רות לורנד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ ←‏ספרים: עיצוב
שורה 6: שורה 6:


==ספרים==
==ספרים==
#בספרה "על פרשנות והבנה", מבקשת פרופ' לורנד להעמיק באחת הסוגיות המדוברות בהגות בת זמננו- הפרשנות. הספר קורא תיגר על הטענה כי "הכול פרשנות" ובוחן מגוון פעילויות קוגניטיביות שהפרשנות איננה חלק מהן. פרשנות כתבי הקודש משמשת כפרדיגמה מרכזית בדיון והמסקנות מועתקות לתחומי פרשנות חילוניים. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בשנת 2010.
#בספרה "'''על פרשנות והבנה'''", מבקשת פרופ' לורנד להעמיק באחת הסוגיות המדוברות בהגות בת זמננו- הפרשנות. הספר קורא תיגר על הטענה כי "הכול פרשנות" ובוחן מגוון פעילויות קוגניטיביות שהפרשנות איננה חלק מהן. פרשנות כתבי הקודש משמשת כפרדיגמה מרכזית בדיון והמסקנות מועתקות לתחומי פרשנות חילוניים. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בשנת 2010.
#בספרה "על טבעה של האומנות" מציגה פרופ' לורנד מספר עמדות מרכזיות בתולדות הפילוסופיה המערבית, בדבר טבעה של האומנות. פרופ' לורנד בוחנת את התאוריות השונות תוך מתן פרשנות, ביקורת ותהייה, ומציעה כיווני מחשבה לא שגרתיים להבנת טבעה של האמנות. הספר יצא לאור [[דביר (הוצאת ספרים)|בהוצאת דביר]], בשנת 1991.
#בספרה "'''על טבעה של האומנות'''" מציגה פרופ' לורנד מספר עמדות מרכזיות בתולדות הפילוסופיה המערבית, בדבר טבעה של האומנות. פרופ' לורנד בוחנת את התאוריות השונות תוך מתן פרשנות, ביקורת ותהייה, ומציעה כיווני מחשבה לא שגרתיים להבנת טבעה של האמנות. הספר יצא לאור [[דביר (הוצאת ספרים)|בהוצאת דביר]], בשנת 1991.
#ספרה של פרופ' לורנד, "היופי בראי הפילוסופיה", בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו, מתוך מטרה להציג תאוריה פילוסופית מקיפה על טבעו של היופי ומעמדו כערך. במרכז הדיון שמפתחת פרופ' לורנד בספרה עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. עוד מורחב בספר כי מושג הסדר הרווח בפי רוב מבוסס על חוקים, ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כלליים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד-פעמי וייחודי, ועם זאת בר-השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה, ע"פ פרופ' לורנד, הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון כי התשוקה אל היופי היא ממהותה של האמנות. בין פרקי הספר ניתן למצוא התייחסות ליופי בראי [[אבולוציה|האבולוציה]], בהתייחס לתאוריה של [[צ'ארלס דרווין]], כמו גם התייחסות ליופי האנושי ולמעמדו. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה, בשנת 2007. כתב היד זיכה את לורנד ב[[פרס בהט]].
