משגר לוויינים וחלליות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:48, 10 באפריל 2021

ערך זה עוסק בעצם שנועד לשאת לוויינים או חלליות לחלל. אם התכוונתם לשימושים אחרים של המונח משגר, ראו משגר.

משגר לוויינים וחלליות, או בקיצור משגר הוא עצם בעל מנוע רקטי שמשמש לשיגור לוויינים או חלליות לחלל. בקצהו העליון של המשגר נמצאת חופת מטען שבתוכה המטען המשוגר לחלל. המטען הוא לוויינים, גשושיות או מכשירים אחרים, או אוסטרונאוטים למשימה בחלל. השיגור מתבצע מכן שיגור. בעברית מקובל לכנות משגר גם בכינוי "טיל" או "רקטה" ובאנגלית מקובל לקרוא לו "Rocket".

בדרך כלל, המשגר הוא טיל רב-שלבי המאפשר להגיע למהירויות גבוהות. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים. כאשר מדובר בלוויין אז השלב האחרון של המשגר נועד להעניק ללוויין מהירות גבוהה בכיוון משיק לפני כדור הארץ (אבל בגובה שהוא בגבול העליון של האטמוספירה של כדור הארץ) כך שהלוויין ייכנס למסלול שתוכנן עבורו.

ישראל נמנית עם המדינות המעטות שלהן יש יכולת שיגור לוויינים, באמצעות משגר לוויינים בשם שביט. משגר זה משמש לשיגורם של לוויינים צבאיים למסלול נמוך. לווייני תצפית אזרחיים שיוצרו בישראל שוגרו עד כה בידי רוסיה.

אף ששיגור לוויינים לחלל מתבצע משנת 1957, עדיין נכשלים מעת לעת שיגורים של לוויינים וחלליות. כישלונות אחדים:

הפעלתו הראשונה של משגר הלוויינים אריאן 5, ב-4 ביוני 1996, הסתיימה בהשמדה עצמית 40 שניות לאחר שהחלה, כתוצאה מבאג בתוכנת הניווט של המשגר.
מתוך עשרה שיגורים של לוויינים ישראליים מסדרת "אופק" נכשלו שני שיגורים.

משגרים ידועים

המשגר סויוז הוא מנוע רב-שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". משגר סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, שפותח מהטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. סויוז נחשב למשגר המוצלח ביותר עד כה. דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ-850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר. למרות תכנונו הנחשב מיושן כיום הוא מצטיין במחיר זול ואמינות גבוהה ביותר.

המשגר סטורן 5 הוא משגר רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי ממשפחת משגרי סטורן, אשר שימש את נאס"א בתוכנית אפולו וסקיילאב. זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי סטורן והגדול ביותר שיוצר אי פעם. למשגר שלושה שלבים. השלב הראשון, הונע על ידי חמישה מנועי F-1 בעלי דחף של 700 טון כל אחד אשר פועלים על דלק מסוג RP-1. השלב השני, הונע על ידי חמישה מנועי J-2 בעלי דחף של 102 טון כל אחד למשך 500 שניות והפועלים על מימן נוזלי. השלב השלישי והאחרון, הונע על ידי מנוע J-2 בודד שהורכב על תושבת המאפשרת ניהוג. סטורן 5 הוא המשגר היחיד אי פעם שלא נכשל בעת שיגור. נאס"א שיגרה 13 טילי סטורן 5 בין השנים 1967 ו-1973.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משגר לוויינים וחלליות בוויקישיתוף

