לא אד"ו ראש

לא אָד"וּ ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

על פי כלל זה, כאשר מולד הירח הממוצע חל בימים אלה, א' בתשרי יחול למחרת.

מטרת הכלל

על פי המסורת, דחייה זו נועדה לעקוף מספר בעיות הנובעות מההלכה:

• הסיבות להימנעות מיום ד' ומיום ו': אם קובעים את ראש השנה ביום ד' או ביום ו', יום הכיפורים אשר מתחיל תשעה ימים אחר כך, יהיה ביום שישי, או ביום ראשון, שני ימים הצמודים לשבת (אחד לפני השבת ואחד אחריה). נוצרות שתי בעיות כשיום הכיפורים צמוד לשבת:
  • לא ייוותרו ירקות טריים לאכילה בתום צמד הימים שבת ויום הכיפורים, מפני שהם נלקטו יומיים קודם. (בחגים אחרים מותר לבשל ביום החג, אך לא ביום הכיפורים).
  • אדם שנפטר ביום הראשון מתוך צמד הימים יום הכיפורים ושבת, לא יוכל להיקבר במשך יומיים, דבר הנחשב 'חילול כבוד המת'.
• הסיבה להימנעות מיום א': קיים איסור הלכתי לקיים את מנהג חביטת הערבות כשהושענא רבה חל בשבת, ועל מנת למנוע ביטול של מנהג זה, דאגו שהושענא רבה לא יחול בשבת.

יש הסבורים שגם בזמן שנהגו לקדש את החודש על פי הראייה, בית הדין היה משתדל למנוע מצב בו ראש השנה חל בימים רביעי ושישי, וקביעת הכלל בלוח המחושב רק קיבעה נוהג קדום זה והוסיפה עליו את הדחיה מיום ראשון.

שיטת הרמב"ם

לפי הרמב"ם 'לא אד"ו' נובע משיקולים אסטרונומיים, על מנת לדייק ככל האפשר לפי זמן מולד הלבנה האמיתי (משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק ז', הלכה ח'). הראב"ד התנגד לדעה זו (הלכות קידוש החודש, פרק ז, הלכה ח), וחכמים נוספים הביעו הסתייגות ממנה, משום שלא ברור כיצד דחיות אלו תורמות להתאמה האמורה. הלבוש תירץ שעצם הסיבה לדחיות היא כדי לתאם את ראשי החודשים עם ראיית הירח והסיבות לבחירת ימים אלו הן הסיבות שהוזכרו לעיל (לבוש אדר היקר על הרמב"ם שם).

הצעה נוספת

החוקרת רחל אליאור סבורה שבמקור הכוונה של 'לא אד"ו ראש' הייתה להימנע משלושה הימים החשובים לבייתוסים ולצדוקים, אשר הקפידו על שלושה ימים אלו לסירוגין לראשי חודשים, ובפרט על יום ד' ל'ראש השנה' בראש חודש ניסן, ולראש חודש תשרי, וביום א' ליום הנפת העומר (בכ"ו בניסן), לחג השבועות (בט"ו בסיוון) ולראש חודש סיון. על פי לוח השנה במגילות קומראן, המועדים נקבעו ליום קבוע בשבוע שאינו שבת. לדוגמה: יום הזיכרון (הקרוי בפינו כיום 'ראש השנה') וחג הפסח היו תמיד ביום ד', ויום כיפור תמיד ביום ו'.

אטימולוגיה

שם הכלל "לא אד"ו ראש" איננו אקראי לגמרי. מקור הביטוי מופיע בספר עזרא: ”וַאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ”.^{[דרושה הבהרה]} אם כי אין ביניהם כל קשר נראה לעין במשמעות התוכן.

לא בד"ו פסח

כנגזר מכלל זה, מתקבל כלל נוסף - "לא בד"ו פסח" שמשמעו - יום ראשון של פסח לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי, שכן מספר הימים מפסח עד ראש השנה הוא קבוע - 163 ימים, שהם 23 שבועות ועוד יומיים.

