רוזמרין רפואי – הבדלי גרסאות

מרווה רוזמרינית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שפתניים
סוג:	מרווה
מין:	מרווה רוזמרינית
שם מדעי
	Salvia Rosmarinus; ‏Spenner, 1835

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:43, 31 במאי 2021

רוזמרין רפואי (שם מדעי: Salvia Rosmarinus) הוא שיח רב-שנתי ירוק-עד ליאם (נזלת) בן יוחאי הוא ילד חרא שלא מבין מהחיים שלא עם תפגשו איתו תגידו איפה הצוק הקרוב ותומרו ששם יש ממחטה

מקור השם

על פי הסברה, שם הצמח מקורו במילים הלטיניות Ros (טל) ו- Marinus (ים), בשל פרחיו התכולים המזכירים את הים, או בשל העובדה שלעיתים קרובות הוא גדל ליד הים. אגדה נוצרית מספרת שבעת בריחתה התרעננה מרים אם ישו בצמח, ופרחיו הלבנים הפכו למחרת לתכולים, ומכאן שמו "ורד" (Rose) "מרים" (Mary).

שימושי הצמח

בבישול מוסיפים את ענפי הרוזמרין כתבלין לתבשילים רבים. במטבח הצרפתי הוא משמש אחד המרכיבים בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס. במספר ארצות באירופה משרים ענפי רוזמרין ביין אדום ליצירת יין רוזמרין. בעבר השתמשו בתכונות האנטי-בקטריליות של הצמח לשימור בשר לאחר שעיסו אותו ברוזמרין.

במסורות עממיות מסמל הרוזמרין זיכרון ונאמנות ונחשב למסייע בגירוש שדים. לכן נהגו בימי הביניים להניח ענפי רוזמרין בין המצעים כדי לגרש חלומות רעים ותלו אותו בספריות לשם סילוק מזיקים. במלחמת העולם השנייה נתלו ענפי רוזמרין בבתי חולים כחומר מחטא.

לפי כתבי הרמב"ם נחשב הרוזמרין ל"מטאטא גן עדן".

הצמח מכיל את הפנולים חומצה קרנוסולית (Carnosol) וחומצה קרנוסית (Carnosic) שהן חומרים נוגדי חמצון. לשמן האתרי המופק מהצמח שימושים בתעשיות התמרוקים והתרופות. שמן רוזמרין טהור בריכוז 0.6 אחוז מתקבל מאידוי ראשי הפרחים והעלים. מאידוי כל הצמח מתקבל שמן באיכות פחותה. מרכיביו העיקריים של שמן זה הם צינאול (Cineole), קאמפור (Camphor) ובורנאול (Borneol). השמן משמש בתעשיית התמרוקים בסבונים, בדאודורנטים ובתכשירים לשיער, בשל היותו דוחה כינים. ניתן גם ליצור שמן לעיסוי על ידי שריית נצרי רוזמרין בשמן צמחי למשך שבוע.

ברפואה העממית משתמשים בצמח מושרה במי אמבט כנגד תשישות, מיובש כאבקה לעצירת דימום בזרייה על המקום או לשתייה בחליטת הנצרים, הפרחים והעלים. יש המאמינים שהצמח יעיל לטיפול בכאבי ראש, במיגרנה, בתשישות כללית, בחולשה של מחזור הדם, ובבעיות עיכול הקשורות להפרעות רגשיות. כמו כן, משמש הצמח גם להרחקת נמלים.^[1]

תמונות

צולם בקדומים. הקשה על התמונה לשם הגדלתה מאפשרת להתבונן בדבורים האוספות את צוף הפרחים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוזמרין רפואי בוויקישיתוף

רוזמרין רפואי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

רוזמרין רפואי, באתר NCBI (באנגלית)
רוזמרין רפואי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
רוזמרין רפואי, באתר Tropicos (באנגלית)
רוזמרין רפואי, באתר GBIF (באנגלית)
רוזמרין רפואי, באתר IPNI (באנגלית)
רוזמרין Rosmarinus officinalis Rosemary - הסבר על שימוש רפואי
רוזמרין רפואי - מידע מפורט על חלקים ושימושים רפואיים

הערות שוליים

^ המדריך השלם להרחקת נמלים בשיטות טבעיות (פחות או יותר)

[1] המדריך השלם להרחקת נמלים בשיטות טבעיות (פחות או יותר)

[1]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 [[קובץ:Rosmarinus officinalis MHNT.BOT.2008.1.19.jpg|ממוזער|'' salvia Rosmarinus '']]
+'''רוזמרין רפואי''' ([[שם מדעי]]: ''Salvia Rosmarinus'') הוא [[שיח]] [[רב-שנתי]] [[ירוק-עד]] ליאם (נזלת) בן יוחאי הוא ילד חרא שלא מבין מהחיים שלא עם תפגשו איתו תגידו איפה הצוק הקרוב ותומרו ששם יש ממחטה
-'''רוזמרין רפואי''' ([[שם מדעי]]: ''Salvia Rosmarinus'') הוא [[שיח]] [[רב-שנתי]] [[ירוק-עד]] בעל פרחים תכולים. גבעוליו מוציאים ענפים עמוסים בעלים מחטניים, ששוליהם מקופלים לאחור וצבעם [[ירוק]] כהה בצדם העליון ו[[אפור]] בצדם התחתון. מרבים את הצמח מחלוקת שורשיהם של צמחים מפותחים, מי[[יחור]]ים הנלקחים מצמיחה חדשה ומושרשים או מזרעים. הצמח נפוץ ביותר כצמח נוי בישראל, בין השאר בשל עמידותו הגבוהה ליובש ול[[זיהום אוויר]]. צמח הרוזמרין סווג מחדש כמין בסוג מרווה, כאשר כעת מכונה המין "מרווה רוזמרינית", אך השימוש בשם רוזמרין הוא הנפוץ והמקובל.
 == מקור השם ==