סטמפניו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ הוספת מקור, קישורים פנימיים
שורה 42: שורה 42:
הרומן תורגם על ידי [[יצחק דב ברקוביץ]] וב-[[1997]] הופיע תרגום עדכני יותר של [[אריה אהרוני]].
הרומן תורגם על ידי [[יצחק דב ברקוביץ]] וב-[[1997]] הופיע תרגום עדכני יותר של [[אריה אהרוני]].


סטמפניו הועלה בתיאטרון [[הבימה]] ב-[[1972]] בעיבודו ובבימוי של [[שמואל בונים]] עם מוזיקה של [[דובי זלצר]]. בתפקידים הראשיים שיחקו [[נסים עזיקרי]] בתפקיד סטמפניו ו[[לבנה פינקלשטיין]] בתפקיד רוחל'ה. ההצגה הועלתה 37 פעם בלבד.
סטמפניו הועלה בתיאטרון [[הבימה]] ב-[[1972]] בעיבודו ובבימוי של [[שמואל בונים]] עם מוזיקה של [[דובי זלצר]]. בתפקידים הראשיים שיחקו [[נסים עזיקרי]] בתפקיד סטמפניו ו[[לבנה פינקלשטיין]] בתפקיד רוחל'ה{{הערה|{{מעריב|שרגא הר-גיל|כנר יהודי ואשת־איש|19720127|163}}}}. ההצגה הועלתה 37 פעם בלבד{{מקור}}.


בשנת [[1989]] הוקרן ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] סרט בשם "סטמפניו", בבימויו של [[דן וולמן]], ובכיכובם של אביטל קורמן, [[עמוס שוב]], טל קרסלניק ו[[רות פרחי]]{{הערה|{{אישים|סטמפניו (1989)|סטמפניו}}}}.
בשנת [[1989]] הוקרן ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] סרט בשם "סטמפניו", בבימויו של [[דן וולמן]], ובכיכובם של אביטל קורמן, [[עמוס שוב]], טל קרסלניק ו[[רות פרחי]]{{הערה|{{חדשות|רונית אנטלר|טלוויזיה . רוממה|19890714|180}}}}.


[[התיאטרון הקאמרי]] העלה את ההצגה ב-[[2012]] בצורת עיבוד חפשי לרומן על ידי [[עדנה מזי"א]] ובבימויה (בשיתוף [[יחזקאל לזרוב]] שיצר גם את ה[[כוריאוגרפיה]] למחזה). בתפקידים הראשיים השתתפו יחזקאל לזרוב בתפקיד סטמפניו ו[[רונה לי שמעון]] בתפקיד רוחל'ה.
[[התיאטרון הקאמרי]] העלה את ההצגה ב-[[2012]] בצורת עיבוד חפשי לרומן על ידי [[עדנה מזי"א]] ובבימויה (בשיתוף [[יחזקאל לזרוב]] שיצר גם את ה[[כוריאוגרפיה]] למחזה). בתפקידים הראשיים השתתפו יחזקאל לזרוב בתפקיד סטמפניו ו[[רונה לי שמעון]] בתפקיד רוחל'ה{{הערה|{{הארץ|יאשה קריגר, [[עכבר העיר]]|סטמפניו: כשהשטייטל פוגש את דור האייפון|1.3292368|27 ביוני 2012}}}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 57: שורה 57:
*{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"סטמפניו" על הבמה: קטן מסך חלקיו|4248941|1 ביולי 2012}}
*{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"סטמפניו" על הבמה: קטן מסך חלקיו|4248941|1 ביולי 2012}}
*{{כלכליסט|מאיה נחום שחל|ביקורת: הצגה - "סטמפניו"|3576134|4 ביולי 2012}}
*{{כלכליסט|מאיה נחום שחל|ביקורת: הצגה - "סטמפניו"|3576134|4 ביולי 2012}}

==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־18:26, 3 ביוני 2021

סטמפניו
סטעמפעניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
מידע כללי
מאת שלום עליכם
שפת המקור יידיש
תורגם לשפות עברית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספריית פועלים+ספרי חמד
תאריך הוצאה 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 80
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001323965, 001323966, 001732117
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ההצגה סטמפניו בתיאטרון יידיש בווילנה, 1928

סטֶמפֶּניוּיידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.

