לדלג לתוכן

מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

←‏היסטוריה: מקור וקישור חיצוני
(←‏היסטוריה: מקור וקישור חיצוני)
בראשית המאה ה-20 נוצרה דרישה בארצות הברית, במיוחד אצל זמרי ונגני [[קאנטרי]], [[ג'אז]] ו[[פולק]] לגיטרות בעלות צליל חזק יותר, שיישמע גם במרחק מן הבמה ולא יוטבע על-ידי תזמורות [[כלי נשיפה ממתכת|כלי הנשיפה]] הנפוצות אז. בתגובה לדרישה זו עיצבו מהנדסי מרטין, החל משנת 1916, גיטרה בתצורה שאותה כינו "דרדנוט" {{אנג|Dreadnought (guitar type)}}, בעלת גוף רחב ועמוק יותר, וצליל רם יותר. בכדי להמחיש את גודלו ועוצמתו, הדגם החדש נקרא בחברת מרטין על שמה של [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] הבריטית [[אה"מ דרדנוט]], שהייתה מפורסמת מאוד באותן שנים. תצורת הדרדנוט זכתה להצלחה מרובה, יוצרה מאז על-ידי מרבית יצרני הגיטרות האקוסטיות, וגם כיום היא בין הטיפוסים הפופולריים ביותר של גיטרה אקוסטית.
 
עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל ב[[הרי אדירונדאק]] {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}} מ[[יער האמזונאס]]. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות ובייחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות ל[[גיטרות וינטג']] {{אנג|Vintage guitar}} נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|שם=בנט16}}{{הערה|רשימת גיטרות וינטג' מתוצרת מרטין ומחיריהן ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית {{אנג|List of original (pre-war) Martin D-45s}}. גיטרות שנמכרו במחירים העולים על 300,000$ הן בדרך-כלל אלו שהשתייכו לאמנים מפורסמים, כגון [[אלוויס פרסלי]] ו[[הביטלס]]. הגיטרה היקרה ביותר שנמכרה אי-פעם היא גיטרת מרטין של [[קורט קוביין]], בסכום העולה על 6 מיליון דולר:{{ש}}[https://www.guitarworld.com/news/kurt-cobains-mtv-unplugged-martin-d-18e-sells-for-record-breaking-dollar6m Kurt Cobain’s MTV Unplugged Martin D-18E sells for record-breaking $6m]. Michael Astley-Brown, '''Guitar World''', June 21, 2020. }}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.
 
משנות ה-40 וה-50 נסקה הפופולריות של [[גיטרה חשמלית|הגיטרה החשמלית]], וכתוצאה מכך של יצרני גיטרות חשמליות כמו [[גיבסון (חברה)|גיבסון]] ו[[פנדר]], בעוד גיטרות אקוסטיות ויצרניהן נדחקו למקום משני במוזיקה הפופולרית וב[[תעשיית המוזיקה]]{{הערה|אם כי ברמות המחיר הנמוכות בשוק כלי-הנגינה, גיטרות אקוסטיות עדיין נמכרות במספרים דומים לאלו של גיטרות חשמליות, משום שאינן מצריכות מערכת הגברה חשמלית מסובכת ויקרה.}}. בניגוד לגיבסון, לא נכנסה מרטין לעיצוב וייצור נרחבים של גיטרות חשמליות, אף כי עשתה לפרקים ניסיונות בכיוון זה שלא צלחו{{הערה|שם=היטלי18}}. כמו-כן מייצרת החברה מפעם לפעם דגמי חצי-נפח {{אנג|Archtop guitar}} עם הגברה חשמלית, המיועדים בעיקר לנגני [[ג'אז]]. הפיתוח של [[פיק אפ (מוזיקה)|פיק-אפ]] המוציא צליל נאמן לצליל האקוסטי של גיטרה נתקל בקשיים, אשר נוטים להגביל את השילוב של גיטרות אקוסטיות בהופעות חיות עם להקות מוגברות חשמלית. מאז 1981 משתפת חברת מרטין פעולה עם חברת [[פישמן (חברה)|פישמן]] {{אנג|Fishman (company)}} לצורך הגברה חשמלית של הדגמים האקוסטיים שלה.