אלכס מורגן – הבדלי גרסאות
תוספת הזכייה בנעל הכסף ב-2019 |
הכובען המטורף (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{קפטניות הנבחרת הזוכה במונדיאל}} |
|||
{{נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים במונדיאל 2011}} |
{{נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים במונדיאל 2011}} |
||
{{נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים במונדיאל 2015}} |
{{נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים במונדיאל 2015}} |
||
גרסה מ־10:18, 14 בספטמבר 2021
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| מורגן במדי נבחרת ארצות הברית במאי 2019 | |||||||||||||||||||||||||||||
| מידע אישי | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 ביולי 1989 (בת 34) סן דימאס, ארצות הברית  | ||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.7 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||
| עמדה | חלוצה | ||||||||||||||||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקנית | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||
אלכסנדרה "אלכס" פטריסיה מורגן קאראסקו (אנגלית: Alex Morgan; נולדה ב-2 ביולי 1989) היא כדורגלנית אמריקאית המשחקת כחלוצה בקבוצת הנשים של אורלנדו פְּרַיְיד (אנ')[1]. כחברה בנבחרת הכדורגל של ארצות הברית, זכתה פעמיים בגביע העולם (קנדה 2015 וצרפת 2019), במדליית זהב אולימפית (לונדון 2012) ובמקום שני בגביע העולם (גרמניה 2011). מורגן נחשבת לכדורגלנית הפופולרית ביותר בארצות הברית ובעולם, וידועה גם בזכות חוזי הפרסום הרבים שיש לה עם נייקי וקוקה-קולה ובעקבות ראיון איתה שפורסם ע"י פיפ"א באליפות העולם בשנת 2015, ואשר המראיינת התייחסה בו למראה החיצוני שלה[2]. כל אלו, בנוסף למשכורת הגבוהה שהיא מקבלת בקבוצתה, הופכים את מורגן לכדורגלנית בעלת השכר הגבוה ביותר בעולם.[3][4]
ביוגרפיה
אלכס מורגן נולדה ביולי 1989 בסאן דימאס (אנ'), קליפורניה, כבת הצעירה מבין שלושת הילדים של פמלה ומייקל מורגן.
כשהייתה בת 14, החלה לשחק כדורגל בפעם הראשונה והצטרפה לקבוצת הילדות של אזור מגוריה. כשהייתה בתיכון, היא נבחרה להרכב התיכונים של ה"אול-אמריקן" ואף הייתה חלק מתוכנית הפיתוח האולימפית (ODP) של קליפורניה.
בשנת 2007 היא החלה ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ומיד הצטרפה לקבוצת הכדורגל שלה. בכל ארבע שנותיה בברקלי, הובילה מורגן את הקבוצה בכמות השערים ואף הגיעה איתה לארבעה טורנירי NCAA. בשנה השלישית של הלימודים, היא הייתה מועמדת לפרס הרמן, המוענק לכדורגלן ולכדורגלנית המצטיינים של ליגת הקולג'ים. את התואר הראשון שלה בכלכלה פוליטית היא סיימה סמסטר אחד מוקדם יותר, כשלזכותה 45 שערים במדי קבוצת האוניברסיטה.
מועדונים
ב-14 בינואר 2011, נבחרה מורגן כבחירה הראשונה של דראפט ה-WPS על ידי קבוצת ווסטרן ניו יורק פלאש. כבר במשחק הבית הראשון של העונה, היא כבשה שער, והובילה את קבוצתה לניצחון 0-3 על אטלנטה ביט. במהלך עונה זו, שיחקה מורגן 14 משחקים, כבשה ארבעה שערים וזכתה עם הקבוצה באליפות הליגה. לאחר עונה זו, פורקה הליגה עקב מחסור במשאבים כספיים.
לאחר ששיחקה עונה אחת במדי סיאטל סאונדרס מהדבליו-ליג (ליגת המשנה האמריקאית), חתמה מורגן בינואר 2013 בפורטלנד ת'ורנס מה-NWSL - ליגה מקצוענית שבדיוק הוקמה. היא סיימה את עונתה הראשונה בליגה כמלכת השערים של הקבוצה (בצוותא עם כריסטין סינקלייר), כשלזכותה שמונה שערים וחמישה בישולים, ואף נבחרה להרכב העונה המצטיינות השני של הליגה. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השלישי והצליחה להגיע לגמר הפלייאוף, שם ניצחה 0-2 את ווסטרן ניו יורק פלאש, קבוצתה הקודמת של מורגן.
