לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון"

החלפות (פתרון, שנים עשר, == שנותיו הראשונות, תוארי ), הסרת קישורים עודפים
(הוספת מקור, הרחבה)
(החלפות (פתרון, שנים עשר, == שנותיו הראשונות, תוארי ), הסרת קישורים עודפים)
 
|יורש העצר=
|בת זוג=[[סופיה, נסיכת פרוסיה]]}}
'''קונסטנטינוס הראשון''' (ב[[יוונית]]: '''Κωνσταντῖνος Α΄ Βασιλεὺς τῶν Ἑλλήνων''', {{כ}}[[2 באוגוסט]] [[1868]], [[אתונה]], [[ממלכת יוון]] – [[11 בינואר]] [[1923]], [[פלרמו]], [[סיציליה]], [[ממלכת איטליה]]) היה [[מלך]] [[ממלכת יוון|יוון]] בשתי תקופות כהונה, האחת בין [[1913]]–[[1917]] והשנייה בין [[1920]]–[[1922]]. קונסטנטינוס היה מנהיג צבאי קודם עלייתו למלוכה וגם במהלך מלוכתו. תקופת שלטונו הייתה אפופה במאבקים, בראש ובראשונה [[יוון במלחמת העולם הראשונה|מעמדה של יוון במלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת יוון–טורקיה]], אשר סופה הביא לסיום ההנהגה של הפוליטיקה היוונית בידי השאיפות לכיבוש [[קונסטנטינופול]]. לנוכח ההפסד הצבאי והתסיסה האזרחית ויתר קונסטנטינוס על המלוכה בפעם השנייה והעביר את הכתר לבנו, [[גאורגיוס השני, מלך היוונים]].
 
==ביוגרפיה==
=== שנותיו הראשונות ===
קונסטנטינוס הראשון נולד ב-[[2 באוגוסט]] [[1868]] ב[[אתונה]], ל[[גאורגיוס הראשון, מלך היוונים]] ול[[אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה]]. הוא היה יורש העצר היווני הראשון שנולד על אדמת יוון מאז [[מלחמת העצמאות של יוון|מלחמת העצמאות שלה]] (שני קודמיו, [[אותון, מלך יוון]] וגאורגיוס הראשון, היו במקורם מבתי אצולה שונים ונבחרו במהלך חייהם לכהן בתור מלכי יוון. בעת נולד הייתה דרישה עממית נרחבת לקרוא לולד בשם קונסטנטינוס, במטרה להדגיש כי הוא למעשה יורשו של [[קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית]] האחרון. לפי אמונת ה[[פולקלור]] מי שישיב את [[קונסטנטינופול]] ליוונים מידי [[האימפריה העות'מאנית]] יקרא קונסטנטינוס. בצעירותו העניק לו אביו את תואר האצולה "דוכס [[ספרטה]]" אשר עורר משבר בין המלוכה לפרלמנט שכן לפי החוקה נאסר להעניק תאריתוארי אצולה נוספים מעבר לקיימים של בני משפחת האצולה.
 
