לדלג לתוכן

אינוקנטיוס השביעי – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני חודשיים
מ
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
מ (עיקב->עיכב - תיקון תקלדה בקליק)
דה מיורטי נבחר לאפיפיור פה אחד ב[[קונקלווה]] קצרה שמנתה שמונה חשמנים בלבד, לאחר שנציגי בנדיקטוס השלושה עשר לא הסכימו לקחת חלק בתהליך בחירה או מינוי מועמד מוסכם בתמורה לפרישת מועמדם מאביניון. [[ממלכת נאפולי|מלך נאפולי]], [[לדיסלאוס, מלך נאפולי]] הבטיח את התקבלותו של האפיפיור החדש לאחר שדיכא התקוממות של אנשי [[גואלפים וגיבלינים|המפלגה הגיבלינית]] ברומא. כך הפך למעשה האפיפיור לבעל-חובו של לדיסלאוס וכלי שרת בידיו.
 
אינוקנטיוס השביעי נטה ל[[נפוטיזם]] (מינוי קרובי משפחה) ומינה את אחיינו לודביקו, שהיה מצביא-שכיר ([[קונדוטיירי]]) ששירת את [[ג'אן גלאצו ויסקונטי]] למפקד [[מיליציה|מיליציית]] [[מדינת האפיפיור]]. בתפקידו זה עיקבעיכב לודביקו מספר מתנגדים רומאים נודעים של האפיפיור, כאשר יצאו מפגישה עמו. הוא הזמין [[התנקשות|מתנקשים]] שיירצחו אותם והשליך את גופותיהם מחלונות בית החולים סנטו ספיריטו (Ospedale di Santo Spirito in Sassia) אל הרחוב. הדבר עורר התקוממות בעיר. האפיפיור, משפחתו, תומכיהם וחברי הקוריה נאלצו לנוס ל[[ויטרבו]]. לדיסלאוס שלח כוחות על מנת לדכא את ההתפרעויות, שעלו בחייהם של שלושים מאנשי האפיפיור. בינואר 1406 שקטו הרוחות בעיר והאפיפיור חש שהוא יכול לחזור אליה. במרץ אותה שנה הפך האפיפיור את לודביקו אחיינו ל[[מרקיז]] ו[[רוזן]] [[פרמו]].
 
עם זאת, לדיסלאוס לא הסיג את כוחותיו מהעיר לאחר שהאפיפיור שב אליה, והתבצר ב[[מבצר סנט אנג'לו]] החולש על ה[[וותיקן]]. לאחר שהתגלה שלדיסלאוס טרח לשמר תסיסה אנטי-אפיפיורית בעיר, על-מנת לשמר את חיוניותו בעיני האפיפיור (למשל תוך סיוע לאנשי [[משפחת קולונה]] מן המפלגה הגיבלינית), הוא [[נידוי (נצרות)|נודה]] מהכנסייה וגורש מהעיר.