בעונתה השנייה בפורטלנד, לא הצליחה מורגן להתלבט יתר על המידה, אך בכל זאת כבשה שישה שערים, בישלה ארבעה בישולים ונבחרה פעם אחת לשחקנית השבוע של הליגה. הקבוצה סיימה במקום השלישי לאחר העונה הסדירה, אך הפעם הודחה כבר במשחק הראשון של הפלייאוף על ידי האלופה שבדרך, קנזס סיטי.
ב-26 באוקטובר 2015, הועברה מורגן בטרייד לקבוצת אורלנדו פרייד.
ב-2017, הושאלה מורגן לליון, ושיחקה שם במשך שישה חודשים, שבמהלכם זכתה בליגת האלופות.
שנה אחר כך (עדיין ב-2017), חזרה לאורלנדו ושיחקה שם עד 2019, עת הכריזה שהיא בהיריון ובין אוגוסט 2019 עד נובממבר 2020 לא שיחקה אף משחק. עקב מגיפת הקורונה, משחקי הליגה המקצוענית לנשים בארה"ב הופסקו, והיא הושאלה החל מספטמבר 2020 לקבוצת טוטנהאם הוטספרס הלונדונית. היא יצאה ללונדון עם בתה התינוקת, וללא בעלה שנשאר בארצות הברית. עובדה זו האיצה את סיום תקופתה בטוטנהאם, ועם פתיחת הליגה האמריקאית מחדש, היא חזרה לאורלנדו[1].
נבחרת ארצות הברית
_(cropped).jpg)
נבחרת הנערות והבכורה בנבחרת הבוגרת
כשהייתה בת 17, זומנה מורגן לראשונה לנבחרת ארצות הברית עד גיל 20. בעקבות פציעה ברגלה, היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת רק במאי 2008, במסגרת אליפות צפון ומרכז אמריקה לנערות שנערכה במקסיקו. כבר במשחקה הראשון בנבחרת, נגד קובה, היא כבשה שער אחד והובילה את ארצות הברית עד לגמר האליפות, שם הפסידה לקנדה.
מספר חודשים לאחר מכן, הייתה מורגן חלק מסגל הנבחרת הצעירה שהשתתפה בגביע העולם בכדורגל נשים עד גיל 20 בצ'ילה. במהלך הטורניר, היא כבשה ארבעה שערים, כולל את שער הניצחון בגמר מול צפון קוריאה. בעקבות הצלחתה בטורניר, קיבלה מורגן את פרס כדור הכסף, המוענק לשחקנית השנייה בטיבה בטורניר בעוד חברתה לחוד, סידני לרו, זכתה בכדור הזהב.
במרץ 2010, ערכה מורגן את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת, במשחק נגד מקסיקו ומספר חודשים לאחר מכן, כבשה את שערה הראשון במשחק נגד סין. אחד משעריה החשובים ביותר בקריירה הגיע חודש אחר כך, במשחק מוקדמות גביע העולם נגד איטליה. היא עלתה מהספסל בדקה ה-86, ובדקה הרביעית של תוספת הזמן הצליחה לכבוש את שער הניצחון שהבטיח לארצות הברית את היתרון לקראת משחק הגומלין. לאחר סיכום שני המשחקים, עלתה ארצות הברית לגביע העולם בפעם השישית בתולדותיה.
בגביע העולם 2011, הייתה מורגן לשחקנית הצעירה ביותר בסגל האמריקאי. היא כבשה את שער הניצחון נגד צרפת בחצי הגמר של הטורניר, ובגמר נגד יפן כבשה את השער שהעניק יתרון 0-1 לאמריקאיות. בהמשך גם בישלה שער לאבי וומבאך (בכך הייתה מורגן לכדורגלן הראשון אי פעם שכובש ומבשל בגמר גביע העולם), אך למרות היתרון המוקדם, השוו היפניות את התוצאה ובסופו של דבר ניצחו בדו-קרב בעיטות עונשין. באותה שנה, היא סיימה במקום השמיני בקרב על תואר כדורגלנית השנה בעולם של פיפ"א.