קונסטנטינוס חונך בידי מורים פרטיים אשר החדירו לו, עוד בילדותו, את רעיונות הלאומיות היוונית ובראשם "המגאלי" (בתרגום מילולי: הרעיון הנשגב); אידאולוגיה פוליטית שקראה לאחד את כל היוונים תחת שלטון יוון הריבונית, כולל תושביה היוונים של קונסטנטינופול ו[[אסיה הקטנה]] בכלל שהיו דאז בשליטה עות'מאנית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.greekroyalfamily.gr/en/genealogical-tree/466-king-constantine-i.html|כותרת=המלך קונסטנטינוס הראשון|אתר=משפחת המלוכה היוונית - האתר הרשמי}}</ref>. האוכלוסייה של היוונים מחוץ ליוון באותה העת הייתה פי ארבעארבעה בגודלה מאשר תושבי יוון. קונסטנטינוס נכנס אל האקדמיה הצבאית היוונית בשנת [[1882]] ולאחר שסיים את לימודיו ארבע שנים מאוחר יותר, המשיך את חינוכו הצבאי כאשר פעל בתור נספח צבאי ב[[ברלין]], בירת [[הקיסרות הגרמנית]]. בעודו בגרמניה שירת קונסטנטינוס בשורות המשמר הקיסרי והמשיך באותו הזמן ללמוד כלכלה ופוליטיקה. בשנת [[1890]] שב לאתונה בדרגת [[מייג'ור גנרל]]. במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-19]] היה קונסטנטינוס נשיא המועצה המארגנת של [[המשחקים האולימפיים]] המודרניים הראשונים. על המשחקים פעל קונסטנטינוס ביחד עם [[פייר דה קוברטן]].
=== צעירותו ===
קונסטנטינוס הראשון נולד ב-[[2 באוגוסט]] [[1868]] ב[[אתונה]], ל[[גאורגיוס הראשון, מלך היוונים]] ול[[אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה]]. הוא היה יורש העצר היווני הראשון שנולד על אדמת יוון מאז [[מלחמת העצמאות של יוון|מלחמת העצמאות שלה]] (שני קודמיו, [[אותון, מלך יוון]] וגאורגיוס הראשון, היו במקורם מבתי אצולה שונים ונבחרו במהלך חייהם לכהן בתור מלכי יוון. בעת נולד הייתה דרישה עממית נרחבת לקרוא לולד בשם קונסטנטינוס, במטרה להדגיש כי הוא למעשה יורשו של [[קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית]] האחרון. לפי אמונת ה[[פולקלור]] מי שישיב את [[קונסטנטינופול]] ליוונים מידי [[האימפריה העות'מאנית]] יקרא קונסטנטינוס. בצעירותו העניק לו אביו את תואר האצולה "דוכס [[ספרטה]]" אשר עורר משבר בין המלוכה לפרלמנט שכן לפי החוקה נאסר להעניק תארי אצולה נוספים מעבר לקיימים של בני משפחת האצולה.
 
קונסטנטינוס חונך בידי מורים פרטיים אשר החדירו לו, עוד בילדותו, את רעיונות הלאומיות היוונית ובראשם "המגאלי" (בתרגום מילולי: הרעיון הנשגב); אידאולוגיה פוליטית שקראה לאחד את כל היוונים תחת שלטון יוון הריבונית, כולל תושביה היוונים של קונסטנטינופול ו[[אסיה הקטנה]] בכלל שהיו דאז בשליטה עות'מאנית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.greekroyalfamily.gr/en/genealogical-tree/466-king-constantine-i.html|כותרת=המלך קונסטנטינוס הראשון|אתר=משפחת המלוכה היוונית - האתר הרשמי}}</ref>. האוכלוסייה של היוונים מחוץ ליוון באותה העת הייתה פי ארבע בגודלה מאשר תושבי יוון. קונסטנטינוס נכנס אל האקדמיה הצבאית היוונית בשנת [[1882]] ולאחר שסיים את לימודיו ארבע שנים מאוחר יותר, המשיך את חינוכו הצבאי כאשר פעל בתור נספח צבאי ב[[ברלין]], בירת [[הקיסרות הגרמנית]]. בעודו בגרמניה שירת קונסטנטינוס בשורות המשמר הקיסרי והמשיך באותו הזמן ללמוד כלכלה ופוליטיקה. בשנת [[1890]] שב לאתונה בדרגת [[מייג'ור גנרל]]. במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-19]] היה קונסטנטינוס נשיא המועצה המארגנת של [[המשחקים האולימפיים]] המודרניים הראשונים. על המשחקים פעל קונסטנטינוס ביחד עם [[פייר דה קוברטן]].
 
