מלאח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:18, 5 במאי 2007

מלאח (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא אזור התקבצות המגורים של יהודי מרוקו בכל רחבי מרוקו, והמילה המקבילה בעדת אשכנז היא ה"גטו". בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568), מכנאס, רבאט וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר במלח שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו הינם מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר פז שם היה מצוי מלאח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.

המלאח היה מוקף בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.

במאה ה-19 נכפה על היהודים לגור במלאח ונאסר עליהם לצאת ממנו בלילות, וזה הפך את המלח לכלא ממשי. המלאחים החלו להיות בעלי צפיפות אוכלוסין רבה מדי ומחלות ועוני שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר האירופאים הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלאח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע. בעת מלחמת העולם השנייה הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח. במקומות מסויימים במרוקו ובארצות צפון אפריקה שהיו בשליטת הנאצים או בעלי בריתם קובצו היהודים לאזורי דמויי גטו.

כיום האזור בו שכן המלאח נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.

המונח בפירושו היהודי נשכח עקב עליית רוב היהודים ממרוקו לארץ ישראל ולצרפת והביטוי האשכנזי "הגטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ בעברית.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מלח''' (מלאח) הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]], והמילה המקבילה בעדת [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]". בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פאס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]), [[מכנאס]], [[רבאט]] וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו הינם מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר [[פז (מרוקו)|פז]] שם היה מצוי מלח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מה"מלח" למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
+'''מלאח''' (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]], והמילה המקבילה בעדת [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]". בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פאס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]), [[מכנאס]], [[רבאט]] וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו הינם מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר [[פז (מרוקו)|פז]] שם היה מצוי מלאח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
-המלח הייתה מוקפת בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלח להגנה.
+המלאח היה מוקף בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.
-ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפו ה[[יהודים]] לגור במלחים ונאסרו לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], וזה הפך את המלח ל[[כלא]] ממשי. המלחים החלו להיות בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] רבה מדי ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלח. במקומות מסויימים במרוקו ובארצות צפון אפריקה שהיו בשליטת ה[[נאצים]] או בעלי בריתם קובצו היהודים לאזורי דמויי גטו.
+ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפה על ה[[יהודים]] לגור במלאח ונאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], וזה הפך את המלח ל[[כלא]] ממשי. המלאחים החלו להיות בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] רבה מדי ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלאח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח. במקומות מסויימים במרוקו ובארצות צפון אפריקה שהיו בשליטת ה[[נאצים]] או בעלי בריתם קובצו היהודים לאזורי דמויי גטו.
-כיום האזור בו שכן ה"מלח" נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.
+כיום האזור בו שכן המלאח נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.
 המונח בפירושו היהודי נשכח עקב [[עלייה|עליית]] רוב היהודים ממרוקו ל[[ארץ ישראל]] ול[[צרפת]] והביטוי האשכנזי "הגטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ ב[[עברית]].