#ספרה של פרופ' לורנד, "'''היופי בראי הפילוסופיה'''", בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו, מתוך מטרה להציג תאוריה פילוסופית מקיפה על טבעו של היופי ומעמדו כערך. במרכז הדיון שמפתחת פרופ' לורנד בספרה עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. עוד מורחב בספר כי מושג הסדר הרווח בפי רוב מבוסס על חוקים, ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כלליים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד-פעמי וייחודי, ועם זאת בר-השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה, ע"פ פרופ' לורנד, הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון כי התשוקה אל היופי היא ממהותה של האמנות. בין פרקי הספר ניתן למצוא התייחסות ליופי בראי [[אבולוציה|האבולוציה]], בהתייחס לתאוריה של [[צ'ארלס דרווין]], כמו גם התייחסות ליופי האנושי ולמעמדו. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה, בשנת 2007. כתב היד זיכה את לורנד ב[[פרס בהט]].
#בספרה Aesthetic Order: A Philosophy of Order, Beauty and Art"" מרחיבה פרופ' לורנד את עבודת הדוקטורט שלה ומציגה את טבעם של היופי והאמנות, תוך התייחסות לרעיונות של "סדר" ו-"אי סדר" ובחינה מחודשת של מהותם כמוטיב מרכזי לדיון פילוסופי באסתטיקה. הספר סוקר תאוריות מרכזיות בתחום האסתטיקה ומתמודד עמן, ומציע להבין את מושג ה"יופי" כחוויה בעלת אספקטים איכותניים וכמותניים כאחד. הספר יצא לאור בהוצאת Routledge בלונדון, בשנת 2000.
#בספרה '''Aesthetic Order: A Philosophy of Order, Beauty and Art'''"" מרחיבה פרופ' לורנד את עבודת הדוקטורט שלה ומציגה את טבעם של היופי והאמנות, תוך התייחסות לרעיונות של "סדר" ו-"אי סדר" ובחינה מחודשת של מהותם כמוטיב מרכזי לדיון פילוסופי באסתטיקה. הספר סוקר תאוריות מרכזיות בתחום האסתטיקה ומתמודד עמן, ומציע להבין את מושג ה"יופי" כחוויה בעלת אספקטים איכותניים וכמותניים כאחד. הספר יצא לאור בהוצאת Routledge בלונדון, בשנת 2000.
#"Television: Aesthetic Reflections" – באסופת מאמרים זו, בעריכתה של פרופ' לורנד, נבחנת הטלוויזיה כמדיום אמנותי העומד בפני עצמו, תוך ניסיון להבין האם הטלוויזיה היא אמצעי לבידור ותקשורת בלבד, או שביכולתה ליצור אמנות משמעותית. הספר מציג דיון בפן האסתטי של היצירה הטלוויזיונית ומבקש לעמוד על הפוטנציאל האמנותי הטמון בה, כמו גם להשוות בין המדיום הטלוויזיוני לצורות אמנות אחרות. הספר יצא לאור בהוצאת Peter lang, בשנת 2002
#"'''Television: Aesthetic Reflections'''" – באסופת מאמרים זו, בעריכתה של פרופ' לורנד, נבחנת הטלוויזיה כמדיום אמנותי העומד בפני עצמו, תוך ניסיון להבין האם הטלוויזיה היא אמצעי לבידור ותקשורת בלבד, או שביכולתה ליצור אמנות משמעותית. הספר מציג דיון בפן האסתטי של היצירה הטלוויזיונית ומבקש לעמוד על הפוטנציאל האמנותי הטמון בה, כמו גם להשוות בין המדיום הטלוויזיוני לצורות אמנות אחרות. הספר יצא לאור בהוצאת Peter lang, בשנת 2002
#באוגוסט 2016 יצא לאור ספרה ״'''סדר ואי סדר כמושגים של הכרה'''״, בהוצאת כרמל.
#מלבד פרסומיה האקדמאיים, פרסמה פרופ' לורנד קובץ סיפורים בשם "מועד א' " שיצא לאור בהוצאת [[ספרית הפועלים]], בשנת 1976. בנוסף פרסמה ספר שירה הנקרא "שיעור במטאפיזיקה" אשר יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]], בשנת 2008.
#
#באוגוסט 2016 יצא לאור ספרה ״סדר ואי סדר כמושגים של הכרה״, בהוצאת כרמל.