=== קריירה צבאית ===
המשחקים האולימפיים הראשונים חיזקו את הרגש הלאומי ביוון ובשנה לאחר מכן, לנוכח פרוץ מרד של יוונים נגד השלטון העות'מאני ב[[כרתים]], יוון התערבה צבאית וטענה כי האי נמצא תחת ריבונותה. בהתחשב בעובדה שבעודה העת היה הגנרל היחיד בצבא היווני, קונסטנטינוס פיקד על [[צבא יוון|הצבא היווני]] במהלך [[המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897)]], אשר הוכיחה כי יוון אינה מוכנה למלחמה כוללת נגד העות'מאנים. בעות'מאנים כבשו את [[תסליה]] והיה על יוון לשלם הון עתק בתור [[פיצויי מלחמה]] לעות'מאנים. הממשלה החדשה שלאחר המלחמה הורתה לקונסטנטינוס לפקד על הארגון המחודש של הצבא. קונסטנטינוס עקב אחר מודל המעצמות האירופאיות בארגון המחודש, בעיקר של [[צבא הקיסרות הגרמנית]]. עם הארגון המחודש יצר קונסטנטינוס גרעין צבאי של קצינים הנאמנים לו בצורה אישית. ההנהגה הצבאית של הקצינים הללו עוררה מרות מצידם של הקצינים בדרגות הנמוכות יותר. ההתנגדות הזאת מצד הקצינים בדרגות הנמוכות הובילה אותם להנהיג את ארגון "הליגה הצבאית" שביצעה [[הפיכה צבאית]] נגד הפרלמנט והעלתה לשלטון את [[אלפתריוס וניזלוס]] בתפקיד [[ראש ממשלת יוון]].
 
אחת הטענות המרכזיות של "הליגה הצבאית" נגד ההנהגה הצבאית הייתה כי יש צורך לעצור מינויים של נסיכים לתפקידי מפתח בצבא בטענה כי אלו לוקחים שליטה עצמאית על הצבא. לאחר דיונים פוליטיים והרגעת המאבק הפוליטי, הגיעו שני הצדדים לפשרה כאשר נשמרו תפקידיהם של הנסיכים והמקורבים למשפחת האצולה אך באותו הזמן הם הושמו תחת פיקוח ממשלתי חזק יותר שנועד למנוע הפרות משמעת למיניהן. קונסטנטינוס המשיך לפקד על הצבא היווני ב[[מלחמת הבלקן הראשונה]] וב[[מלחמת הבלקן השנייה|שנייה]], אשר במהלכה כבשו היוונים את [[סלוניקי]] ו[[קוואלה]] והן נותרו בגבולות ממלכתם מתוקף [[הסכם בוקרשט (1913)|הסכם בוקרשט]] אשר חתם את המלחמה. עם זאת, במהלך המלחמות החל הקרע הראשון בין קונסטנטינוס לוניזלוס כאשר קונסטנטינוס תמך במתקפה לעבר [[מקדוניה]] לאיחוד הכוחות עם הכוחות הסרבים אך וניזלוס הורה לו לכבוש את סלוניקי במקום זאת.
 
=== מלך יוון ===
==== כהונה ראשונה ====
{{הפניה לערך מורחב|יוון במלחמת העולם הראשונה}}
גם כן בשנת 1913, המלך גאורגיוס הראשון נרצח בחוצות סלוניקי מספר חודשים בלבד לאחר שהאחרונה סופחה לתוך יוון. עם נפילתו של המלך האחרון מונה קונסטנטינוס למלך יוון השלישי מאז עצמאות הממלכה במקומו של אביו. טבעו של המתנקש בחיי המלך אינו ידוע אם כי ישנה הערכה כי ההתנקשות נעשתה בתמיכת גרמניה, שהעדיפה את קונסטנטינוס תומך הגרמנים על אביו גאורגיוס אשר נהג לצדד עם [[האימפריה הבריטית]] ולשמור עמה על יחסים חמים. עם המשך הפיקוד הצבאי שלו במהלך מלחמת הבלקן השנייה, קונסטנטינוס הועלה להיות הראשון בתולדות יוון בדרגת [[פילדמרשל]]. בין השנים 1912 - 1914, [[מלחמות הבלקן]] הובילו להכפלת אוכלוסייתה של יוון ולחיזוק האידאולוגיה של "המגאלי". ביחד עם הניצחונות הצבאיים, החל קונסטנטינוס לקבל את הכינוי "'''קונסטנטינוס השנייםהשנים עשר'''", בטענה להיותו יורשו של הקיסר הביזנטי האחרון.
 
