אריה שכטר – הבדלי גרסאות

**אריה שכטר**
	הרב שכטר (משמאל) מתברך אצל הרב חיים קניבסקי
לידה	1 בינואר 1937; י"ח בטבת ה'תרצ"ז; הונגריה
פטירה	11 בדצמבר 2019 (בגיל 82); י"ד בכסלו ה'תש"פ; בני ברק, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות שומרי שבת
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 11 בדצמבר 2019
רבותיו	החזון אי"ש, חיים שאול גריינמן, משה יהושע לנדא, האדמו"ר מסקווירא, האדמו"ר מתולדות אהרון.
חיבוריו	סדרת "אריה שאג"

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:22, 21 באוקטובר 2021

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937 – י"ד בכסלו תש"ף 11 בדצמבר 2019) היה רב חרדי ישראלי ופעיל בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות בנתניה. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ (בתל אביב) אצל ראש הישיבה, משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין. בתקופה זו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ.

למד בישיבת סלבודקה בבני ברק^[2]. בצעירותו עמד בקשר עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים, בעיירות הפיתוח ובמושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ^[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר^[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 להעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות^[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה וכר"מ בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.

בשנת תשל"ח היה חלק מיוזמי ארגון ערכים והיה בין המרצים הבולטים בארגון, הרב שכטר תמך רבות בבעלי תשובה וסיפק להם דמות אב, רב ומחנך.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.

חיים אישיים

היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.

אחת מבנותיו נשואה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן.

שניים מגיסיו הם הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו. גיס נוסף הוא הרב אליעזר דוד פרידמן, חתן משפחת סופר.

ספריו

בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. באלול תש"פ הושלמה סדרה נוספת בת חמשה כרכים על התורה.

סדרת הספרים נקראת "אריה שאג"

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוסף מאיר האס, נחפשה דרכינו ונחקורה: שיחה עם המשפיע המפורסם הגאון רבי אריה שכטר שליט"א, המוסף התורני של "המבשר", י"ז באלול ה'תשע"ג, עמ' ד-ז, באתר אוצר החכמה
מאגר סרטונים ושיעורים של הרב אריה שכטר באתר הידברות VOD
שיעורים של הרב אריה שכטר, באתר קול הלשון
שיעורי וידאו של הרב אריה שכטר, באתר בינינו

הערות שוליים

^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.

[1] זיהויו בתמונה מאומת כאן

[2] הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.

[3] בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962

[4] ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.

[5] בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 | תאריך לידה עברי = [[י"ח בטבת]] [[ה'תרצ"ז]]
 | תאריך פטירה עברי = [[י"ד בכסלו]] [[ה'תש"פ]]
+| רבותיו = החזון אי"ש, חיים שאול גריינמן, משה יהושע לנדא, האדמו"ר מסקווירא, האדמו"ר מתולדות אהרון.
 | חיבוריו = סדרת "אריה שאג"
 }}
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]], ב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ובמושבים.
 בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], בעיצומה של [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]] נשלח בידי הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] ל[[שווייץ]] כדי להעביר ל[[רות בלוי]] הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה|1962/07/12|00410}}}}. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" '''הרב לייבל פרידמן''', יעד למתקפות של קנאי [[חסידות סאטמר]]{{הערה|ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, '''צדיק כתמר יפרח''', אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.}} שכטר שהיה אז [[יהלומן]] הוזמן ב-[[1963]] להעיד ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]]. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות{{הערה|{{הצופה||בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה|1963/07/12|00202}}.}}.
 בעקבות פרשה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם שימש כ[[מנהל רוחני]] בישיבת חסידי [[סקווירה]] וכ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ]] במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
+בשנת [[ה'תשל"ח|תשל"ח]] היה חלק מיוזמי [[ערכים (ארגון)|ארגון ערכים]] והיה בין המרצים הבולטים בארגון, הרב שכטר תמך רבות ב[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] וסיפק להם דמות אב, רב ומחנך.
 במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן [[רפאל סולובייצ'יק]] מדי ליל [[תשעה באב]] ב[[כיכר השבת]] בירושלים.
@@ שורה 33: / שורה 36: @@
 ==ספריו==
+[[קובץ:אריה שאג.jpg|ממוזער]]
 בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. באלול תש"פ הושלמה סדרה נוספת בת חמשה כרכים על התורה.
+סדרת הספרים נקראת "אריה שאג"
 ==קישורים חיצוניים==