עיטוש – הבדלי גרסאות
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי [[דרכי הנשימה]]. במהלך היום נכנסים אלפי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים שונים ל[[גוף האדם|גוף]], בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל [[רפלקס]] של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה. |
העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי [[דרכי הנשימה]]. במהלך היום נכנסים אלפי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים שונים ל[[גוף האדם|גוף]], בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל [[רפלקס]] של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה. |
||
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה |
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה{{הערה|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1015683/}}. |
||
במהלך ההתעטשות ניתזות טיפונות אשר יכולות להכיל [[חיידקים]] אצל אנשים חולים, לפיכך נהוג לכסות את הפה במהלך ההתעטשות, עד סוף המאה שעברה היה נהוג לכסות את הפה באמצעות מטפחת או כף היד, אולם בעקבות התובנה שהחיידקים נשארים על כף היד זמן מה, ולאחר מכן בעזרת היד אנו נוגעים בדברים רבים וכך מעבירים מחלות, בתחילת המאה העשרים ואחת החלו לכסות את הפה בעזרת [[גומץ המרפק |
במהלך ההתעטשות ניתזות טיפונות אשר יכולות להכיל [[חיידקים]] אצל אנשים חולים, לפיכך נהוג לכסות את הפה במהלך ההתעטשות, עד סוף המאה שעברה היה נהוג לכסות את הפה באמצעות מטפחת או כף היד, אולם בעקבות התובנה שהחיידקים נשארים על כף היד זמן מה, ולאחר מכן בעזרת היד אנו נוגעים בדברים רבים וכך מעבירים מחלות, בתחילת המאה העשרים ואחת החלו לכסות את הפה בעזרת [[גומץ המרפק]]. שיטה משלימה בה משתמשים בנוסף לכיסוי הפה, היות שכיסוי הפה לא עוצר את כל הטיפונות והחיידקים, הוא שינוי כיוון ההתעטשות, נהוג כיום גם להתעטש כלפי מטה, כדי שהחידקים יגיעו לכיוון הרצפה אזור בו סיכויי ההדבקה נמוכים יותר. |
||
==תגובה מילולית== |
==תגובה מילולית== |
||
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה ה[[ארמית]] "אסותא", שמשמעותה דומה. תגובות דומות נהוגות בשפות אירופה, למשל |
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה ה[[ארמית]] "אסותא", שמשמעותה דומה. תגובות דומות נהוגות בשפות אירופה, למשל na zdrowie (לבריאות) ב[[פולנית]], או Gesundheit (בריאות), ב[[גרמנית]]. |
||
בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעיתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בגרמנית. |
בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעיתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בגרמנית. |
||
על פי המסורת היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. |
על פי המסורת היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. |
||
המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו |
המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו: ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר לחבירו בשעת עטישותיו חיים" |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
* [[שיעול]] |
* [[שיעול]] |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sneezing|ויקימילון=עטוש}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sneezing|ויקימילון=עטוש}} |
||
* |
* {{ynet|ד"ר איתי גל|למה אנחנו מתעטשים?|3371727|4 במרץ 2007}} |
||
* {{וואלה!|ד"ר עידן גורן|לבריאות: הסיבות המוזרות שבגללן כולנו מתעטשים|2832300|01 במרץ 2015}} |
* {{וואלה!|ד"ר עידן גורן|לבריאות: הסיבות המוזרות שבגללן כולנו מתעטשים|2832300|01 במרץ 2015}} |
||
* [https://www.youtube.com/watch?v=KdypW7gglp8 Why Do We Sneeze?] - סרטון הסבר על עיטוש {{באנגלית}} {{סרטונים}} |
* [https://www.youtube.com/watch?v=KdypW7gglp8 Why Do We Sneeze?] - סרטון הסבר על עיטוש {{באנגלית}} {{סרטונים}} |
||
גרסה מ־19:54, 18 בדצמבר 2021
עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר[1].
העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה[2].
במהלך ההתעטשות ניתזות טיפונות אשר יכולות להכיל חיידקים אצל אנשים חולים, לפיכך נהוג לכסות את הפה במהלך ההתעטשות, עד סוף המאה שעברה היה נהוג לכסות את הפה באמצעות מטפחת או כף היד, אולם בעקבות התובנה שהחיידקים נשארים על כף היד זמן מה, ולאחר מכן בעזרת היד אנו נוגעים בדברים רבים וכך מעבירים מחלות, בתחילת המאה העשרים ואחת החלו לכסות את הפה בעזרת גומץ המרפק. שיטה משלימה בה משתמשים בנוסף לכיסוי הפה, היות שכיסוי הפה לא עוצר את כל הטיפונות והחיידקים, הוא שינוי כיוון ההתעטשות, נהוג כיום גם להתעטש כלפי מטה, כדי שהחידקים יגיעו לכיוון הרצפה אזור בו סיכויי ההדבקה נמוכים יותר.
תגובה מילולית
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה הארמית "אסותא", שמשמעותה דומה. תגובות דומות נהוגות בשפות אירופה, למשל na zdrowie (לבריאות) בפולנית, או Gesundheit (בריאות), בגרמנית.
בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעיתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בגרמנית.
על פי המסורת היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו: ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר לחבירו בשעת עטישותיו חיים"
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר איתי גל, למה אנחנו מתעטשים?, באתר ynet, 4 במרץ 2007
- ד"ר עידן גורן, לבריאות: הסיבות המוזרות שבגללן כולנו מתעטשים, באתר וואלה!, 01 במרץ 2015
- Why Do We Sneeze? - סרטון הסבר על עיטוש (באנגלית)
