סוכר מחזר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון ערך הבליעה בספקטרופוטומטר מ-540 ל-550 ננומטר
הרס"ר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד משימה למתחיל
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדעי הטבע}}
{{עריכה|נושא=מדעי הטבע}}


'''סוכר מחזר''' הוא כל [[סוכר]] אשר, בתמיסה בסיסית, יוצר [[אלדהיד]] חופשי לנוע. דבר זה מאפשר לסוכר לתפקד כגורם מצמצם, לדוגמה ב[[תגובת מייאר]] וב[[תגובת בנדיקט]].
'''סוכר מחזר''' הוא כל [[סוכר]] אשר בתמיסה בסיסית, יוצר [[אלדהיד]] חופשי לנוע. דבר זה מאפשר לסוכר לתפקד כגורם מצמצם, לדוגמה ב[[תגובת מייאר]] וב[[תגובת בנדיקט]].


סוכרים מחזרים כוללים [[גלוקוז]], [[פרוקטוז]] - יחזר רק אם פחמן מס' 1 ופחמן מס' 2 חופשיים, [[גליצראלדהיד]], [[לקטוז]], [[אראבינוז]] ו[[מלטוז]]. כל ה[[חד-סוכר]]יים המכילים קבוצות אלדהיד ידועים כאלדוזיים (Aldoses). {{כ}} לעומתם, [[סוכרוז]] ידוע כסוכר "לא מחזר" מכיוון שהטבעת הימינית שלו היא פרוקטוז שפחמן 2 לא חופשיי לנוע.
סוכרים מחזרים כוללים [[גלוקוז]], [[פרוקטוז]] - יחזר רק אם פחמן מס' 1 ופחמן מס' 2 חופשיים, [[גליצראלדהיד]], [[לקטוז]], [[אראבינוז]] ו[[מלטוז]]. כל ה[[חד-סוכר]]יים המכילים קבוצות אלדהיד ידועים כאלדוזיים (Aldoses). {{כ}} לעומתם, [[סוכרוז]] ידוע כסוכר "לא מחזר" מכיוון שהטבעת הימינית שלו היא פרוקטוז שפחמן 2 לא חופשיי לנוע.


על מנת לקבוע הימצאות של סוכר מחזר משתמשים ב[[ריאגנט]] על שם [[סטנלי בנדיקט]]. אם אכן זהו סוכר מחזר, ה[[תמיסה]] תהפוך צבעה ל[[ירוק]], [[כתום]] או [[אדום]]. ניתן להשתמש גם בתמיסה על שם [[פאלינג]], היות ששתי התמיסות מכילות [[יון|יוני]] [[נחושת]] (II), אשר מצומצמים למשקע אדום של תחמוצת הנחושת (I) בעת חימום התמיסה.
על מנת לקבוע הימצאות של סוכר מחזר משתמשים ב-[[ריאגנט]] על שם [[סטנלי בנדיקט]]. אם אכן זהו סוכר מחזר, ה-[[תמיסה]] תהפוך צבעה ל[[ירוק]], [[כתום]] או [[אדום]]. ניתן להשתמש גם בתמיסה על שם [[פאלינג]], היות ששתי התמיסות מכילות [[יון|יוני]] [[נחושת]] (II), אשר מצומצמים למשקע אדום של תחמוצת הנחושת (I) בעת חימום התמיסה.
דרך נוספת לבדיקת הימצאות סוכרים מחזרים בתמיסה היא בשיטת Bernfeld. בשיטה זאת מוסף לתמיסה ראגנט סמנר שצבעו במצב הלא מחוזר הוא צהוב, כאשר ישנם סוכרים מחזרים בתמיסה ראגנט הסמנר מחוזר וצבעו הופך לחום. את עוצמת הצבע ניתן לקרוא במכשיר הספקטופוטומטר באורך גל של 550nm וע"י כך לקבוע כמותית את נוכחות הסוכרים המחזרים בתמיסה.
דרך נוספת לבדיקת הימצאות סוכרים מחזרים בתמיסה היא בשיטת Bernfeld. בשיטה זאת מוסף לתמיסה ראגנט סמנר שצבעו במצב הלא מחוזר הוא צהוב, כאשר ישנם סוכרים מחזרים בתמיסה ראגנט הסמנר מחוזר וצבעו הופך לחום. את עוצמת הצבע ניתן לקרוא במכשיר הספקטופוטומטר באורך גל של 550nm וע"י כך לקבוע כמותית את נוכחות הסוכרים המחזרים בתמיסה.



גרסה מ־13:02, 28 בנובמבר 2021

סוכר מחזר הוא כל סוכר אשר בתמיסה בסיסית, יוצר אלדהיד חופשי לנוע. דבר זה מאפשר לסוכר לתפקד כגורם מצמצם, לדוגמה בתגובת מייאר ובתגובת בנדיקט.

סוכרים מחזרים כוללים גלוקוז, פרוקטוז - יחזר רק אם פחמן מס' 1 ופחמן מס' 2 חופשיים, גליצראלדהיד, לקטוז, אראבינוז ומלטוז. כל החד-סוכריים המכילים קבוצות אלדהיד ידועים כאלדוזיים (Aldoses). ‏ לעומתם, סוכרוז ידוע כסוכר "לא מחזר" מכיוון שהטבעת הימינית שלו היא פרוקטוז שפחמן 2 לא חופשיי לנוע.

על מנת לקבוע הימצאות של סוכר מחזר משתמשים ב-ריאגנט על שם סטנלי בנדיקט. אם אכן זהו סוכר מחזר, ה-תמיסה תהפוך צבעה לירוק, כתום או אדום. ניתן להשתמש גם בתמיסה על שם פאלינג, היות ששתי התמיסות מכילות יוני נחושת (II), אשר מצומצמים למשקע אדום של תחמוצת הנחושת (I) בעת חימום התמיסה. דרך נוספת לבדיקת הימצאות סוכרים מחזרים בתמיסה היא בשיטת Bernfeld. בשיטה זאת מוסף לתמיסה ראגנט סמנר שצבעו במצב הלא מחוזר הוא צהוב, כאשר ישנם סוכרים מחזרים בתמיסה ראגנט הסמנר מחוזר וצבעו הופך לחום. את עוצמת הצבע ניתן לקרוא במכשיר הספקטופוטומטר באורך גל של 550nm וע"י כך לקבוע כמותית את נוכחות הסוכרים המחזרים בתמיסה.

סוכר מחזר מתקבל כאשר הפחמן האנומרי שלו חופשי. היות שסוכרים נוצרים במבנה שרשרת וכן במבנה טבעת, ייתכן כי נוצר שיווי משקל כימי בין שני החומרים. כאשר קבוצות ההידרוקסיל של ההמי–אצטל או הקטאל חופשיה ע"ע אינה נעולה, אינה קשורה לקבוצת סוכר אחרת, צורת האלדהיד (או הקטו-) [ע"ע מבנה שרשרת] פנויה לצמצום איוני הנחושת (II). כאשר הסוכר מחומצן, קבוצת הפחמן הקרבונילי (קבוצת אלדהיד או קטון) מומרת לקבוצת פחמן קרבוקסילי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.