לדלג לתוכן

ג'ון פורד – הבדלי גרסאות

נוספו 146 בתים ,  לפני 8 חודשים
 
מכאן החלה קריירה בת חמישה עשורים בה ביים ג'ון פורד מעל ל-140 סרטי קולנוע קצרים וארוכים, חלקם הגדול [[מערבון|מערבונים]] שהביאו לו את פרסומו הגדול. [[ג'ון ויין]] היה השחקן שהופיע במספר הסרטים הגדול ביותר בבימויו של פורד. שיתוף פעולה זה, שהתקיים במעל לעשרים סרטים, החל ב-[[1930]] בסרט "גברים ללא נשים", בו הופיע ויין בתפקיד ניצב נטול קרדיט. השניים חזרו לשתף פעולה בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] בסרט "[[מרכבת הדואר]]" (Stagecoach), מערבון שהיה לנקודת פריצה בקריירה הן של פורד והן של ויין. הסרט גרף 7 מועמדויות ל[[פרס האוסקר]] כולל על הבימוי.
ובהמשך שיתפו פעולה, בין השאר, גם בסרטים "הקרבה ראויה לשמה", "שלושת הסנדקים", טרילוגיית המערבונים: "מבצר האפצ'ים", "היא ענדה [[סרט צהוב]]" ו"ריו גרנד", "כנפי נשרים", "חיילים על סוסים" ושניים משלושת סרטיו הגדולים ביותר של פורד: "[[האדם השקט]]", זוכה פרס האוסקר על הבימוי, בו גילם ויין מתאגרף, ו"[[המחפשים (סרט)|המחפשים]]", הנחשב לאחד המערבונים הגדולים שנעשו אי פעם. ב-[[1946]] ביים את המערבון "[[קלמנטיין יקירתי]]" בכיכובם של [[הנרי פונדה]] ו[[ויקטור מצ'ור]]". ב-[[1961]] ביים את "[[שניים רכבו יחדיו]]" בכיכובם של [[ג'יימס סטיוארט]] ו[[ריצ'רד וידמרק]]. במערבונים של פורד ניכרת אידאולוגיה נוצרית שמרנית שהעלתה על נס את דמות החלוץ, עובד האדמה הישר והצנוע ואת מאבקו המייגע בשממה. כך לקח פורד חלק בעיצוב [[האתוס האמריקני]] על האדם הנלחם באיתני הטבע ובאינדיאנים ומביא את הקדמה ואת התרבות אל [[ספר (פוליטיקה)|הספר]] הפראי (מיתוס השליחות בישימון).
 
בנוסף הרבה פורד לביים סרטי מלחמה, במיוחד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], כשהבולטים שבהם היו "[[מר רוברטס (סרט)|מר רוברטס]]" ו"הקרבה ראויה לשמה", שעסקו במלחמת העולם השנייה שזה עתה הסתיימה. פורד ביים גם דרמות, החפות מכל [[אלימות]] כדוגמת "[[ענבי זעם]]", על פי הרומן הנודע של [[ג'ון סטיינבק]] שעסק במשפחת חקלאים בתקופת [[השפל הגדול]] שפקד את [[ארצות הברית]] בשלהי שנות העשרים,"[[דרך הטבק (סרט)|דרך הטבק]]" לפי ספרו של [[ארסקין קולדוול]], הדרמה "הוריקן" שעסקה ב[[גזענות]] ו"מרי מלכת סקוטלנד", [[דרמה תקופתית]] על חייה של [[מרי מלכת הסקוטים]], אותה גילמה [[קתרין הפבורן]]. ב-[[1953]] ביים את הסרט [[מוגמבו]] עם [[קלארק גייבל]], [[אווה גארדנר]] ו[[גרייס קלי]]. ב-[[1955]] החל לביים את הסרט [[מר רוברטס (סרט)|מר רוברטס]] אך פרש והוחלף על ידי [[מרווין לרוי]]. סרטו העלילתי האחרון היה "[[שבע נשים]]" ([[1966]]).