מודעות עצמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Barack Obama takes one last look in the mirror, before going out to take oath, Jan. 20, 2009.jpg|שמאל|ממוזער|285px|[[ברק אובמה]] מביט במראה]]
/[[קובץ:Barack Obama takes one last look in the mirror, before going out to take oath, Jan. 20, 2009.jpg|שמאל|ממוזער|285px|[[ברק אובמה]] מביט במראה]]
'''מודעות-עצמית''' משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: [[רגש]]ותיו, [[חשיבה|מחשבותיו]], [[צורך|צרכיו]] ו[[תשוקה|תשוקותיו]].

המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות ל[[חיים אישיים|חיי היום יום]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}. על פי תפיסתו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע.

לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת ל[[אינטרוספקציה]], והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה ב[[תפיסה]] ליכולת חישה וכוללת חוויה של העצמי.

מודעות-עצמית היא שאלה פילוסופית הקשורה ל[[תודעה|תודעת]] האדם.

==חשיבות==
[[קובץ: Structural-Iceberg all.svg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|מודל הנפש של [[פרויד]]: החלקים בכחול הם החלק הלא מודע של האדם. החלק הקטן בלבן הוא המודע|lang=he]]
תהליך שליפת המידע מ[[זיכרון אירועי|הזיכרון האירועי]], מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל [[זיכרון|זכרונות]] אישיים בעלי אופי [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]{{הערה|שם=קוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}.

פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[התנהגות]] שאינה [[משמעת|צייתנית]] ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונעת התנהגות [[קונפורמיות|קונפורמית]] הגוררת את האדם להתנהגות של [[עדר]].

מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו [[בשילה|בשלות]] [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}.

==מודעות עצמית וחוויית הזרימה==
חוויית ה[[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]] מאופיינת בריכוז של כל משאבי ה[[קשב]] וה[[הכרה]] אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך ה[[תודעה]] של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת [[חופש]] המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות ה[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] שלו{{הערה|שם=לחנך לפנאי|אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.}}.

קְשיבוּת, או, [[מודעות קשובה]] (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה.

==ראו גם==
* [[תודעה עצמית]]
* [[הערכה עצמית]]
* [[מטא-קוגניציה]]
* [[לוגוסופיה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.anama.co.il/2018/10/24/self-awareness/ איך להגביר את המודעות העצמית] באתר 'אנאמה'
*[https://www.gratus.co.il/article/how-to-improve-self-awareness-26092021 איך לפתח מודעות עצמית גבוהה ולחיות בהתאמה אישית מלאה], מאמר באתר ״גראטוס״, 26 בספטמבר 2021

*[https://www.youtube.com/watch?v=nJm7AhdGbDk סרט על זיגמונד פרויד ומאפייני הלא-מודע] {{וידאו}}
*[http://www.iep.utm.edu/self-con/ Self-Consciousness], מאמר ב[[האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה|אנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה]].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{התייחסות האדם לעצמו}}


{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

גרסה מ־09:40, 13 בדצמבר 2021