הוא נטה לתמוך במדיניותה של הקיסרות הגרמנית, אך בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריז על [[מדינה נייטרלית|נייטרליות]]. יוון נשענה עם מסחר עם בריטניה וקונסטנטינוס ידע כי אין ליוון סיכוי נגד בריטניה לנוכח העליונות של [[הצי המלכותי הבריטי]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. אף על פי שברצונו קונסטנטינוס חשק בסיפוח קונסטנטינופול וסביבתה מהעות'מאנים כמו וניזלוס, הוא היה ספקן בנוגע לכניסה לברית "פזיזה" עם מדינות ההסכמה, במיוחד אחת המכוונת כנגד מקורביו הגרמנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.historynet.com/greco-turkish-war-1919-22.htm|כותרת=המלחמה היוונית - טורקית 1919 - 1922|אתר=היסטוריה}}</ref>. עקב המאבק הפנימי הפוליטי בנוגע למלחמה נוצר קרע בין ראש הממשלה לראש המטה הכללי, [[יואניס מטאקסס]]. וניזלוס התפטר מתפקידו בסופו של המשבר ללא כל פיתרוןפתרון. ביוני 1915, לפני שהתקיימו הבחירות, מצבו הבריאותי של המלך קונסטנטינוס הוביל אותו להיעדר מסמכויותיו השלטוניות. המלך קונסטנטינוס לקה ב[[דלקת ריאות]]. הוא היה על ערש דווי ואף קיבל את טקסים אורתודוקסים שקדמו למותו של אדם בידי מנהיגי דת ב[[הכנסייה האורתודוקסית של יוון|כנסייה האורתודוקסית של יוון]]. באורח פלא קונסטנטינוס התאושש ושב לתפקידיו. הפרת הנייטרליות הימית של יוון בידי [[מדינות ההסכמה]], נפילת מספר ממשלות בקצב זמן קצר, בחירת תומכי המלוכה בלבד לפרלמנט והחשבת מפלגות רפובליקניות כלא מותאמות לחוקה לאחר בחירות כלליות, חיזקו את מעמדו בתור תומך אבסולוטיזם מקרב העם היווני והאוכלוסייה הכללית ופיתחו את המוניטין שלו בתור המגן של ריבונות יוונית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://spartacus-educational.com/FWWgreece.htm|כותרת=יוון ומלחמת העולם הראשונה|אתר=חינוך ספרטקוס}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=qaeTv0GzjIc|הכותב=The Great War|כותרת=מבחן מכריע לאחדות - יוון במלחמת העולם הראשונה I המלחמה הגדולה|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=22 באוגוסט 2016}}</ref>.
 
מה שהביא לתחילת ההתנגדות רחבת ההיקף לממשל קונסטנטינוס הייתה אזלת היד שנקט לנוכח כיבוש השטחים שאוכלסו בידי יווניים על ידי צבא [[ממלכת בולגריה]] במהלך קרבות [[החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה|החזית המקדונית]], אזלת יד אשר הובילה לאי שקט ביוון והפגנות המונים. [[אלפתריוס וניזלוס]] ראש הממשלה המפוטר אשר תמך בהצטרפות יוון ל[[מדינות ההסכמה]], חבר ל[[אדמירל]] [[פבלוס קונטוריוטיס]] ול[[גנרל]] [[פנאיוטיס דנגליס]] והם הגיעו לסלוניקי ובה הכריזו על הקמת מדינה עצמאית שכללה את צפון יוון, [[כרתים]] וחלק איי [[הים האגאי]]. היה זה למעשה מרד גלוי במלך שלווה בתנועת כוחות צבא משני הצדדים. מדינות ההסכמה העבירו את תמיכתם למרידה והשטחים תחת המורדים נפלו לשלטון צבאי. לפי דרישת המורדים פיזר קונסטנטינוס את צבא נאמניו אך הקים את יחידות המילואים שהיוו תנועה פוליטית ומיליציה פרו-מלוכנית. בעוד יוון נותרה נייטרלית מבחינה רשמית, כוחות משני צדי המלחמה הפכו אותה לאזור קרב. וניזלוס טען כי בהעברת מבצרים על גבול המדינה לידי כוחות מעצמו המרכז, קונסטנטינוס הפסיק לשמור על ריבונותה של יוון. עם הקמתה של ממשלה זמנית בסלוניקי בהנהגת הכוחות המורדים הנתמכים בידי מדינות ההסכמה, יוון נחצתה בפועל לשתי מדינות נפרדות והוטל אוליטימטום על קונסטנטינוס להתפטר מתפקידו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.firstworldwar.com/source/greece_jonnart1.htm|כותרת=מסמכים רבי חשיבות - אולטימטום מדינות ההסכמה הדורש כניעתו של המלך קונסטנטינוס הראשון, 11 ביוני 1917|אתר=מלחמת העולם הראשונה}}</ref>. ב-[[11 ביוני]] [[1917]], כשסכנת [[מלחמת אזרחים]] מרחפת מעל ממלכתו החליט קונסטנטינוס הראשון לוותר על המלוכה וגלה ל[[שווייץ]] הנייטרלית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.firstworldwar.com/bio/constantine.htm|כותרת=מי הוא מי? - קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון|אתר=מלחמת העולם הראשונה}}</ref>.
האוכלוסייה היוונית בשטחים שנכבשו מחדש בידי הטורקים סבלה פרעות ממושכות (במהלך מלחמת העולם הראשונה אף ביצעו הכוחות העות'מאנים בהוראת ממשלתם את [[רצח העם היווני-פונטי]]), מה שהוביל לתסיסה פנימית חריפה ביוון בעוד רבים האשימו את קונסטנטינוס בתור האחראי הראשי לאסון הצבאי. ב-[[11 בספטמבר]] [[1922]] פרצה [[הפיכה צבאית]] בממלכה וב-[[22 בספטמבר]] ויתר קונסטנטינוס הראשון על כסאו, [[גלות|גלה]] לממלכת איטליה ושם הלך לעולמו חודשים ספורים מאוחר יותר לאחר שלקה בהתקף לב נוסף. בנו הבכור של קונסטנטינוס הראשון, [[גאורגיוס השני, מלך היוונים|גאורגיוס השני]], הומלך תחתיו ב-27 בספטמבר, חמישה ימים לאחר שקונסטנטינוס ויתר על הכתר. בהמשך, אולצו היוונים לחתום על [[שביתת הנשק של מודניה]] אשר עקרונותיה הוכללו ב[[הסכם לוזאן]] אשר במסגרתו בוצע ניסיון לפתור את בעיית המיעוטים בשתי המדינות בעזרת [[חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה]].
 