שנות השיא
בינואר 2012, כבר הפכה מורגן לשחקנית הרכב קבועה בנבחרת, וקבעה רצף של 14 כיבושים ב-12 משחקים רצופים, שנמשך עד מאי של אותה שנה. ב-7 במרץ היא כבשה את השלושער הראשון שלה בנבחרת, במשחק על המקום השלישי נגד שוודיה בגביע אלגארבה. ביוני של אותה שנה, היא הייתה מועמדת לפרס בקטגוריית פריצת השנה בספורט מטעם ESPN, אך הפסידה לג'רמי לין.
בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון, כבר הייתה מורגן לאחת משחקניות המפתח של הנבחרת, שבסופו של דבר זכתה במדליית הזהב. במשחק הפתיחה נגד צרפת היא כבשה צמד, ושער הניצחון שלה בדקה ה-123 בחצי הגמר נגד קנדה, הוכר על ידי פיפ"א כשער המאוחר ביותר שנכבש אי פעם בידי הנבחרת האמריקאית. בגמר הטורניר נגד יפן, היא בישלה לקרלי לויד את שער הניצחון וסיימה את הטורניר עם ארבעה בישולים בסך הכל.
את שנת 2012, סיימה מורגן כמלכת השערים (28), מלכת הבישולים (21) ומלכת הנקודות (77) של הנבחרת האמריקאית. בכך היא הצטרפה למיה האם, ככדורגלניות האמריקאיות היחידות שסיימו שנה קלנדרית עם למעלה מ-20 שערים ו-20 בישולים. בנוסף, היא הייתה לאמריקאית הצעירה ביותר שמבשלת למעלה מ-20 בישולים בשנה אחת. בעקבות הישגיה הבולטים בשנה זו, זכתה מורגן בפרס כדורגלנית השנה בארצות הברית, וסיימה במקום השלישי בפרס כדורגלנית השנה בעולם, אחרי אבי וומבאך ומרטה.
בגביע אלגארבה 2013, סיימה מורגן כמלכת השערים (בצוותא עם קוסוברה אסלאני השוודית), ואף כבשה את שני השערים בניצחון 0-2 בגמר על גרמניה. בסוף שנה זו, היא הייתה מועמדת בפעם השלישית ברציפות לפרס כדורגלנית השנה בעולם, אך סיימה במקום הרביעי בלבד. בנוסף, היא זכתה בפרס כדורגלנית השנה של CONCACAF, ואף הייתה לחברה הצעירה ביותר שנבחרה להרכב כל הזמנים של הנבחרת האמריקאית בדצמבר 2013.[5]
השתתפותה באליפויות העולם בשנת 2015 ובשנת 2019 וזכיית קבוצתה בשתי האליפויות הללו, והעובדה שהייתה אחת הכוכבות הבולטות בנבחרת, וזכייתה בפרס נעל הכסף באליפות העולם 2019, מהווה שיא קריירה אישי גם כן.
החזרה מהפציעה
לאחר ששיחקה רק שבעה משחקי נבחרת ב-2014 בעקבות פציעה, חזרה מורגן לגביע אלגארבה 2015, וזכתה עם ארצות הברית בטורניר. לקראת גביע העולם 2015, היא התאוששה מפציעה בברך, ובמשחק האחרון של שלב הבתים חזרה להרכב הפותח. את שערה היחיד בטורניר היא כבשה בשמינית הגמר נגד קולומביה, אך גם סחטה פנדל בחצי הגמר נגד גרמניה. במשחק הגמר של הטורניר, היא פתחה בהרכב הראשון וניצחה עם הנבחרת 2-5 את יפן. הייתה זו הזכייה השלישית של ארצות הברית בגביע העולם והראשונה מאז 1999.
מחוץ לכדורגל
לאחר גביע העולם ב-2011, הפכה מורגן בין לילה לכוכבת אמריקאית.[6] בשנת 2012 היא נכללה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד,[7] וב-2015 הופיעה לצד אבי וומבאך וסידני להרו[8] על שער המגזין של ESPN. היא בעלת חוזי פרסום קבועים עם נייקי, פנסוניק וקוקה-קולה וחוזים זמניים עם בנק אוף אמריקה, ESPN (לצידה של הופ סולו), ברידג'סטון וחברת תוספות התזונה GNC.[2]
ב-2014 התארחה בסדרת הטלוויזיה של ניקולודיאון ניקי, ריקי, דיקי ודון בתפקיד עצמה.
