לדלג לתוכן

הושענא רבה – הבדלי גרסאות

נוספו 38 בתים ,  לפני חודשיים
(נשאב)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
 
=== מקורות המנהג ===
לקיומו ושכיחותו של מנהג זה ישנן עדויות ורמזים כבר אצל בעלי הסוד וה[[קבלה|מקובלים]] הראשונים: [[מנחם מריקנאטי|רבי מנחם מריקנאטי]], ר' [[אלעזר מגרמייזא|אלעזר מוורמס]] - בעל ספר "הרוקח" וב[[ראשונים]] רבים נוספים:
 
וכך כותב [[אהרן מלוניל|ר' אהרן מלוניל]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ונהגו ביום השביעי שהוא יום ערבה הרבה בני אדם לקום קודם היום ומסתכלים אם יראו צל ראשם באור הלבנה". הוא אף מוסיף כי בידו מסורת מפי ר' [[אלעזר מוורמס]] ותלמידיו: "כי המנהג שלהם שכורכין עצמן בסדין ויוצאין למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארו ערומים ופושטין אבריהם ואצבעותיהם".{{ש}}
'''בקהילות [[נוסח הספרדים|ספרד]]''' מוסיפים "ה' הוא האלהים ה' הוא האלוהים" לפני אמירת [[ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד|ה' מלך]] של פסוקי דזמרא כמו בימים נוראים (אך לא מרחיבים את פסוקי דזמרא).{{הבהרה|היכן מוסיפים 'ה' הוא האלקים'? בתוך יהי כבוד?}} יש אומרים את מזמור ק"ל אחרי ברכת ישתבח (יש נוהגים לומר גם [[נשמת כל חי]] לפני כן). ב[[הושענות]] אומרים קטעי [[סליחות]] (בעבר נהגו לומר בין ההושענות את [[י"ג מדות הרחמים]], אך כיום מקובל לדלגן, בעקבות דברי [[האר"י]]), ובסיומן יש נוהגים לומר [[קדיש תענו ותעתרו]] ויש אף שתוקעים ב[[שופר]].
 
מנהג ייחודי שהיה נהוג בכמה קהילות [[נוסח הרומניוטים|רומניוטיות]] הוא לומר בתפילת מוסף את ההוספות של [[עשרת ימי תשובה]] ("[[זכרנו לחיים]]" ב[[ברכת אבות]], וכו') ו[[תפילת אבינו מלכנו]],{{הערה|1=[[דניאל גולדשמידט]], "על מחזור רומניא ומנהגו" בתוך: מחקרי תפילה ופיוט, עמוד 151, ירושלים, תש"ם. וראו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא], ויניציאה רפ"ג, דף תח ע"א.}} ישנן קהילות של [[נוסח איטליה|איטלקים]] הממשיכות את מנהג אמירת אבינו מלכנו גם היום, וחלקן אף מוסיפות ב[[תפילת מוסף]] את הפיוט [[ונתנה תוקף]].{{הערה|הלל משה סירמניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://524f1f52-e6e8-4762-a04d-3474189e42c4.filesusr.com/ugd/8cabfe_cabf4b2c25f24dedbb1e568b869c06dd.pdf מחזור לסוכות ולשמיני עצרת ושמחת תורה כמנהכמנהג בני רומא], ירושלים תשע"ה, עמ' 95.}}
 
קיימות עדויות לפיהן במהלך התכנסויות ליל הושענא רבה בבתי הכנסת, נערכו במאות ה-17 וה-18 בקרב [[יהדות איטליה]] הצגות מוזיקליות. [[מוזיקה יהודית אמנותית#גטאות איטליה|קהילת יהודי ונציה וקהילת יהודי קזאלה מונפרטו]] הצטיינו בהלחנה מיוחדת לקטעי שירה ולמופעי תיאטרון ואופרה על נושאים הקשורים לחג{{הערה|ישראל אדלר, [http://www.jewish-music.huji.ac.il/he/content/מוסיקה-לבית-הכנסת-בתקופת-הבארוק-i קנטטה עברית בדו-שיח], בתוך סקירת האנתולוגיה '''מוזיקה לבית הכנסת בתקופת הבארוק I''', באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית.}}{{הערה|ישראל אדלר, [http://www.jewish-music.huji.ac.il/he/content/מוסיקה-לבית-הכנסת-בתקופת-הבארוק-ii-יונה-בחגוי-הסלע סימפוניה-פתיחה בסול מז'ור], בתוך סקירת האנתולוגיה '''מוזיקה לבית הכנסת בתקופת הבארוק II - יונה בחגוי הסלע''', באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית.}}.
1,053

עריכות