מורשתו של קונסטנטינוס הראשון נתונה לוויכוח. מחד היה מצביא עדיף מאשר מדינאי ובחלק נרחב מחייו נראה כאגדה חייה ונושמת בידי תומכי המלחמה אך מאידך מדיניותו במלחמת העולם הראשונה כמעט הביאה את יוון אל תוך מלחמת אזרחים. דמותו ההיסטורית כיום נחשבת לשנויה במחלוקת. ידוע כי קונסטנטינוס הראשון תמך ב[[אבסולוטיזם פוליטי]], והאמין בעדיפות הממשל המלוכני על הדמוקרטיה כמו גם בירושתו השמיימית לכתר יוון והוא היה אדם קשה עורף.
 
==משפחתו==
בשנת [[1889]] התחתן קונסטנטינוס עם [[סופיה, נסיכת פרוסיה]], בתם של [[פרידריך השלישי, קיסר גרמניה]] ו[[ויקטוריה, הנסיכה המלכותית]], ואחותו של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], ממנה נולדו לו 6 ילדים:
* [[גאורגיוס השני, מלך היוונים]] ([[1890]]–[[1947]]) - ירש את אביו על כס המלוכה כ"גאורגיוס השני". נישא ל[[אליסאבטה, נסיכת רומניה]], בתו של [[פרדיננד הראשון, מלך רומניה]]
* [[אלכסנדר הראשון, מלך היוונים]] ([[1893]]–[[1920]]) - עלה לשלטון כ"אלכסנדר הראשון" לאחר מהפכה צבאית שהפילה את אביו מהשלטון והגלתה אותו יחד עם בנו הבכור, גאורגיוס.
* [[אלנה, נסיכת יוון ודנמרק]] ([[1896]]–[[1982]]) - נישאה ל[[קרול השני, מלך רומניה]]. לאחר מותה קיבלה מ[[יד ושם]] את התואר [[חסידת אומות העולם]] על פועלה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] להצלת [[יהודי רומניה]].
* [[פאולוס, מלך היוונים]] ([[1901]]–[[1964]]) - ירש את אחיו הבכור, שמת ללא ילדים, על כס המלוכה. נישא לבת דודתו [[פרדריקה, נסיכת הנובר]], נכדתו של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]].