בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 37.142.21.146 (שיחה) לעריכה האחרונה של חזרתי
שורה 22: שורה 22:
|מסה מולרית=536.87
|מסה מולרית=536.87
}}
}}
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[קרוטנואיד]] [[צבען]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צומח|צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטן|קרוטנים]] שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 7 יחידות [[איזופרן]].
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[קרוטנואיד]] [[צבען]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צומח|צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטן|קרוטנים]] שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]].


בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת [[קרוטן|קרוטנים]] - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]], ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת [[קרוטן|קרוטנים]] - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]], ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
שורה 34: שורה 34:
[[תופעת לוואי|תופעת הלוואי]] השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה [[קרוטנודרמיה]] (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של [[גוון]] [[כתום]] בולט ב[[עור]] משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של ה[[אפידרמיס]].
[[תופעת לוואי|תופעת הלוואי]] השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה [[קרוטנודרמיה]] (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של [[גוון]] [[כתום]] בולט ב[[עור]] משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של ה[[אפידרמיס]].


במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] בעליית השכיחות של [[סרטן הריאה]] אצל [[עישון|מעשנים]], בנוסף לעלייה בסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ול[[דימום תוך-גולגולתי|דימום]] במוח שלכם.
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] בעליית השכיחות של [[סרטן הריאה]] אצל [[עישון|מעשנים]], בנוסף לעלייה בסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ול[[דימום תוך-גולגולתי]].


בטא-קרוטן מאוחסן ב[[כבד]] ובאיברים נוספים כגון ב[[שחלה|שחלות]]. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים [[מסיסות|מסיסים]] ב[[שמן]], כגון [[ויטמין D]], ואף על חשבון [[ויטמין A]]. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.
בטא-קרוטן מאוחסן ב[[כבד]] ובאיברים נוספים כגון ב[[שחלה|שחלות]]. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים [[מסיסות|מסיסים]] ב[[שמן]], כגון [[ויטמין D]], ואף על חשבון [[ויטמין A]]. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.

גרסה מ־12:03, 14 בנובמבר 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת

פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בטא-קרוטן (β-Carotene)
מבנה מולקולת בטא-קרוטן
מבנה מולקולת בטא-קרוטן
מראה תלת-ממדי
שם סיסטמטי ‎1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene]
כתיב כימי C₄₀H₅₆ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 536.87 גרם/מול
מראה גביש בצבע כתום כהה
מספר CAS 7235-40-7
צפיפות 0.94 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות לא מסיס במים
ממסים CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול
טמפרטורת היתוך 180-182 °C
271.15 K
טמפרטורת רתיחה 633-677 °C
229.15 K
מקדם שבירה 1.565
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.

בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים - הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).

צריכה ושימושים

צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.

בטא-קרוטן נספג בתריסריון בלבד. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר הידרופובי ליפופילי.

תופעות לוואי

תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.

במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.

בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.

ראו גם

לקריאה נוספת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.