אצל חמדת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:37, 6 באוגוסט 2021

אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן נדפס בכרך סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן בשנת תשי"א(1950). הסיפור עוסק בערב יום הכיפורים בעיר יאס ובחמדת, שליח הציבור של בית הכנסת.

תקציר העלילה

הסיפור עוסק בנער יהודי תושב וואסלוי שברומניה, שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר יאס לשמוע את שליח הציבור חמדת בתפילות יום הכיפורים. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב במספרה, וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת למקווה, לבית המדרש, לחלוקת לקח ולארוחה מפסקת. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת תפילת ערבית, והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה לעם ישראל.

פרשנות

חמדת

לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:

שמו של בנו של עגנון היה שלום מרדכי, אך אשתו קראו לו "חמדת"^[1]^[2], ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו.
בתו של עגנון, הסופרת אמונה ירון סיפרה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"^[3], ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור דב סדן העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי אליעזר רוקח^[4].

קישורים חיצוניים

דוד גלעדי, עוד פנינה של ש"י עגנון, מעריב, 15 דצמבר 1950
לאה גולדברג, על המשהו, עיתון על המשמר, ט' בתשרי תש"ד, באתר בית עגנון

הערות שוליים

^ עופר אדרת בנו של הסופר ש"י עגנון, חמדת, מת בירושלים בגיל 94, 26 בפברואר 2017, באתר הארץ
^ ש"י עגנון, אסתרליין יקירתי, הוצאת שוקן תשמ"ג עמוד ה'
^ מתוך תפילת עמידה של שבת
^ עקביא צימרמן, מקורות לסיפור "אצל חמדת" באתר בית עגנון

[1] עופר אדרת בנו של הסופר ש"י עגנון, חמדת, מת בירושלים בגיל 94, 26 בפברואר 2017, באתר הארץ

[2] ש"י עגנון, אסתרליין יקירתי, הוצאת שוקן תשמ"ג עמוד ה'

[3] מתוך תפילת עמידה של שבת

[4] עקביא צימרמן, מקורות לסיפור "אצל חמדת" באתר בית עגנון

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אצל חמדת''' הוא [[סיפור קצר]] בן אחד עשר פרקים מאת [[ש"י עגנון]] הנדפס לראשונה בלוח הארץ בעיתון [[הארץ]] בשנת [[ה'תש"ג]], וכיום נדפס בכרך '''[[סמוך ונראה]]'''. הסיפור עוסק ב[[ערב יום הכיפורים]] בעיר [[יאשי|יאס]] ובחמדת, [[שליח ציבור|שליח הציבור]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]].
+'''אצל חמדת''' הוא [[סיפור קצר]] בן אחד עשר פרקים מאת [[ש"י עגנון]] שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון [[הארץ]] בשנת [[ה'תש"ג]], ולאחר מכן נדפס בכרך '''[[סמוך ונראה]]''' שהופיע ב[[הוצאת שוקן]] בשנת [[תשי"א]]([[1950]]). הסיפור עוסק ב[[ערב יום הכיפורים]] בעיר [[יאשי|יאס]] ובחמדת, [[שליח ציבור|שליח הציבור]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]].
 ==תקציר העלילה==
-הסיפור עוסק בנער יהודי תושב [[וסלוי|וואסלוי]] שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר [[יאשי|יאס]] לשמוע את [[שליח ציבור|שליח הציבור]] חמדת בתפילות [[יום הכיפורים]]. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב ב[[מספרה]], וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת ל[[מקווה]], ל[[בית מדרש|בית המדרש]], ל[[ערב יום הכיפורים#חלוקת 'לקח'|חלוקת לקח]] ול[[ארוחה מפסקת]]. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת [[תפילת ערבית]], והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה ל[[עם ישראל]].
+הסיפור עוסק בנער יהודי תושב [[וסלוי|וואסלוי]] שב[[רומניה]], שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר [[יאשי|יאס]] לשמוע את [[שליח ציבור|שליח הציבור]] חמדת בתפילות [[יום הכיפורים]]. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב ב[[מספרה]], וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת ל[[מקווה]], ל[[בית מדרש|בית המדרש]], ל[[ערב יום הכיפורים#חלוקת 'לקח'|חלוקת לקח]] ול[[ארוחה מפסקת]]. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת [[תפילת ערבית]], והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה ל[[עם ישראל]].
 ==פרשנות==
 ===חמדת===
 לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:
-* שמו של בנו של עגנון היה שלום מרדכי, אך אשתו קראו לו "חמדת"{{הערה|[[עופר אדרת]] [https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3884398 בנו של הסופר ש"י עגנון, חמדת, מת בירושלים בגיל 94], 26 בפברואר 2017, באתר [[הארץ]]}}{{הערה|ש"י עגנון, [[אסתרליין יקירתי]], [[הוצאת שוקן]] תשמ"ג עמוד ה'}}, ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו.
+* שמו של בנו של עגנון היה שלום מרדכי, אך אשתו קראו לו "חמדת"{{הערה|[[עופר אדרת]][https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3884398 בנו של הסופר ש"י עגנון, חמדת, מת בירושלים בגיל 94], 26 בפברואר 2017, באתר [[הארץ]]}}{{הערה|ש"י עגנון, [[אסתרליין יקירתי]], [[הוצאת שוקן]] תשמ"ג עמוד ה'}}, ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו.
 * בתו של עגנון, הסופרת [[אמונה ירון]] סיפרה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|מתוך תפילת עמידה של שבת}}, ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור [[דב סדן]] העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי [[אליעזר רוקח]]{{הערה| עקביא צימרמן, [https://agnonhouse.org.il//article/מקורות-לסיפור-אצל-חמדת/ מקורות לסיפור "אצל חמדת"] באתר בית עגנון}}.