במאי 2015, הופיעה מורגן בצוותא עם אבי וומבאך וכריסטן פרס בפרק של משפחת סימפסון. חודש לאחר מכן, פורסם שמורגן, ביחד עם כריסטין סינקלייר וסטף קאטלי, יהיו הכדורגלניות הראשונות שיופיעו על האריזה של משחק הווידאו FIFA 16.[9] משחק זה היה הראשון שכלל בתוכו נבחרות נשים לצד אלו של הגברים.
חיים אישיים
ב-31 בדצמבר 2014, נישאה מורגן לכדורגלן סרוונדו קאראסקו (אנ'). השניים הכירו זה את זה בזמן לימודיהם באוניברסיטת ברקלי. במאי 2020 נולדה בתם הראשונה של הזוג, צ'ארלי אלנה קאראסקו.
בנובמבר 2017, אימצה אורח חיים טבעוני.[10]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אלכס מורגן
אלכס מורגן, ברשת החברתית פייסבוק
אלכס מורגן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אלכס מורגן, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
הערות שוליים
- ^ 1 2 BHAVISHYA MITTAL, Why Did USWNT’s Alex Morgan Leave Tottenham Hotspur?, Essentially Sports, July 14, 2021
- ^ 1 2 נטע אחיטוב, מישהו מתעסק במראה של רונאלדו ביום של חצי גמר?, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
- ^ יואב טובול, חלוצה: אלכס מורגן היא כוכבת פופ אחרת, באתר ynet, 5 ביולי 2019
- ^ Worlds Ten Richest Women Footballers 2016, באתר TSM Play, 15 ביולי 2015
- ^ Mia Hamm, Alex Morgan, Abby Wambach named to all-time U.S. soccer team, באתר לוס אנג'לס טיימס, 19 בדצמבר 2013
- ^ ynet ספורט, ממש לא טום-בוי: הכירו את אלכס מורגן, באתר ynet, 12 באפריל 2014
- ^ פושטת את המדים: כוכבת הכדורגל שהפכה לדוגמנית עירום, באתר xnet, 17 בפברואר 2012
- ^
סם בורדן, סידני להרו ואלכס מורגן קורעות את הרשת ואת הרשתות החברתיות, באתר הארץ, 3 באפריל 2015
- ^ אשרת עיני, צעד קטן לכדורגל נשים, צעד גדול לכדורגל, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2015
- ^ The Big Lead, PETA Will Name Alex Morgan and Kyrie Irving Most Beautiful Vegans for 2019, 25 ביוני 2019
| קפטניות הנבחרת הזוכה בגביע העולם בכדורגל | |
|---|---|
|
| נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 2011 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 סולו • 2 מיטס • 3 ראמפון • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 לפיילבט • 7 בוקס • 8 רודריגז • 9 או'ריילי • 10 לויד • 11 קרייגר • 12 צ'ייני • 13 מורגן • 14 קוקס • 15 ראפינו • 16 לינדזי • 17 הית' • 18 ברנהארט • 19 בוהלר • 20 וומבאק • 21 לויידן • מאמן: סונדהאגה |
| |
| נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 2015 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 סולו • 2 לרו • 3 ראמפון • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 אנג'ן • 7 בוקס • 8 רודריגז • 9 או'ריילי • 10 לויד • 11 קרייגר • 12 הולידיי • 13 מורגן • 14 בריאן • 15 ראפינו • 16 צ'אלופני • 17 הית' • 18 האריס • 19 ג'ונסטון • 20 וומבאק • 21 נאהר • 22 קלינגנברג • 23 פרס • מאמן: אליס |
| |
| נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 2019 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 נאהר • 2 פו • 3 מואיס • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 בריאן • 7 דאהלקמפר • 8 ארץ • 9 הוראן • 10 לויד (ק) • 11 קרייגר • 12 דייווידסון • 13 מורגן (ק) • 14 סונט • 15 ראפינו (ק) • 16 לאבל • 17 הית' • 18 האריס • 19 דאן • 20 לונג • 21 פרנץ' • 22 מקדונלד • 23 פרס • מאמן: אליס |
| |
| הקודם: אבי וומבאך |
כדורגלנית השנה בארצות הברית 2012 |
הבא: אבי וומבאך |