#באוגוסט 2018 יצא לאור ספרה ״תחרה הונגרית״ (פרוזה), בהוצאת ׳ספרא׳.
=== ספרות יפה ===
#מלבד פרסומיה האקדמאיים, פרסמה פרופ' לורנד קובץ סיפורים בשם "'''מועד א'''' " שיצא לאור בהוצאת [[ספרית הפועלים]], בשנת 1976.
#בנוסף פרסמה ספר שירה הנקרא "'''שיעור במטאפיזיקה'''" אשר יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]], בשנת 2008.
#באוגוסט 2018 יצא לאור ספרה ״'''תחרה הונגרית'''״ (פרוזה), בהוצאת ׳ספרא׳.


==מבחר מאמרים==
==מבחר מאמרים==

גרסה מ־08:48, 8 באוקטובר 2021

רות לורנד
לידה 12 במאי 1948 (בת 75)
קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ruth Adler עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט עדי צמח, בן-עמי שרפשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין אסתטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסופית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות לורנד היא פרופסור אמריטה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בפילוסופיה של האסתטיקה. במחקריה ובפרסומיה הבולטים, עסקה פרופ' לורנד במהות היופי, הסדר ואי הסדר, בפרשנות ובהערכת האמנות, ובתחום ההתמחות המשני שלה – היסטוריה של הפילוסופיה במאות ה-17 וה-18. במחקריה האחרונים עוסקת פרופ' לורנד בחקר המושגים – על מהותם ומקורם. מלבד לעבודותיה האקדמאיות, פרסמה פרופ' לורנד גם ספרי פרוזה ושירה.

קריירה אקדמית

פרופ' לורנד החלה את לימודיה באוניברסיטת חיפה, שם השלימה בשנת 1971 תואר ראשון בפילוסופיה, בשירה ובלימודי השפה העברית, ולאחר מכן השלימה את תאריה המתקדמים בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1986 קיבלה פרופ' לורנד את תואר הדוקטור על מחקרה בתחום האתיקה, האסתטיקה והיחס ביניהם, בהנחיית פרופ' בן-עמי שרפשטיין ופרופ' עדי צמח. החל משנת 1974 החלה פרופ' לורנד לעבוד באוניברסיטת חיפה. בין הקורסים שמנחה פרופ' לורנד: מבוא לאסתטיקה, מבוא לפילוסופיה של העת החדשה, פרשנות והבנה, מהו יופי, ועוד. כחלק מתפקידיה האקדמאיים שימשה פרופ' לורנד כראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

ספרים

  1. בספרה "על פרשנות והבנה", מבקשת פרופ' לורנד להעמיק באחת הסוגיות המדוברות בהגות בת זמננו- הפרשנות. הספר קורא תיגר על הטענה כי "הכול פרשנות" ובוחן מגוון פעילויות קוגניטיביות שהפרשנות איננה חלק מהן. פרשנות כתבי הקודש משמשת כפרדיגמה מרכזית בדיון והמסקנות מועתקות לתחומי פרשנות חילוניים. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בשנת 2010.
  2. בספרה "על טבעה של האומנות" מציגה פרופ' לורנד מספר עמדות מרכזיות בתולדות הפילוסופיה המערבית, בדבר טבעה של האומנות. פרופ' לורנד בוחנת את התאוריות השונות תוך מתן פרשנות, ביקורת ותהייה, ומציעה כיווני מחשבה לא שגרתיים להבנת טבעה של האמנות. הספר יצא לאור בהוצאת דביר, בשנת 1991.
  3. ספרה של פרופ' לורנד, "היופי בראי הפילוסופיה", בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו, מתוך מטרה להציג תאוריה פילוסופית מקיפה על טבעו של היופי ומעמדו כערך. במרכז הדיון שמפתחת פרופ' לורנד בספרה עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. עוד מורחב בספר כי מושג הסדר הרווח בפי רוב מבוסס על חוקים, ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כלליים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד-פעמי וייחודי, ועם זאת בר-השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה, ע"פ פרופ' לורנד, הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון כי התשוקה אל היופי היא ממהותה של האמנות. בין פרקי הספר ניתן למצוא התייחסות ליופי בראי האבולוציה, בהתייחס לתאוריה של צ'ארלס דרווין, כמו גם התייחסות ליופי האנושי ולמעמדו. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה, בשנת 2007. כתב היד זיכה את לורנד בפרס בהט.
  4. בספרה Aesthetic Order: A Philosophy of Order, Beauty and Art"" מרחיבה פרופ' לורנד את עבודת הדוקטורט שלה ומציגה את טבעם של היופי והאמנות, תוך התייחסות לרעיונות של "סדר" ו-"אי סדר" ובחינה מחודשת של מהותם כמוטיב מרכזי לדיון פילוסופי באסתטיקה. הספר סוקר תאוריות מרכזיות בתחום האסתטיקה ומתמודד עמן, ומציע להבין את מושג ה"יופי" כחוויה בעלת אספקטים איכותניים וכמותניים כאחד. הספר יצא לאור בהוצאת Routledge בלונדון, בשנת 2000.
  5. "Television: Aesthetic Reflections" – באסופת מאמרים זו, בעריכתה של פרופ' לורנד, נבחנת הטלוויזיה כמדיום אמנותי העומד בפני עצמו, תוך ניסיון להבין האם הטלוויזיה היא אמצעי לבידור ותקשורת בלבד, או שביכולתה ליצור אמנות משמעותית. הספר מציג דיון בפן האסתטי של היצירה הטלוויזיונית ומבקש לעמוד על הפוטנציאל האמנותי הטמון בה, כמו גם להשוות בין המדיום הטלוויזיוני לצורות אמנות אחרות. הספר יצא לאור בהוצאת Peter lang, בשנת 2002
  6. באוגוסט 2016 יצא לאור ספרה ״סדר ואי סדר כמושגים של הכרה״, בהוצאת כרמל.

