אצל חמדת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
===חמדת===
===חמדת===
לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:
לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:
* חמדת הוא שמו של בנו של [[ש"י עגנון]], ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו, שאשתו של עגנון הגתה.
* חמדת הוא כינויו של בנו של [[ש"י עגנון]], ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו, שאשתו של עגנון הגתה.
* בתו של עגנון, הסופרת [[אמונה ירון]] כתבה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|מתוך תפילת עמידה של שבת}}, ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור [[דב סדן]] העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי [[אליעזר רוקח]]{{הערה|דוד גלעדי, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1950/12/15/01/article/36/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 עוד פנינה של ש"י עגנון], [[מעריב]], ⁨⁨מעריב⁩⁩, 15 דצמבר 1950}}.
* בתו של עגנון, הסופרת [[אמונה ירון]] כתבה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|מתוך תפילת עמידה של שבת}}, ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור [[דב סדן]] העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי [[אליעזר רוקח]]{{הערה|דוד גלעדי, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1950/12/15/01/article/36/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 עוד פנינה של ש"י עגנון], [[מעריב]], ⁨⁨מעריב⁩⁩, 15 דצמבר 1950}}.



גרסה מ־15:19, 5 באוגוסט 2021

אצל חמדת הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בערב יום הכיפורים בעיר יאס ובחמדת, שליח הציבור של בית הכנסת. הסיפור נדפס לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג.

תקציר העלילה

הסיפור עוסק ביהודי תושב וואסלוי שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר יאס לשמוע את שליח הציבור חמדת בתפילות יום הכיפורים. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב במספרה, וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת למקווה, לבית המדרש ולארוחה מפסקת. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת תפילת ערבית, והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה לעם ישראל.

פרשנות

חמדת

לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:

  • חמדת הוא כינויו של בנו של ש"י עגנון, ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו, שאשתו של עגנון הגתה.
  • בתו של עגנון, הסופרת אמונה ירון כתבה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"[1], ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור דב סדן העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי אליעזר רוקח[2].

הערות שוליים

  1. ^ מתוך תפילת עמידה של שבת
  2. ^ דוד גלעדי, עוד פנינה של ש"י עגנון, מעריב, ⁨⁨מעריב⁩⁩, 15 דצמבר 1950