כתוצאה מכך, מופע של חג הפסח ביום ראשון הוא אירוע נדיר יחסית, החל רק ב-11.5% מהשנים. כאשר פסח חל ביום ראשון, ראש השנה הבא יחול ביום שלישי. כאשר ראש השנה אמור לחול בימים א' ד' או ו', נדחה ראש השנה ליום הבא, מה שגורם לכפל מופעים בימים ב', ה' וז' לעומת יום ג', שאליו כמעט ואין דחיות. בצירוף שאר הדחיות תדירות המופעים היא כדלהלן (האות הראשונה לפסח והשנייה לראש השנה):

ג' - ה' = 31.9%

ה' - ז' = 28.6% (בדיוק שתי שביעיות)

ז' - ב' = 28.0%

א' - ג' = 11.5%

השנה הבאה בה יחול חג הפסח ביום ראשון תהיה ה'תשפ"ה.

לעומת זאת, ביהדות הקראית לא משתמשים בכללים אלו לקביעת ראשי החודשים, אלא מקיימים את ראשי החודשים בראיית הירח, ואין כל מניעה לקיים את החגים בימים אלו.

הכללת כללים אלו לימים נוספים בשנה

כתוצאה מזה ש'לא אד"ו' חל על יום א' תשרי, נובעים כללים נוספים לגבי הימים שלפניו:

• לגבי יום לפני ראש השנה - כט' אלול חל הכלל 'לא גה"ז',
• ולגבי כח' אלול חל הכלל 'לא בד"ו'.

וכן הלאה:

• לגבי כז' אלול 'לא אג"ה'
• לגבי כו' אלול 'לא בד"ז'
• לגבי כה' אלול 'לא אג"ו'
• לגבי כד' אלול 'לא בה"ז'
• ולגבי כג' אלול שוב חוזר הכלל: 'לא אד"ו'.

וכך אפשר לחשב אחורה (במחזוריות של שבעה ימים), באיזה יום לא יחול כל תאריך עברי בשנה עד א' ניסן. ואם נפצל את החישוב לשנה פשוטה ומעוברת נוכל לחשב אחורה אף עד א' טבת. (אי אפשר לחשב יותר אחורה כי חודשים חשוון וכסלו לפעמים בעלי 30 יום ולפעמים בעלי 29 יום). וכן אפשר לחשב קדימה מא' תשרי, עד כט' חשון.

סוגי השנים הנגזרות מהכלל

כנגזר מ"לא אד"ו ראש", ומכלל השנים המעוברות (גו"ח אדז"ט), מתקיימים בלוח העברי 14 סוגי שנים אפשריים: כל סוג מסומן בשלוש אותיות, שהראשונה בהן מייצגת את היום בו חל ראש השנה, והשלישית את היום בו חל היום הראשון של פסח. האות האמצעית מסמלת את מספר הימים באותה שנה (ח=חסרה=353/383 ימים, כ=כסדרה=354/384 ימים, ש=שלמה=355/385 ימים).

סימן אתב"ש למועדי החגים

לפי סימן זה, הבנוי על צירופי כתב אתב"ש:

א"ת -תשעה באב יחול ביום שחל בו א' של פסח

ב"ש - שבועות יחול ביום שחל בו ב' של פסח

ג"ר - ראש השנה יחול ביום שחל בו ג' של פסח

ד"ק - קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל, כ"ג בתשרי) תחול ביום שחל בו ד' של פסח

ה"צ - צום כיפור יחול ביום שחל בו ה' של פסח

ו"פ - פורים (שלפני פסח) חל ביום שחל בו ו' של פסח

ז"ע - עצמאות יחול ביום שחל בו ז' של פסח. הסימן מתייחס לה' באייר ולא למועדו של יום העצמאות בפועל (המתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת).

ראו גם

• ערב פסח שחל בשבת