ספרות יפה

  1. מלבד פרסומיה האקדמאיים, פרסמה פרופ' לורנד קובץ סיפורים בשם "מועד א' " שיצא לאור בהוצאת ספרית הפועלים, בשנת 1976.
  2. בנוסף פרסמה ספר שירה הנקרא "שיעור במטאפיזיקה" אשר יצא לאור בהוצאת עם עובד, בשנת 2008.
  3. באוגוסט 2018 יצא לאור ספרה ״תחרה הונגרית״ (פרוזה), בהוצאת ׳ספרא׳.

מבחר מאמרים

  • 1988. “Ethics and Aesthetics—Two Types of Order” (in Hebrew). Iyyun 35: 37–51.
  • 1989. “Free and Dependent Beauty—A Puzzling Issue.” The British Journal of Aesthetics 29 (1): 32–40.
  • 1990. “Aesthetic Order.” Manuscrito 13 (2): 39–57.
  • 1990. “Types of Interpretation and the Work of Art.” Journal of Comparative Literature and Aesthetics 12–13: 75–89.
  • 1990. “Interpretation of Literature and Literature as Interpretation” (in Hebrew). Dapim– Research in Literature 7: 317–338.
  • 1992. “Bergson's Concept of Order.” The Journal of History of Philosophy 30 (4): 579–595.
  • 1992. “On ‘Free and Dependent Beauty’—A Rejoinder.” The British Journal of Aesthetics 32 (3): 250–253.
  • 1992. “The Purity of Aesthetic Value.” The Journal of Aesthetics and Art Criticism 50 (1): 13–21.
  • 1992. “Beauty—Order Without Laws.” The Southern Journal of Philosophy 30: 43–63.
  • 1993. “Beauty and Its Opposites.” The Journal of Aesthetics and Art Criticism 52 (4): 399–406.
  • 1994. “The Concept of Order.” Iyyun 43: 305–328.
  • 1998. “A Portrait of Interpretation.” Canadian Journal of Aesthetics 2[1].
  • 1999. “Bergson’s Concept of Art.” The British Journal of Aesthetics 39 (4): 400–415.
  • 1999. “Putting Disorder in Order.” Iyuun 49: 282–300.
  • 2001. “Telling a Story or telling a World?” British Journal of Aesthetics 41 (4): 425-443.
  • 2002. “Classifications and the philosophical understanding of art.” The Journal of Aesthetic Education 36: 78–96.
  • 2004. “Interpretation and its Role in the Arts.” Symposium 8 (3): 647–666.
  • 2005. “Artistic Evaluation and the Art Expert” (in Hebrew). Klayim, A Periodical of Art Education 2: 13–22.
  • 2009. “What is Fictional about Fiction?” Criticism and Interpretation 42: 29–46.
  • 2010. “Poetic Justice.” Criticism and Interpretation 43: 271–290.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים