשבת
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ראו גם
שורה 48: שורה 48:


ז"ע - [[יום העצמאות|'''ע'''צמאות]] יחול ביום שחל בו '''ז'''' של פסח.{{הערה|1=זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב [[עמרם אבורביע]] בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)}} הסימן מתייחס לה' באייר ולא למועדו של יום העצמאות בפועל (המתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת).
ז"ע - [[יום העצמאות|'''ע'''צמאות]] יחול ביום שחל בו '''ז'''' של פסח.{{הערה|1=זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב [[עמרם אבורביע]] בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)}} הסימן מתייחס לה' באייר ולא למועדו של יום העצמאות בפועל (המתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת).

== ראו גם ==
* [[ערב פסח שחל בשבת]]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־17:59, 26 במרץ 2021

לא אָד"וּ ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה)[1].

על פי כלל זה, כאשר מולד הירח חל בימים אלה, א' בתשרי יחול למחרת.

מטרת הכלל

הכלל נובע מן הצורך למנוע מיום הכיפורים לחול לפני או אחרי השבת, בסמוך לה, משום שאז יש רצף של שני ימי שבתון האסורים בכל מלאכה לרבות מלאכת אוכל נפש (הכנת אוכל, שהיא מלאכה המותרת בחג)[2], והאסורים גם בקבורת המת על ידי נכרים (דבר שהותר בחג שחומרתו פחותה משבת וכיפור כדי למנוע את בזיון המת המוטל יומיים ללא קבורה) וכן כדי שתמיד יתקיים מנהג הנביאים, חיבוט ערבה, ב"הושענא רבה", שאין לקיימו אם יום זה חל בשבת. טעם נוסף שאין ראש השנה חל ביום ראשון, היא בשל כך שבמקרה כזה פסח בשנה לפני יחול ביום שישי, וצריך להביא את העומר ביום הראשון של חול המועד פסח- ט"ז בניסן, ואסור שיום זה יצא בשבת.

אטימולוגיה

שם הכלל "לא אד"ו ראש" איננו אקראי לגמרי. מקור הביטוי מופיע בספר עזרא: ”וַאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ”.[3][דרושה הבהרה] אם כי אין ביניהם כל קשר נראה לעין במשמעות התוכן.

לא בד"ו פסח

כנגזר מכלל זה, מתקבל כלל נוסף - "לא בד"ו פסח".[4] שמשמעו - יום ראשון של פסח לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי, שכן מספר הימים מפסח עד ראש השנה הוא קבוע - 163 ימים, שהם 23 שבועות ועוד יומיים.

כתוצאה מכך, מופע של חג הפסח ביום ראשון הוא אירוע נדיר יחסית, החל רק ב-11.5% מהשנים. כאשר פסח חל ביום ראשון, ראש השנה הבא יחול ביום שלישי. כאשר ראש השנה אמור לחול בימים א' ד' או ו', נדחה ראש השנה ליום הבא, מה שגורם לכפל מופעים בימים ב', ה' וז' לעומת יום ג', שאליו כמעט ואין דחיות. בצירוף שאר הדחיות תדירות המופעים היא כדלהלן (האות הראשונה לפסח והשנייה לראש השנה):

ג' - ה' = 31.9%

ה' - ז' = 28.6% (בדיוק שתי שביעיות)

ז' - ב' = 28.0%

א' - ג' = 11.5%

השנה הבאה בה יחול חג פסח ראשון ביום ראשון תהיה ה'תשפ"א.

לעומת זאת, ביהדות הקראית לא משתמשים בכללים אלו לקביעת ראשי החודשים. אלא מקיימים את ראשי החודשים בראיית הירח, ואין כל מניעה לקיים את החגים בימים אלו.

סוגי השנים הנגזרות מהכלל

כנגזר מ"לא אד"ו ראש", מתקיימים בלוח העברי 14 סוגי שנים אפשריים: כל סוג מסומן בשלוש אותיות, שהראשונה בהן מייצגת את היום בו חל ראש השנה, והשלישית את היום בו חל היום הראשון של פסח. האות האמצעית מסמלת את מספר הימים באותה שנה (ח=חסרה=353/383 ימים, כ=כסדרה=354/384 ימים, ש=שלמה=355/385 ימים).

סימן אתב"ש למועדי החגים

לפי סימן זה, הבנוי על צירופי כתב אתב"ש:[5]

א"ת -תשעה באב יחול ביום שחל בו א' של פסח

ב"ש - שבועות יחול ביום שחל בו ב' של פסח

ג"ר - ראש השנה יחול ביום שחל בו ג' של פסח

ד"ק - קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל, כ"ג בתשרי) תחול ביום שחל בו ד' של פסח

ה"צ - צום כיפור יחול ביום שחל בו ה' של פסח

ו"פ - פורים (שלפני פסח) חל ביום שחל בו ו' של פסח

ז"ע - עצמאות יחול ביום שחל בו ז' של פסח.[6] הסימן מתייחס לה' באייר ולא למועדו של יום העצמאות בפועל (המתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת).

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד א',תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה א'.
  2. ^ "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').
  3. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק י"ז.
  4. ^ וכן הכללים: לא גה"ז עצרת, לא אג"ו כפור, לא בד"ז פורים.
  5. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, הלכות ראש חודש, סימן תכח.
  6. ^ זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב עמרם אבורביע בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)