שלום עליכם כתב אותו ב-1888 ושלח אותו בצירוף מכתב למנדלי מוכר ספרים אותו העריץ. הוא מודיע לו שזה הרומן היהודי הראשון שלו והוא שונה מהרומנים של עמים אחרים בכך שהוא מתאר את החיים היהודים השונים בתנאים, מנהגים והרגלים משאר אומות העולם.

הרומן מסתמך על דמותו של הכליזמר יוסל'ה דרזנר (18221879) שסיפורים רבים סופרו עליו בקשר לנגינתו המהפנטת ויכולתו לכבוש את ליבן של נשים חסודות, בתולות ונשואות.

לפי שלום עליכם, כוונתו הייתה ליצור ברומן שלושה טיפוסים או גיבורים ראשיים: סטמפניו וכינורו, רוחל'ה-בת ישראל תמימה המתאהבת בו ופריידל-אשתו התגרנית של סטמפניו.

  • סטמפניו - בן ממשיך לשושלת כליזמרים מהכפר סטמפני, שסבו הכיר אישית את הכנר הגדול פגניני. בגיל חמש עשרה עזב את הבית והקים להקה (קאפעליע) שנסעה וניגנה בחתונות ובחגיגות בערים ובעיירות ושימעה יצא למרחוק בעיקר בגלל נגינתו של סטמפניו. נשים חסודות נמשכו אליו בזכות נגינתו ולשונו החלקלקה וכמעט בכל מקום השאיר אחריו אהבות אומללות עד שנתקל בפריידל.
  • פריידל - "אשה קוזק". סטמפניו חתם לה על תנאי אירוסים והבטיח לה לחזור לאחר שבועיים. היא לא ויתרה, מצאה אותו באחת העיירות והכריחה אותו להתחתן אתה. את הכסף שהוא מרוויח היא אוגרת אצלה, פותחת בנק פרטי להלוואות וסוחרת בתכשיטי אלמוגים.
  • רוחל'ה - נישאה בשידוך למוישה-מנדל, בנם היחיד של אייזיק-נפתלי ודְבוֹסי-מלכה. ממש בור שומן, חלום שנתממש. בעלה מבלה את רוב זמנו בישיבה ואינו מתייחס אליה. אין פלא לפיכך שהיא נופלת בקסמו של סטמפניו.

שלום עליכם לא מקצין את הרומן. לאחר שרוחל'ה נפגשת באופן אסור עם סטמפניו ועומדת ליפול ברשתו היא רואה בדמיונה את חברתה חיה-אטל שארוסה בניומין זנח אותה ונישא לאחרת. רוחל'ה בורחת לבעלה ומשכנעת אותו להפסיק לגור עם הוריו. הזוג עובר ליהופץ (קייב) שם הם מתחילים חיים חדשים ונולד להם בן.

הרומן תורגם על ידי יצחק דב ברקוביץ וב-1997 הופיע תרגום עדכני יותר של אריה אהרוני.

סטמפניו הועלה בתיאטרון הבימה ב-1972 בעיבודו ובבימוי של שמואל בונים עם מוזיקה של דובי זלצר. בתפקידים הראשיים שיחקו נסים עזיקרי בתפקיד סטמפניו ולבנה פינקלשטיין בתפקיד רוחל'ה[1]. ההצגה הועלתה 37 פעם בלבד[דרוש מקור].

בשנת 1989 הוקרן בערוץ הראשון סרט בשם "סטמפניו", בבימויו של דן וולמן, ובכיכובם של אביטל קורמן, עמוס שוב, טל קרסלניק ורות פרחי[2].

התיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה ב-2012 בצורת עיבוד חפשי לרומן על ידי עדנה מזי"א ובבימויה (בשיתוף יחזקאל לזרוב שיצר גם את הכוריאוגרפיה למחזה). בתפקידים הראשיים השתתפו יחזקאל לזרוב בתפקיד סטמפניו ורונה לי שמעון בתפקיד רוחל'ה[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים