סקורני – הבדלי גרסאות
| שורה 30: | שורה 30: | ||
== היהודים בסקורני בזמן מלחמת העולם השנייה == |
== היהודים בסקורני בזמן מלחמת העולם השנייה == |
||
{{ערך מורחב|גטו סקורני}} |
{{ערך מורחב|גטו סקורני}} |
||
ב-[[1941]] בוצע פוגרום ב[[יהודים|יהודי]] סקורני שכלל מעשי [[רצח]], [[שוד]] ו[[אונס]]<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/he/education/romania/103-125.pdf|הכותב=דב שי|כותרת=הגירוש מהבית|אתר=יד ושם|שפה=עברית|תאריך_וידוא=19 אפריל 2021}}</ref>. |
|||
==קישורים חיצוניים == |
==קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־01:55, 17 באוקטובר 2021
| |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 צ'רנוביץ | ||
| תאריך ייסוד | 1666 | ||
| שטח | 3 קמ"ר | ||
| גובה | 232 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 9,463 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 3,179 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 48°27′00″N 27°25′00″E / 48.45°N 27.416666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://sokyryanska-gromada.gov.ua | |||
  | |||
סקורני (מאוקראינית: Сокиряни - סוקיריאני, ברומנית: Târgu Secureni) היא עיירה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של גבעות בסרביה באוקראינה.
היסטוריה
האזכור המוקדם ביותר של סקורני הוא משנת 1666. על מקור השם סקורני קיימת אגדה. כאשר בתחילת המאה ה-15 בתקופה העות'מאנית חיילים שנשבו בנסיכות מולדובה ובוקובינה וקבוצת איכרים, נמלטו מן הדיכוי הטורקי, אל תוך יער. הנמלטים בחרו מקום על גדות נחל בפאתי יערות עשירים בפטריות ופירות יער, מים צלולים, ואפילו מערות בהם יכלו הנמלטים להסתתר מפני חיות ואויבים. האנשים יצאו ליער עם גרזנים כדי להכשיר את הקרקע למגורים.
דגל העיר
דגל העיר כולל את סמלי הכוכב והסהר, השאולים מהדגל העתיק של נסיכות מולדובה הרומנית, אליה השתייכה בעבר. סמל הגרזנים המוצלבים הוא חלק מסמל סרבי שמדגיש את נצחיות החיים, ונועד לאזכר את מי שנלחמו בעבר נגד הטורקים ונגד פולשים אחרים. הרקע הכחול מייצג את האצולה, והצבע הצהוב מסמל שגשוג ונדיבות של תושבי העיירה.
היהודים בסקורני בזמן מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – גטו סקורני
ב-1941 בוצע פוגרום ביהודי סקורני שכלל מעשי רצח, שוד ואונס[1].
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הממשל בסקורני
- עדות של דב שי באתר יד ושם על הגירוש מרומניה עם חניית ביניים בסקורני.
הערות שוליים
- ^ דב שי, הגירוש מהבית, באתר יד ושם