אובייקט מעבר

המונח אובייקט מעבר נטבע על ידי ויניקוט, והוא מתייחס לחפץ ממשי שמסמל עבור התינוק את האם ומאפשר לו לשמור איתה על קשר 'מפונטז'. אובייקט המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין האם. מהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. אזור זה נקרא על ידי ויניקוט 'חלל מעבר', ויש לו קיום חיצוני ופנימי בו זמנית.

לפי ויניקוט, חלל המעבר ימשיך להתקיים בנפשו של המבוגר, ובו הוא יוכל לשחק, לפנטז וליצור. בכך מבטא ויניקוט את החשיבות של חלל המעבר לביטויו של האני האמיתי ומכאן ליצירתיות ולבריאות הנפשית. לעומתו, אנשי פסיכולוגיית האני הפרוידיניים ראו את השימוש באובייקט המעבר כשלב ביניים בין התלות הסמביוטית באם לבין שלב ההיפרדות מהאם והאינדיבידואציה.

לקריאה נוספת

• מרדכי גלדמן, ספרות ופסיכואנליזה, הקיבוץ המאוחד,1998 (עמ' 70-73).
• סטיבן א' מיטשל ומרגרט ג' בלאק, פרויד ומעבר לו, תולעת ספרים, 2006 (עמ' 193-195).

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.