פרופ' מוטי בן ארי, ה"באג" שחיסל משגר, בירחון "הבטים בהוראת מדעי המחשב" (גיליון יולי 1998 עמודים 20-22) בהוצאת משרד החינוך ומטה המרכז להוראת המדעים.
משגר לוויינים וחלליות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=עצם שנועד לשאת לוויינים או חלליות לחלל|אחר=שימושים אחרים של המונח משגר|ראו=[[משגר]]}}
 [[קובץ:Apollo 15 launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השיגור של [[אפולו 15]] בעזרת המשגר [[סטורן 5]]]]
-'''משגר לוויינים וחלליות''', או בקיצור '''משגר''' הוא עצם בעל [[מנוע רקטי]] שמשמש ל[[שיגור לחלל|שיגור]] [[לוויין|לוויינים]] או [[חללית|חלליות]] ל[[חלל]]. השיגור עצמו מתבצע מ[[כן שיגור]]. ב[[עברית]] מקובל לכנות משגר גם בכינוי "[[טיל]]" או "[[רקטה]]" וב[[אנגלית]] מקובל לקרוא לו "Rocket".
+'''משגר לוויינים וחלליות''', או בקיצור '''משגר''' הוא עצם בעל [[מנוע רקטי]] שמשמש ל[[שיגור לחלל|שיגור]] [[לוויין|לוויינים]] או [[חללית|חלליות]] ל[[חלל]]. בקצהו העליון של המשגר נמצאת [[חופת מטען]] שבתוכה המטען המשוגר לחלל. המטען הוא לוויינים, גשושיות או מכשירים אחרים, או אוסטרונאוטים למשימה בחלל. השיגור מתבצע מ[[כן שיגור]]. ב[[עברית]] מקובל לכנות משגר גם בכינוי "[[טיל]]" או "[[רקטה]]" וב[[אנגלית]] מקובל לקרוא לו "Rocket".
 בדרך כלל, המשגר הוא [[טיל רב-שלבי]] המאפשר להגיע למהירויות גבוהות. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים. כאשר מדובר בלוויין אז השלב האחרון של המשגר נועד להעניק ללוויין מהירות גבוהה בכיוון משיק לפני [[כדור הארץ]] (אבל בגובה שהוא בגבול העליון של האטמוספירה של כדור הארץ) כך שהלוויין ייכנס למסלול שתוכנן עבורו.

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	אונחה • אטלס 5 • טאורוס • אלקטרון • אנטארס • אפסילון • דלתא 4 כבד • וגה • נרו 1 • סאפיר • סויוז (סויוז 2) • אנגרה • פרוטון • סימורג • פאלקון 9 • פאלקון כבד • פגאסוס• צ'אנגג'נג (4C‏ • 5 • 6 • 7 • 8 • 11) • קואיג'ואו • קרס 1 • שביט • GSLV‏ • PSLV‏ • (Mk II‏ • SSLV • LVM-3)‏ • H-II‏ (H-IIB)‏ • H-3‏ • SLS‏ • וולקן קנטאור • Launcher One
יצאו משימוש	אטלס (1 • 2 • 3 • אג'ינה • אייבל • קנטאור • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E/F‏ • G‏ • H‏ • LV-3B‏ • SLV-3) • אריאן (1 • 2 • 3 • 4 • 5) • אתנה (1 • 2) • ג'ונו 2 • דלתא (0100 • 2 • 3 • 4 • 1000 • 2000 • 3000 • 4000 • 5000 • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E‏ • G‏ • J‏ • L‏ • M‏ • N)‏ • ואנגארד • טיטן (2 • 3 • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 3D‏ • 3E‏ • 4‏ • 23G‏ • 34D) • יופיטר סי • ליטל ג'ו • סטורן (1 • 5 • IB‏ • INT-21) • פאלקון 1 • צ'אנגג'נג (1 • 2 • 3) • רדסטון • תור (אג'ינה • אייבל • אייבלסטאר • בורנר • דלתא • תוראד-אג'ינה • DSV-2‏ • DSV-2U) • GSLV‏ (Mk I)‏ • H-I‏ • N-1‏ • R-7 סמיורקה • מולניה • זניט • ווסחוד • ווסטוק
בפיתוח	אריאן 6 • ניו גלן • אירטיש • סויוז SPG • סטארשיפ • צ'אנגג'נג 9 • 12 • Stratolaunch
פיתוחם בוטל	ארס 1 • ארס 5 • K-1‏ • Sea Dragon‏ • STAR 460